את חלון ההעברות, שננעל בלילה שבין שישי לשבת, ברצלונה סיימה עם חיוך על הפנים. היא התקשתה להתחזק כראוי לאורך כל הקיץ בגלל המגבלות הכלכליות, אבל בסופו של דבר הצליחה לסכם על דאבל ז'ואאו מרשים בהשאלות: ז'ואאו פליקס וז'ואאו קאנסלו הפורטוגלים.
נכון, במצבה החמור של בארסה לא מספיק להימנע מהוצאות על רכש, וצריך גם להכניס איכשהו את השכר של המושאלים בתוך התקציב, אבל קאנסלו הסכים לקבל שכר נמוך ממה שהוא רגיל, והמועדון הנרגש אפילו הודה לו רשמית "על ההקרבה הכספית שעשה מתוך תשוקה ללבוש את מדי הקבוצה".
קאנסלו כבר לא ישחק במנצ'סטר סיטי לאור הסכסוך עם פפ גווארדיולה, ומהווה חיזוק אדיר בתור המגן הימני הטוב בעולם, ככל הנראה. פליקס במצב דומה עם דייגו סימאונה באתלטיקו מדריד, ואחרי השאלה לא מבריקה בצ'לסי, זו הזדמנות נדירה עבורו להזכיר שמדובר בפנומן. וסביר להניח שכששניהם נכנסו לחדר ההלבשה בפעם הראשונה, הם מיד שאלו: "תגידו רגע, מי זה לעזאזל הילד הזה שכולם מדברים עליו?!"
עוד דבר שקרה בסוף השבוע הוא שלאמין ימאל זומן לראשונה לסגל נבחרת ספרד הבוגרת (שם נולד), וגרם לתסכול עמוק במשרדי ההתאחדויות של מרוקו (מולדת אביו) וגינאה המשוונית (מולדת אימו). הקיצוני הימני, בן ה־16 וחודש וחצי, היה כל כך טוב בפתיחת העונה, שלא היה בכלל ספק שהמקום שלו לצד הגדולים. הספרדים אכן היו חייבים לפעול מהר כדי למנוע מצב שבו אחת המדינות האחרות שהוא רשאי לייצג תשכנע אותו לשחק אצלה, אבל האסטרטגיה לטווח הארוך שיחקה תפקיד קטן יותר שם. באופן מעשי, ולא חשוב הגיל, ימאל הוא כרגע אחד השחקנים הספרדים הטובים בעולם.
אם ימאל יעלה לשחק בחלון הקרוב, באחד ממשחקי מוקדמות היורו מול גיאורגיה או קפריסין, הוא יהפוך לשחקן הצעיר בתולדות הנבחרת בפער גדול, ולפי מה שאמר דה לה פואנטה, יש סיכוי מצוין שזה יקרה: "בצוות המקצועי הסתכלנו על הרמה של לאמין, לא על הגיל. הוא מוכן להתחרות ברמה הגבוהה ביותר. הוא שונה, יש לו כוח עצום, זה כאילו שהאל נגע בו".
ריאל אורבת
זה לא הגיע משום מקום. כבר בשנה שעברה החלו לחשושים בברצלונה, שמועות שזלגו לתקשורת העולמית על כישרון של פעם בדור. צ'אבי אמר שימאל מזכיר לו את לאו מסי, ואז נתן לו דקות ראשונות בליגה, בגיל 15 (כמובן, מעולם לא הופיע במדי בארסה שחקן כל כך צעיר). וכמו שספרד חששה שמרוקו תחטוף לה את הכוכב, כך בארסה התחילה לשמוע שריאל מדריד שמה עליו עין ותנסה לפתות אותו לאור הקשיים הפיננסיים בקאמפ נואו - אחרי הכל, בספרד טוענים כי כל המשפחה שרופה על ריאל. המצב הנוכחי הוא שילד בן 16 שוקל הצעה לחוזה עם סעיף שחרור של מיליארד יורו, בזמן שאבא שלו לוחץ להשיג תנאים טובים יותר והבלאנקוס אורבים.
אבל למרות שכבר היו סימנים בשנה שעברה, היה קשה להאמין שמה שאנחנו רואים עכשיו יקרה כל כך מהר. ימאל נראה מעולה בתקופת ההכנה, ואחרי 0:0 של האלופה מול חטאפה במחזור הפתיחה, צ'אבי הבין שאין טעם לתת לו רק 14 דקות דלות במשחק והעביר אותו רשמית להרכב. במחזור שעבר, בדרמה מול ויאריאל, ימאל הפגין יכולת פשוט מטורפת וסיים עם שני בישולים ב־3:4, כולל לשער המנצח של רוברט לבנדובסקי. הערב (22.00), כשבארסה תתארח אצל אוסאסונה לפני היציאה לפגרת הנבחרות, אף אחד כבר לא יציין את היותו של ימאל בהרכב כהפתעה.
פאטי ופליקס תחילה
עוד דבר שהתרחש ביום האחרון להעברות היה ההשאלה של אנסו פאטי לברייטון. בגיל 20, אחד השחקנים המבטיחים שברצלונה הצמיחה בשנות האלפיים מצא את עצמו נדחק החוצה בגלל היעדר שפה משותפת עם צ'אבי, מה גם שלא הצליח לחזור לעצמו במאה אחוז אחרי פציעה קשה. עד לא מזמן הוא היה הילד שובר השיאים הזה, האיש שאחראי ל"הכי צעיר ש...", התקווה לעתיד שאחרי מסי. יודעים מה? אם כבר ז'ואאו פליקס מפִּסקת הפתיחה, גם הוא היה במצב הזה, הרכש היקר בתולדות אתלטיקו והיורש המיועד של כריסטיאנו רונאלדו. הוא רק בן 23, וכבר מחפש להשתקם. הכדורגל אכזרי, והסיפורים האלה הולכים ומתרבים כל עוד הקבוצות הגדולות מתחילות לשלב יותר ויותר בני 17־16 בבוגרים.
יהיה קשה לימאל להימנע מטעויות בדרך, ישנם דברים שאינם תלויים בו, כמו חוסר מזל בפציעות שעלול לנחות עליו, ובוודאי רעש אינסופי מאנשים שירצו ממנו מספרים עצומים, תארים, כסף, סלפי. השנים הקרובות יהיו קריטיות, היכולת של המעטפת שתעניק לו ברצלונה לאפשר לו להתפתח כמו שצריך. זה תהליך רגיש, עדין. אבל חומר הגלם הוא משהו שעשוי לצמוח ממנו שחקן מהסוג שעוד לא חווינו.
