כל החברים בעבודה קראו לשי בדיחי "זה שמבין בכסף". "הייתי הבחור במשרד ששואלים אותו 'אחי, מה לעשות עם הכסף שלי?', ככה גיליתי דברים הזויים", הוא מספר. "קלטתי למשל שכל האנשים מסביבי משלמים על ביטוח שארים אפילו שהם רווקים. אנשים מוכשרים שעובדים בהייטק, מבוגרים ממני בעשור, אבל לא מבינים כלום בפיננסים".
גם לבר נעמני סיפור דומה. "הייתי החבר הזה בבית הספר ובצבא ששואלים אותו על כסף. חשבתי שזה לגיטימי, כי אנחנו עוד צעירים ואין סיבה שנבין בכסף. אבל גם כשסיימתי קבע, השתחררתי והתחלתי לעבוד במיקרוסופט – ראיתי אנשים חכמים, יותר חכמים ממני, שלא מבינים כלום בכסף. ואני לא מדבר על שוק ההון והשקעות, אלא על הדברים הכי בסיסיים שיש: מה ההבדל בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים, מה זה דמי ניהול וקרן השתלמות. הבנתי שיש בעיה".
אז נעמני החליט לנסות לפתור אותה. "פתחתי באוגוסט 2018 קבוצה בפייסבוק בשם 'ידע שווה כסף', ופשוט התחלתי לכתוב שם פוסטים ולשתף מהידע האישי שלי. אמרתי 'יהיה מה שיהיה, אנשים ישאלו שאלות ואני מקווה שאדע מה לענות", הוא מחייך. "חיפשתי שיתופי פעולה עם עוד אנשים שיעזרו לי להרים את הדבר הזה, יריתי לכל הכיוונים ופניתי למי שאפשר. שי היחיד שענה, למזלי. הוא אמר 'בוא נשב לבירה' ומשם השאר היסטוריה".
בדיחי עוקץ את שותפו ואומר: "הוא בכלל לא ידע מה ההבדל בין קבוצה לעמוד". נעמני, מצידו, לא מכחיש. וכך, בדיחי הצטרף לניהול קבוצת הפייסבוק הקטנה שלימים תהפוך להיות הקהילה הכלכלית הגדולה בישראל. היום, חמש שנים אחרי, ל"ידע שווה כסף" יש קרוב ל־200 אלף חברים. והם כבר מזמן לא רק בפייסבוק אלא גם בווטסאפ, באינסטגרם, בטיקטוק, יש להם פודקאסט מצליח, הרצאות ואפילו משחק קופסה פיננסי שהשיקו לא מזמן. את מועד הראיון עם בדיחי (36) ונעמני (29) נאלצתי לקבוע זמן רב מראש — הלו"ז שלהם צפוף ברמה כמעט בלתי אפשרית.
הורים, תקשיבו לנו
"זה כבר מזמן לא רק שי ואני", אומר נעמני. "אנחנו לא יכולים לענות על כל הפוסטים בעצמנו. יש לנו שבעה חברי צוות שעוזרים לנו. יש לנו 190 אלף חברים, מה שאומר מאות פוסטים כל יום, אנשים עוזרים אחד לשני גם בלעדינו".
מה המטרה שלכם?
נעמני: "שאנשים יפסיקו לפחד מכסף, המטרה היא להנגיש את העולם הפיננסי". הוא לוקח נשימה, מבקש ממני סליחה מראש, וממשיך: "לדעתי גם לתקשורת יש חלק באשמה. רוב השיח הוא מאוד רדוד ופופוליסטי ומתעסק בדברים יחסית קטנים. אני לא חלילה נגד צרכנות נבונה, זה אחלה דבר וזה חשוב, אבל רוב הפעמים מדובר בכסף קטן שמצריך המון אנרגיה כמו להשוות מחירים של מוצרי מזון. צריך לדעת להתמקד בניצחונות הגדולים — לנהל נכון את קרנות ההשתלמות, את המשכנתה ואת הפנסיה. אלה דברים שאחרי שהבנת אותם פעם אחת — בהשקעת זמן קטנה מאוד — חסכת מאות אלפי שקלים. החלטה אחת נכונה שקיבלת בגיל צעיר תעשה שינוי עצום לאורך כל החיים שלך. מספיק ששינית דמי ניהול או מסלול בפנסיה, ואלה סכומים דרמטיים שנים קדימה".
