כנסי ההיערכות של מנהלות ומנהלי בתי הספר רגע לפני פתיחת השנה מכונים במשרד החינוך "כנסי שר־מנכ"ל" כיוון שבאופן מסורתי כל צמרת המשרד מתלווה אל השר לפגישה עם הצוותים החינוכיים. זהו מעמד רשמי וסמלי, אבל חשוב. הזדמנות לחדד מסרים, להתוות דרך וגם לחזק את הקשר בין המשרד העצום ורב־הפנים לרצפת הייצור - הפועלות והפועלים שעוסקים במלאכת החינוך עצמה בכיתות.
השנה כנסי ההיערכות היו אחרים. ההיענות הייתה נמוכה מהרגיל. רבים מהמנהלים בחרו לא להגיע - מי כמחאה אל מול מהלכי הממשלה ומי מתוך תחושה שממילא הניתוק של המשרד מהשטח כל כך עמוק, שאין באמת טעם להתייצב. גם השר יואב קיש לא הופיע לחלק גדול מהכינוסים והסתפק בשליחת סרטון ברכה. במחוז מרכז ובמחוז תל־אביב מספרים כי חלק מהמשתתפים בחרו לצאת מהחדר אפילו בזמן הקרנת הסרטון.
הסיבה הרשמית להיעדרות היא השתתפותו של השר בדיוני המשא ומתן למניעת שביתה, אבל בפועל טוענים גם גורמים במשרד וגם משתתפי ומארגני הכנסים שהשר ידע שהוא לא רצוי ובחר להימנע מעימות בשל האווירה הקשה סביב המחאה והרפורמה המשפטית. "האמת שזה היה רגע עצוב", מתארת משתתפת בכנס של מחוז מרכז, "השר שלח לנו סרטון בר־מצווה במקום להופיע בעצמו ולראות בעיניים את מי הוא שולח עכשיו לשוחות. זה בעיקר יצר ציניות ומרמור, ואישש את מה שממילא ידענו - שאין קשר בין המשרד לבין המציאות".
1 צפייה בגלריה
.
.
קיש וביטון
(צילומים: אבי מועלם, שמוליק דודפור)
היום נפתחת שנת הלימודים, והמשרד שאמון על עתידם ושלומם של מיליוני תלמידים חלש מתמיד. דרג מקצועי חלש ומסורס, התערבויות פוליטיות, מנכ"ל שנכנס רגע לפני פתיחת השנה במינוי זמני וניתוק משמעותי מהאתגרים הנוכחיים של החברה הישראלית. "האבסורד הגדול הוא שיום אחד מישהו התעורר במשרד וביקש להמציא תוכניות עבודה סביב השאלה איך מדברים עם התלמידים בכיתה על הרפורמה המשפטית. מתי זה קרה? רק כשקמו כנסים אלטרנטיביים בנושא - בתל־אביב, אחר כך בירושלים ובעוד מקומות", מתארת מנהלת בכירה במשרד. "אם מסתכלים על התוכניות, קל לראות שמדובר בחומרים ממוחזרים. ישיבות היו פשוט ישיבות עצובות, בלי חזון, מחזור של חומרים בלי הבנה של גודל השעה. אין שר חזק ומנכ"ל חזק שיתוו דרך".
"המנכ"ל הקודם, אסף צלאל, דיבר על זה שצריך לייצר שיח בכיתות על האתגרים החברתיים לפני שעילת הסבירות תעבור", אומר בכיר אחר, "אבל הבנו כבר אז שאם אין שיח אפילו בתוך המשרד עצמו ואנשים מרגישים מושתקים - מה אנחנו רוצים מהמורות והמורים שלנו? אחרי שהחוק כבר עבר והשטח יצר לעצמו מענים, כל ניסיון של המשרד להיכנס לאירוע נראה פתטי ולא רלוונטי. בסוף חצי מהציבור קשור אל מערכת החינוך - אם כתלמידים, אם כהורים ואם כצוותים חינוכיים. ולצערי הפקרנו אותם. בשיחות בתוך המשרד על מצב המשרד אנשים מגיעים לכדי דמעות ממש".
