בכל שנה לוקים כ־25 אלף ישראלים בהתקף לב. יותר מ־7,000 בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה ממחלות לב בישראל. בעשורים האחרונים מחלות לב הן סיבת המוות השנייה בשכיחותה במדינה בקרב נשים וגברים גם יחד.
על רקע השכיחות הגבוהה של אירועי לב, ישנה חשיבות רבה לשיקום שאחרי האירוע ולחזרה הנכונה לשגרה, בעיקר על מנת למנוע אירוע לבבי נוסף. לדברי הרופאים והחוקרים בתחום, אחד הדברים החשובים ביותר הוא הורדת ערכי הכולסטרול לרמה מינימלית.
כולסטרול הוא חומר שומני בעל תפקיד חיוני בבניית קרום התא, יצירת הורמונים ויצירת מיצי המרה. הכולסטרול המכונה "הכולסטרול הטוב" (HDL-C) מעביר את עודפי הכולסטרול מרקמות הגוף בחזרה אל הכבד. לעומתו, "הכולסטרול הרע" (LDL-C), זה שקשור להתפתחותן של מחלות לב, הוא חומר שנוטה לשקוע בדפנות כלי הדם ולהצטבר בתאי דלקת. התהליך עלול להוביל להיווצרותה של שכבת טרשת בעורקי הלב, שהופכים בהדרגה צרים יותר ויותר. כששריר הלב סובל מאספקת דם לקויה בשל היצרות זו, הסבירות להתקף לב עולה.
אצל אדם שכבר עבר אירוע לבבי קיים סיכוי גבוה מהרגיל לסבול מאירוע לב נוסף. פרופ' אלעד אשר, מומחה לקרדיולוגיה וצנתורי לב, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שערי צדק, אומר כי "ישנם מחקרים שמראים כי עד כ־20% ממי שחוו אירוע לבבי עלולים לחוות אירוע לבבי נוסף תוך שלוש שנים".
על מנת להפחית את הסיכוי לאירוע לב נוסף, חשוב לזהות ולהפחית את גורמי הסיכון. בנוסף לגורמים הגנטיים, להם תפקיד משמעותי, קיימים גורמי סיכון התנהגותיים, שאותם ניתן לשנות ובכך להקטין את הסיכון. למשל, למטופלים אחרי אירוע לבבי מומלץ להימנע מעישון ומשתיית אלכוהול מופרזת, ולהקפיד על תזונה בריאה וביצוע של פעילות גופנית סדירה. גם לגורמים נפשיים ורגשיים יש משקל: כדאי מאוד להפחית עד כמה שניתן לחץ וגורמי מתח.
תוכניות לשיקום הלב מפחיתות משמעותית את הסיכוי לאירוע לב נוסף, מעודדות אורח חיים בריא ומשפרות את איכות החיים של המטופלים. השיקום כולל ביקורים אצל קרדיולוג שיקומי שעובד במשותף עם הקרדיולוג של החולה, מעקב בעזרת בדיקות דם, ותמיכה בשינויים התנהגותיים: מתן אימונים גופניים תחת השגחה, מעקב דיאטני, ניטור הפעילות הגופנית באמצעות תוכנה, פגישות עם פסיכולוג, קבוצות תמיכה, פגישות עם סקסולוג להתמודדות עם פגיעה אפשרית בתפקוד המיני ועוד.
המטרה היא לגעת בכל מעגלי החיים של המטופל ולהחזיר אותו לתפקוד מיטבי – ואולי אפילו טוב יותר ממה שהיה לפני האירוע הלבבי. לשיקום לב זכאים חולים שעברו אירוע לבבי, צנתור עם התערבות, ניתוח מעקפים, מי שסובלים מאי־ספיקת לב משמעותית או חולים אשר הושתל בגופם דפיברילטור. הגישה לשיקום היא הוליסטית והוא מתבצע גם בבתי החולים וגם בקהילה.