בדיחי: "אם אתה שואל אותי, החלום שלי הוא שכל בן אדם שרוצה לקבל החלטה כלכלית — יעבור ב'ידע שווה כסף'. למשל שהורה טרי שמתלבט מה לעשות, יעבור אצלנו ויידע שצריך לשים כסף עבור הילד שלו בקופה מתאימה ולא להשאיר בבנק. אני הגעתי מעולם הכושר והתזונה, שמזכיר מאוד את עולם הפיננסים. הכל עניין של מאזן", הוא אומר ומסביר: "אם אתה רוצה להעלות מסת שריר ואתה שורף יותר קלוריות ממה שאתה צורך – אז אתה בבעיה, אתה במינוס. תזרים שלילי. וכך גם בפיננסים – ההכנסות צריכות להיות גדולות מהוצאות ואת ההפרש תשקיע, זה כל הסוד במשפט אחד. הנושא הזה מפחיד אנשים כי תמיד יש את הדוד הזה שהפסיד בשוק ההון וחינכו אותנו להיזהר".
בדיחי ממשיך ומתאר מקרה קטן שגרם לו לסיפוק רב: "בתגובה לפוסט בפייסבוק ועבודה של פחות מחמש דקות, עשינו למישהי סימולציה שהראתה לה איך היא חוסכת 164 אלף שקל, באופן ודאי". במקרה אחר הוא מספר כי "מישהי הייתה צריכה עזרה ושאלה משהו ביום שבת בשמונה בבוקר, ראיתי ועניתי לה. וזה לא רק אני או בר, תמיד יהיה מישהו שיהיה זמין מהצוות שלנו. היה גם נהג משאית, אחד שיש לו המון זמן על הכבישים, הוא שמע תוך כדי את הפודקאסט והחליט לשנות קריירה, הגיע למסקנה שהוא מבזבז את הזמן שלו במשהו שהוא לא אוהב".
איך מתחזקים באמת קהילה כזאת גדולה עם כ־190 אלף חברים?
נעמני: "כל פוסט חייב לעבור אישור ידני של מישהו מאיתנו. אם יש פוסט שחוזר על עצמו – לא מאשרים אותו. אם יש פוסטים פרסומיים – לא מאשרים אותם. ואז גם אנשים פונים אליך בפרטי ושואלים למה לא אישרת. כשזה 2,000-1,000 חברים אז זה לא נורא, אבל כשזה 190 אלף זו פרוצדורה מטורפת. מעבר לזה, יש מגשר שאחראי על אתר האינטרנט שלנו. המטרה היא שכל שאלה שיש לך, תוכל לכתוב בגוגל, למשל: 'מה זה ביטוח מנהלים – ידע שווה כסף', ותמצא תשובה".
בדיחי ממשיך למנות את רשימת העוסקים במלאכה: "יש לנו מגשר שאחראי על הרשתות – אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב. יש מגשרת שתמיד אחראית לענות בדף העסקי שלנו לכל השאלות שאנחנו מקבלים. יש מגשר שאחראי על מה שנקרא 'פלוגת המשקיעים' שזאת תת־קבוצה שמתעסקת בהשקעות, וובינרים, הטבות – ממש למנכ"ל את הפעילות, לייצר תכנים ושיתופי פעולה, לקרוא חוזים לפעמים. יש מגשר שאחראי על האירועים הפיזיים, שזה אומר לקבוע מתי יהיה אירוע ואיפה. יש מגשרת שאחראית על תיאום פגישות. פעם אני הייתי עושה את כל זה, היום אני כבר לא יכול להגיע לזה. חוץ ממגשרים, יש מאחורי הקלעים גם אנשי מקצוע שאנחנו נעזרים בהם ושואלים אותם שאלות. למשל יועץ משכנתה, רואה חשבון, יועץ השקעות".