מנהלת אחרת במשרד אמרה בייאוש: "אני אוהבת את העבודה ומשקיעה בה, אבל בתכלס - אנחנו במציאות בה אין משרד חינוך. זה המצב הכי קיצוני שהגענו אליו. המשרד אף פעם לא היה מקום שהריעו לו, תמיד היינו כבולים לבירוקרטיה ולפוליטיקה, אבל עכשיו המסר ברור: כל בית ספר לעצמו, כל רשות מקומית לעצמה. והם יפעלו כראות עיניהם, בלי קשר להנחיות של המשרד".
"תחת כל מנכ"ל אחר המשרד כבר היה מוציא מזמן חוזר מנכ"ל סביב הסוגיות הבוערות, היו הכשרות של אנשי המשרד למחנכי כיתות, והצוותים היו יודעים שיש תוכנית מובנית. עכשיו לא סופרים אותנו", טוען בכיר נוסף.
בסוף חודש יולי התפטר מנכ"ל המשרד הקודם, אסף צלאל, במכתב מהדהד. "הקרע שאליו הגענו אינו מאפשר לי להמשיך ולממש את אחריותי כהלכה", כתב אז. לימים התברר כי צלאל היה קרוב להתפטרות כמה חודשים קודם לכן בגלל סדרה של לחצים פוליטיים בתוך המשרד אבל לבסוף בחר להישאר בעקבות שינויים שהובטחו לו. העברת החוק שמבטל את עילת הסבירות היה הקש ששבר את גבו.
צלאל, תת־אלוף בחיל האוויר, הגיע לעמדה אחרי שורה של תפקידים בכירים כטייס ומפקד ומכיר את השר קיש שנים רבות. בין השניים מערכת יחסים קרובה. עזיבתו הייתה מכה אנושה להנהלה הבכירה במשרד, שכמעט כל תפקידי המפתח בה מאוישים על ידי ממלאי מקום או מינויים בפועל.
במציאות הנוכחית במשרד החינוך בעלי התפקידים שאמורים להתוות מדיניות, לעמוד אל מול לחצים פוליטיים, לקבל החלטות מכריעות או להציע רעיונות חדשים, הם אנשים שחרב מונחת על צווארם כיוון שהם לא עברו מכרז וניתן לפטר אותם בכל עת, יודעים שהם על זמן שאול. בראש ובראשונה מנכ"ל המשרד במילוי מקום מאיר שמעוני, שמונה אחרי שנים ארוכות כמנהל מחוז ירושלים, קרוב לגיל פנסיה ואמור לפרוש בעוד מספר חודשים. "שמעוני הוא האיש שהכי מתאים לקיש, כל ישותו זה לרצות את מי שמעליו. הוא כבר בן 67, ואין לו עניין לדפוק על שולחנות. מדובר בחותמת גומי", מתאר אחד העובדים. "המשבר העמוק של השירות הציבורי הוביל לשורה של מינויים בלי מכרזים, בלי הליך מסודר, ובפועל מדובר בהובלה חלשה ומסורסת", מסבירה עובדת אחרת.
ואכן, פרט למנכ"ל עוד שישה תפקידים בכירים מאוישים במילוי מקום או מינוי בפועל, חלקם עוד ירושה מהשרה הקודמת, יפעת שאשא ביטון: סמנכ"לית עובדי הוראה גלי נהרי, שאמונה על המשבר התעסוקתי האדיר של המורות ואמורה לגייס את כוח האדם ולעסוק בהכשרת מורים, היא ממלאת מקום; ד"ר טלי יניב, יו"ר המזכירות הפדגוגית, שמכריעה מה בעצם תלמידי ישראל ילמדו, נמצאת על תקן מינוי בפועל בלבד; וכמוה סמנכ"לית מינהל ההון האנושי שמרית ילוביץ, סמנכ"לית אגף אסטרטגיה ותכנון מיכל צדוקי, המדענית הראשית ד"ר אודט סלע וסמנכ"ל מינהל פיתוח פארס טויל.
