1 בספטמבר השנה, אולי יותר מתמיד, מציב זרקור כאוב על מצבה העגום של מערכת החינוך. ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים, עדיין לא ברור אם היא תיפתח כסדרה. המו"מ בין ארגון המורים העל־יסודיים לבין משרדי האוצר והחינוך נמצא במבוי סתום.
בארגון נערכים לשביתה ממושכת בתיכונים, אבל גם בשאר המסגרות המצב אינו מזהיר, והמחלות ארוכות השנים של המערכת עדיין לא קרובות לפתרון. על רקע המשבר, שלושה מומחים בעלי ותק רב במערכת החינוך מתגייסים להציע פתרונות.
פרופ' מיכל בלר: לקדם את מעמד המורה
"משבר החינוך אינו חדש והוא אינו תוצאה של מחדל של שר מסוים", קובעת פרופ' מיכל בלר, נשיאת המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. "המשבר הוא תוצאה של הזנחה מתמשכת, רשלנית ומכעיסה של המערכת האזרחית החשובה והגדולה ביותר.
"שכר המורים בכלל, ושכר המורים המתחילים בפרט, אינו שכר הולם והוא גורם מרכזי בקביעת מעמד המורה ובהחלטה לבחור בהוראה, בוודאי כשמדובר באקדמאים החושבים על קריירה שנייה בהוראה.
עם זאת, השכר לבדו אינו הגורם היחיד בקביעת מעמד המורה. את המעמד החברתי של המורה צריך לקדם לא רק בכיתות, אלא גם בתרבות ובשיח הציבורי. חיזוק המעמד יוביל גם להגברת האמון בעובדי ההוראה ובמנהלים, מצד המערכת, מצד ההורים ומצד התלמידים.
"גם ההתנהלות עם ההורים, שהם כולנו למעשה, חייבת לעבור מהפכה. יש לחזור לדיוני ועדת דוברת, שהייתה הניסיון הרציני האחרון לפתור בעיות עומק במערכת, ולדבר גם על הסוגיה של התאמת החופשות של הילדים וההורים.
"לאוטונומיה בית ספרית ולהעצמת המנהלים משקל מכריע בשביעות הרצון של המורים ובתפקודם. ההבדל בין בית ספר טוב לבית ספר מצוין נעוץ במידה רבה באיכות עבודתם של המנהלים. המנהלים בונים ומובילים צוות הוראה איכותי במטרה לקדם את התלמידים בכיתות.
“ברור ששכר עובדי ההוראה אינו מכבד את מעמדם ואת חשיבות שליחותם וחשוב לשפרו. אולם, ישנן בעיות עומק נוספות ורבות שצריך לטפל בהן ואינן דורשות השקעות עתק. פתרונן יכול להגיע, למשל, מהגברת האמון בעובדי ההוראה, ממתן אוטונומיה למורים ולמנהלי בתי הספר, מקידום מקצועי של עובדי ההוראה לא רק על בסיס ותק אלא גם על בסיס הוכחת יכולות ומיומנויות מקצועיות, ממניעת אלימות בכיתה, משיפור היחסים עם ההורים, מהקטנת הכיתות, מצמצום פערים ומעידוד יזמות ומצוינות".
מיכל כהן: חוק שיגן על המורים
"למרות הישגיה של מערכת החינוך, יש לה גם בעיות אקוטיות", אומרת מיכל כהן, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך ומנכ"לית קרן רש"י. "מערכת החינוך בישראל ריכוזית מדי, מעמד המורה אינו מוסדר בחוק, זו מערכת שבנויה על מערכת שכרית יותר מאשר על חוזים אישיים, מה שבין השאר מוביל למשברים החוזרים מדי שנה.
"מה צריך לעשות בכדי לחתור לפתרון כולל ולא רק לכיבוי שריפות רגעי? מערכת החינוך זקוקה לתוכנית ארוכת טווח, שתטפל בראש ובראשונה בנושא מעמד המורה. גם שכר ותנאים קשורים לכך קשר הדוק, אך לא רק. התוכנית הזו צריכה לכלול את החוק, שיעניק הגנה על המורים מחד, ויגדיר את מעמד הפרופסיה מאידך, בתוך כך גם לכלול את ההתייחסות לסוגיה מי ראוי להיות מורה, לבנות מסלול הכשרה ברמה גבוהה יותר, עם פרקטיקות הוראה רלוונטיות למאה ה־21.
"לצד זאת יש לייצר מנגנון פרישה דינאמי, שיאפשר פרישה בכבוד ואפשרות לרענן את שורות המערכת. זאת יכולה להיות תחילת הדרך לטיפול בבעיות האקוטיות, הקשורות לתדמית המקצוע וליכולת להשיב את תחושת הגאווה לעוסקות ולעוסקים בו ולהפוך אותו לנחשק ומבוקש הרבה יותר".
אביב קינן: שכר התחלתי של 15 אלף
"מורים נוטשים את מקצוע ההוראה או מדירים את רגליהם ממכללות ההכשרה משתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא שכר ותנאי עבודה, השנייה היא יכולת ההשפעה", אומר אביב קינן, מנכ"ל ברנקו וייס, רשת בתי ספר שש שנתיים לנוער אתגרי.
"מורים צריכים להרוויח שכר גבוה. שכר התחלתי של 15 אלף לפחות. מערכת החינוך תמיד תתבסס על אנשים ואנו צריכים שם אנשים מעולים ומחויבים. מאיפה הכסף? הנוסחה פשוטה בעיניי: משכורות גבוהות למורים הלוקחים אחריות על תוצאות הלמידה ופחות מורים ושעות הוראה במערכת. ועכשיו נתרגם את זה לעקרונות:
1. חתירה למשרה גלובלית למורה. לא עוד בניית משרה לפי מספר השעות אלא לפי משימה.
2. פיתוח מקצועי. המורים, כמו במדינות מתקדמות, צריכים זמן בתוך משרתם לפתח חומרים, ללמידת עמיתים ולהתעדכנות מקצועית.
3. שכר גבוה במיוחד למנהלים. שכר מינימום של 25 אלף שקל. בנוסף - לפתוח את שערי הניהול לאנשים ממגוון רקעים. מתן אוטונומיית־יתר למנהל בית הספר וכלי עבודה על מנת שהאנשים הכי טובים יבואו לניהול בית הספר.
4. תמריצים לפי הישגים וחוזים אישיים. מנהל בית הספר יוכל להעסיק מורים בחוזים אישיים ולתמרץ מורים בנוסף לשכרם על הישגים ייחודיים.
5. מורה ראשי. לבסס מעמד של מורים ראשיים / בעלי תפקידים משמעותיים בבית הספר שיועסקו במשרה מלאה".