"חלק מתהליך השיקום הוא סדר וארגון", אומר פרופ' אשר, "חשוב לסדר את התרופות. הרבה אנשים לוקחים תרופות מכמה סוגים, ולכן חשוב להבין עם הרופא המטפל מהי השפעה של שילובי התרופות והאם יש תופעות לוואי". לדבריו, "בשיקום יש רופא ואחות שמשגיחים על הפעילות, מה שעושה הרבה סדר ומבטיח תוכנית פעולה מקיפה".
בין היתר, הצוות בשיקום עוקב אחר ערכי הכולסטרול של המטופל על מנת לוודא שהוא עומד ביעדים שהוגדרו לו כדי להפחית את הסיכויים לאירוע לבבי נוסף.
לדברי פרופ' אשר, "ישנם מחקרים המראים כי חולים שקיבלו תרופות חדשות לשם הורדת הכולסטרול לרמות נמוכות מאוד בעת האירוע הלבבי הראו תוצאות טובות יותר לעומת מי שהתחיל לקבל טיפול אגרסיבי להורדת כולסטרול רק לאחר מספר שנים. כלומר, יש משמעות לזמן. כמה שיותר מהר, יותר טוב". לאנשים שחוו אירוע לבבי מומלץ על ידי ההנחיות הרפואיות האירופאיות להימצא בערך "כולסטרול רע" (LDL-C) של 55 מיליגרם לדציליטר, או פחות.
גם הפן הפסיכולוג חשוב במיוחד. פרופ' אשר מסביר כי "הרבה פעמים המחלה של הלב הופכת למחלה של הראש. מטופלים נמנעים מפעילות גופנית, למשל, כי הם לא בטוחים שהגוף שלהם מסוגל לכך וסבורים שהם בסכנה".
פרופ' אשר מוסיף כי "השיקום עוזר לאנשים לגלות דברים קטנים שהם בדרך כלל לא מודעים להם. למשל, יש המלצה לדיאטה ים תיכונית, אך חלק חשוב ממנה הוא ארוחה עם כל המשפחה משום שזה נותן תמיכה נפשית ורגשית. ליווי צמוד של אנשי מקצוע עוזר לבנות אורח חיים שלם, מעבר לתזונה".
בשנים האחרונות נרשמת עלייה קבועה ומטרידה בשיעורי ההשמנה, העישון ואורח החיים היושבני, בישראל וברחבי העולם. בהקשר זה חשוב להבין כי מניעת אירוע לבבי באמצעות אורח חיים והתנהגות עדיפה הרבה פעמים יותר מכל טיפול. לכן, חשוב להקפיד מגיל צעיר על תזונה נכונה ובריאה, פעילות גופנית והמעטה בצריכת שומן רווי וסוכר.
"יש כיום שיטות מתקדמות ולא פולשניות כדי לוודא שאין מחלה טרשתית אצל מי שנמצא בסיכון, כגון צנתור וירטואלי ואקו לב, על פי המלצת הרופא המטפל", אומר פרופ' אשר.
"רמות כולסטרול גבוהות בדם מובילות להגדלת הסיכון לאירוע לבבי, ולכן יש חשיבות לטיפול שניתן כמה שיותר מוקדם. ככל שמטפלים מוקדם יותר, כך האפקט של הטיפול משמעותי יותר", אומר פרופ' אשר, "לכן, רצוי לעשות בדיקות דם תקופתיות מגיל 18, לא רק לכולסטרול, בעיקר לאנשים שיש להם סיפור משפחתי של מחלת לב, כולסטרול גבוה, התקפי לב בגיל צעיר או סוכרת".
לסיכום, פרופ' אשר מדגיש כי "אירוע לבבי לא נובע מגורם אחד. כולסטרול נמוך מאוד לא מבטיח סיכוי אפסי לאירוע לבבי. יש הרבה גורמים שמשפיעים על הסיכון כגון סטרס, תזונה, פעילות גופנית, היסטוריה משפחתית של מחלות לב, משפחה תומכת, ואפילו מדדי דלקת".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מתפרסם בשיתוף חברת סאנופי כשירות לציבור.