במשרד מתארים דמויות מפתח חלשות, ללא חזון חינוכי. "יש שיתוק ערכי חמור", מסביר אחד הבכירים. "זה לא משהו שהתחיל אצל קיש. אחרי הקורונה הרבה דמויות בעלות שיעור קומה בחרו לעזוב, ועכשיו הוא נקלע לפלונטר הזה גם כן. כשמציעים לאנשים מצוינים תפקידים יוקרתיים שבעבר הם בחיים לא היו מסרבים להם, היום הם אומרים לא. זה קשור גם לאופייה של הממשלה ולקיצוניות שלה וגם לריסוק של השירות הציבורי כולו. נשארנו עם כוחות מאוד דלים. וזו קרקע פורייה לעסקנים פוליטיים".
ואכן, כך זה נראה בשטח. שמות שחזרו בכל השיחות הם ראש הלשכה של השר עו"ד אסיף קזולה וראש המטה של המנכ"ל ניסים טובול. "קזולה הוא האדם הכי דומיננטי במשרד ומי שמנהל אותו בפועל. אין אפילו יומרה להסתיר את זה. בין היתר הוא מוביל דיונים מקצועיים, מנחה צוותים וראשי מחוזות מה עליהם לעשות או פונה ישירות למנהלים, וזה ממש לא המנדט שלו", אומר גורם במשרד. כך, למשל, פורסם השבוע ב"הארץ" שקזולה פנה ישירות לאנשי מקצוע במינהל ירושלים ודרש לפתוח כיתת חינוך מיוחד המיועדת לבנו של פעיל ליכוד, ששימש בשנים האחרונות כיועצם של שרים במפלגה.
טובול, עסקן פוליטי ששימש כיועץ השר, הוצנח כראש המטה של המנכ"ל. גורם במשרד טוען: "המנכ"ל אפילו לא ראיין אותו לתפקיד, זו הייתה החלטה של השר. לשם השוואה, ראש המטה של המנכ"ל היוצא הייתה עדי יהלומי, שעובדת במשרד כבר 20 שנה במגוון תפקידים חינוכיים. הרמ"ט של המנכ"ל זה האדם שדרכו מעבירים כל מה שצריך. הוא האיש הכי עמוס ואמור להיות האיש הכי מקצועי. פה הכל פוליטי. הלשכה כולה עסוקה ברשויות המקומיות ובאיך אפשר לעזור לליכוד או לש"ס לקדם דברים שחשובים למועמדים שלהן, וזה מקרין על העבודה של כולנו".
אדם נוסף שנחשב לדומיננטי מאוד הוא השר הנוסף במשרד מטעם ש"ס, חיים ביטון. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, סכומי עתק הועברו אל החינוך החרדי, וביטון אמון על כל מה שקשור לנושא. "ביטון ניהל שנים את רשת החינוך החרדית של ש"ס, והוא מכיר את עולם החינוך על בוריו. הוא הגיע נחוש, עם תוכניות עבודה מסודרות, והוא מצליח לתפור את האג'נדה שלו כמו שאף אחד אחר לא יודע, והאג'נדה היא לקבור את החינוך הממלכתי־חרדי", אומרת דמות בכירה מאוד במשרד, "הוא לא מסתיר את זה אפילו, אומר שזה האיום הכי גדול על החרדים. בפועל לא נותנים להם להקים עוד בתי ספר, עוצרים תקציבים ומתחזקים בכל הכוח את המוסדות הפרטיים".