הקופיקס של ההמונים
למרות הכוונות הטובות, יש גם תקריות מעט פחות נעימות. "החוק העיקרי אצלנו הוא לכבד אחד את השני", אומר בדיחי. "אנחנו לא רוצים שייווצר מצב שמישהו ירגיש לא נעים לשאול שאלה. אז אם מישהו מדבר בצורה בוטה, מקלל חלילה, או גורם למישהו להרגיש קטן – אנחנו לא מקבלים את זה. יש גם את עניין ה'הסגברה', כשגבר מתנשא על נשים. זה קורה הרבה. אנחנו מאוד מנסים להימנע מזה ושלנשים יהיה נוח להיפתח ולדבר על כסף. יש הרבה קבוצות על כסף שהן רק של נשים, כי שם הן מרגישות בנוח יותר".
נעמני מספר שרק היום הוא הקדיש מזמנו כדי לענות לשאלה, והאדם שמולו השיב לו בזלזול ובחוסר כבוד, על אף שהוא ניסה לעזור. "זה עיצבן אותי, אבל לא רציתי לעשות צעד בלי להתייעץ, שלחתי למנהלים ושאלתי מה הם חושבים. עשינו דיון שלם והגענו למסקנה שצריך להרחיק את הבחור מהקבוצה".
זה נראה שאתם לא מתכוונים לעצור פה.
בדיחי: "מבחינתי, החזון הגדול באמת הוא לפתוח בנק חדש בישראל של 'ידע שווה כסף'. בנק שייתן לך ידע, שיעזור לך לקבל את ההחלטה הנכונה".
זה לא ניגוד אינטרסים? יש שיגידו שהבנק רוצה שנישאר טיפשים כדי להרוויח עלינו בעמלות וריביות גבוהות.
"דווקא הפוך. הבנקים לא מוכנים כמעט לתת שירות של יועץ השקעות אם אין ללקוח 300-200 אלף שקל. אני רוצה לעזור גם לזה שיש לו 'רק' 20 אלף שקל. מה, הוא לא צריך להשקיע? אם הבנקים ישכילו לקחת את 'הקטנים' ולהצמיח אותם, הם גם ירוויחו יותר וגם יעשו משהו טוב. הרבה שואלים אותנו 'תגידו תכל'ס, מה לקנות?', ואנחנו לא יכולים לייעץ להם כי אסור לנו על פי חוק, אין לנו רישיון לזה. אבל אם נהיה בנק, נוכל לספק את השירות יקר הערך הזה בסכום סמלי. הקופיקס של ההמונים".
זה נשמע אצילי, אבל היום אתם כבר עסק שמרוויח לא מעט מקורסים ומייעוץ ושלל פעילויות נוספות.
שניהם לא מיתממים ומודים: "כן, יש פה עסק מאחורי הקלעים – ועסק שמרוויח יפה. אבל בסוף אנחנו באמת באים ממקום של לעזור לאנשים".
נעמני: "לא דמיינתי שנגיע לכמות החברים הזאת, לפודקאסט עם כמעט מיליון האזנות ולאיפה שאנחנו היום. זה משהו שהתפתח תוך כדי. אנשים פנו אלינו והציפו צורך בקורס, אז עשינו קורס. רוב האנשים בקבוצה בכלל לא יודעים שיש לנו קורס, אם אנשים היו מרגישים שרק מנסים לקחת מהם כסף הם לא היו נשארים".
בדיחי: "בהתחלה, במשך שנתיים, כל יום הייתי מדבר עם אנשים ועוזר להם, לגמרי בחינם. אפילו לא הבנתי שאני יכול לגבות כסף. הייתי שכיר בראש, לא ידעתי מה זה להיות עצמאי. עם הזמן הבנתי שהידע שלי שווה כסף ושמותר לגבות כסף על השירות בדיוק כמו שהולכים לעורך דין או לרופא שיניים". היום עבור פגישת ייעוץ אצל שי או אצל בר אצטרך לשלם 1,500 שקל לפני מע"מ.
גם לאקדמיה השניים הצליחו להיכנס והחלו להעביר במכללה למינהל קורס בהתנהלות כלכלית: "זה נקרא Personal Finance, קורס אמיתי עם עבודות גמר ונקודות זכות. סטודנטים מגיעים עם אפס ידע ויוצאים אחרי שעשו שינוי בפנסיה שלהם, בהשקעות שלהם ומתחילים להבין איך השוק עובד. זה מטורף שהאקדמיה נכנסת לזה ונותנת לנו את הבמה לזה".
נעמני: "אנחנו בוחנים את האפשרות להיכנס למערכת החינוך בשביל להנגיש ידע כלכלי משלבים מוקדמים. יצא לי להרצות גם למורים על פיננסים כי לצערנו זה מתחיל מהשורש, אם המורים לא יודעים פיננסים אז גם הילדים לא יידעו".
לאחרונה הם אפילו השיקו משחק קופסה פיננסי ביחד עם אריק אברג'יל, שירן צרפתי ויאיר פסקו. "בהדסטארט קצר גייסנו 150 אלף שקל ומכרנו 800 משחקים. רשמית המשחק מותאם לילדים מגיל 10, אבל קיבלנו פידבקים גם מילדים בני 8-7. הורים מספרים לנו שהילדים אשכרה מבינים את המשמעות של סיכון מול סיכוי בהשקעות בזכותו".
4 מיתוסים על השקעות שהגיע הזמן להפריך על פי "ידע שווה כסף"
1 "שוק ההון זה קזינו"
"זה מיתוס שמרתיח אותי! כשהתחלתי להשקיע בשוק ההון, ולא היה לי את כל הידע, אמרו לי דברים כאלה. וזה מפחיד. יש אינספור מחקרים שמראים שבהשקעה לטווח ארוך, אם לא שמים הכל על מניה אחת, אלא מפזרים את ההשקעה — לא מפסידים. לא צריכים להיות מומחים גדולים. קח 100 שנה אחורה, אחרי משברים, מלחמות עולם והקורונה – השוק עדיין בעלייה. כל עוד אתה מניח שהעולם הכלכלי לא יקרוס – וזו הנחה סבירה – לטווח ארוך מספיק אתה תרוויח כסף. בדיוק הפוך מקזינו. ההשקעה צריכה להיות פשוטה: מגוונת מבחינת המניות ולאורך זמן. לא משנה כמה אמזון, גוגל או טסלה נראות לנו עכשיו בלתי־מנוצחות – אל תשימו הכל על מניה אחת. הפיזור הזה שומר עלינו".
2 "צריך להשקיע המון זמן כדי להשקיע בשוק ההון"
"כל אחד יכול להבין מספיק אחרי זמן קצר של הסברים פשוטים. וגם אם מישהו ממש לא רוצה ללמוד – אפשר לבחור בקרן מנוהלת. העיקר להתחיל, לא לחשוב שזה משהו רק לעשירים".
3 "צריך להיכנס ולצאת מהשוק בזמן"
"הרבה אנשים מנסים 'לתזמן את השוק'. הדוגמה הכי טובה זאת הקורונה. מארס 2020, פאניקה בשווקים, וכולם בטוחים שסוף העולם. ומה כולם עושים? מוכרים בהפסד. ואז מתחיל אפקט העדר. העיקרון הכי חשוב הוא למכור ביוקר ולקנות בזול. אבל מה אנשים עושים? כשהשוק יורד ואיתו מחיר המניות, אז הם נלחצים ומוכרים בזול, וכשהוא עולה – הם הולכים בעקבות העדר וקונים ביוקר, שזה בדיוק הפוך מההיגיון. המחקרים מוכיחים שהאנשים שהרוויחו הכי הרבה זה או אנשים שמתו או 'משקיעים זומבים', כאלה שלא נוגעים במשך שנים בתיק השקעות".
4 "דירה להשקעה יותר בטוחה מהשקעה בשוק ההון"
נעמני: "אם זה עולם שאני חייב לבחור רק אחד מהם – אז שוק ההון. אבל התשובה בעיניי היא גם וגם. אלה שני אפיקים שמוכיחים את עצמם לאורך זמן".
בדיחי: "כדי לרכוש דירה צריך הון ראשוני של כמה מאות אלפי שקלים ויכולת החזר. לא לכולם יש את ההון הראשוני הזה, בשוק ההון כל אחד יכול להשקיע, אפילו עם 200 שקל. מעבר לזה, בשוק ההון הכסף נזיל יותר".