אחת הדוגמאות היא בית הספר הממלכתי־חרדי לבנות בחריש. ראש העירייה הבטיח להנהלה ולהורים כי הבנות בבית הספר יעברו למבנה חדיש שתואם את צורכיהן, אבל לאחר סיור של השר ביטון בעיר ההחלטה לפתע התהפכה והוחלט להקצות את אותו מבנה בדיוק לרשת החינוך של ש"ס. "השר אמר מפורשות בסיור שהוא ידאג לזה שהמבנה לא יגיע לממ"ח", מתארת אחת המשתתפות, "וכך קרה".
השילוב של משבר חברתי עמוק, דרג מקצועי חלש, לחצים פוליטיים וסמיכות לבחירות ברשויות המקומיות מביא את משרד החינוך אל קו הזינוק של השנה החדשה מפורר ומפורד. המורות והמנהלות יודעות היטב שההגה בידיים שלהן - ושלהן בלבד. הציפייה המרכזית של הפועלים והפועלות בשטח היא לא לסיוע או הכוונה, אלא בעיקר שהמשרד לא יפריע להם בעבודתם ולא יתקע להם מקלות בגלגלים.

התגובות

"השר השתתף בכנסים שהיו בשבוע שעבר. בשל מעורבותו הישירה במשא ומתן של הממונה על האוצר עם ארגון המורים נבצר ממנו להשתתף בכנסים שהתקיימו השבוע, אך הוא שלח ברכה מצולמת. רמ"ט השר ניסים טובול היה גורם מקשר בין לשכת השר למנהל מחוז ירושלים שמכהן היום כמ"מ מנכ"ל. בחירתו לתפקיד הייתה טבעית, משותפת ומקובלת ועומדת בכל תנאי נציבות המדינה.
"השמועות על עו"ד אסיף קזולה הן שקריות. כל הפעילות של הרמ"ט היא לפי הנהלים, ההחלטות מתקבלות בהתייעצות עם דרגים מקצועיים ועל פי מדיניות השר והמנכ"ל כמקובל. עו"ד קזולה מנהל לעיתים דיונים כשהשר אינו יכול להשתתף. חלק מהמינויים הזמניים התקבלו בתקופת הממשלה הקודמת או תחת המנכ"ל דאז אסף צלאל ללא התערבותו של עו"ד קזולה. שר החינוך סומך על הדרג המקצועי ולא מתערב בהחלטותיהם".
מהשר חיים ביטון נמסר בתגובה: "השר פועל לפי אמות מידה מקצועיות ובמידה שווה לכל סוגי התלמידים והמוסדות. הטענות על אמירותיו של השר הן רכילות זולה שלא ראויה לתגובה. האחריות לשיבוץ מבנים היא בסמכות הרשות המקומית בלבד. מינהל הפיתוח בקשר רציף עם גורמי המקצוע ברשות בכדי לסייע לכלל האוכלוסיות. יתר על כן, בבדיקת הנושא הספציפי הסיפור הפוך לגמרי. הניסיון הנואל לשייך לשר אמירות נגד הממ"ח בזמן שבכל כנס ובעבודתו השוטפת הוא מצהיר את ההפך הוא גיבוב שקרים".
מעיריית חריש נמסר בתגובה: "הביקור של השר חיים ביטון בחריש היה ביקור מקצועי. עיריית חריש מקדמת כבר שנים את החינוך הממלכתי־חרדי, ושני בתי הספר מהזרם הזה, תורת חיים (בנים) ומעיין האמונה (בנות), שוכנים במבני קבע. המבנה החדש היה מיועד מלכתחילה לבית הספר בית יעקב, ששכן עד לשנה זו במתחם של מבנים יבילים. ההורים והתלמידות של בית יעקב המתינו למבנה הזה כמה שנים. בשנה האחרונה בדקה העירייה היתכנות למהלך משולב של העברות וחילופים, שבו יעבור מעיין האמונה למבנה החדש ובית יעקב למבנה חדש אחר, אך זה לא הסתייע. הורי בית ספר בית יעקב התעקשו שבית הספר יקבל את המבנה שיועד לו מלכתחילה, והעירייה החליטה שכך יהיה".