הסכסוך בין תומכי המשטר לבין מתנגדי המשטר באריתריאה אינו חדש. כמעט בכל שנה, סביב חגיגות יום העצמאות האריתראי המצוין במאי, פורצות קטטות רחוב בין הצדדים. אלא שהפעם, לצד מחדל ההיערכות של המשטרה, נראה שגם האריתראים שחיים במדינה הריחו את חולשתה. "המשטרה הגיעה למקום ללא כוחות מתאימים", אומר בכיר בארגון, שמעלה את החשש מאובדן שליטה רחב באירוע רב־זירתי גדול יותר: "אנחנו מבינים כמה המשטרה לא תהיה מסוגלת לתת פיתרון במצב חמור יותר, ללא מודיעין, כשהכל מתפרץ. רק אז יתברר כמה השבר עמוק. נדלקו נורות אדומות, יש סיבה לדאגה".
דוחות המודיעין של המשטרה צופים שאם יתפתחו שוב פרעות בערים המעורבות, למשל, כמו שראינו בשומר החומות, הן צפויות להיות משמעותיות פי כמה. קצין בכיר במשטרה אמר בשנה שעברה: "כשיתעוררו פרעות בערים המעורבות ייקחו לנו לפחות 72 שעות להתארגן עם פריסת כוחות בשטח בשביל לבלום את המתפרעים".
מההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, דרך הפגנות "צדק לרפאל" ועד הפרת הסדר האלימה של פורעי החוק מאריתריאה בשבת - המשטרה מתמודדת בחודשים האחרונים עם כאוס בלתי נגמר. אירוע רודף אירוע, בעוד כוחם ועוצמתם של השוטרים רק נחלשים.
"אנחנו מתקרבים למצב שבו לאירוע חירום של רצח או אונס, לא רק שלא נוכל להגיע תוך דקות, ייתכן שלא נוכל להגיע בכלל. יש פה זעקה", אמר מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, בדיון שהתקיים בכנסת כבר ביולי 2022. זו הייתה הפעם הראשונה שהמפכ"ל הודה בפומבי שהמשטרה תחת פיקודו נמצאת במצוקת כוח אדם שהולכת ומחריפה - אבל נראה שהזעקה הזו לא הצליחה לטלטל אף אחד בממשלה.
רק לשם המחשה, במשטרת ישראל חסרים ברחבי הארץ יותר מ־1,148 שוטרים וסיירים שאמורים לתת את המענה הראשוני בשטח לכל אירוע שמתפתח. רק במחוז תל־אביב, שהפך להיות אחד המחוזות המורכבים במשטרה, עם פח"ע, הפגנות שמכילות הפרות סדר וחסימות צירים - חסרים כ־500 שוטרים.
המשטרה לא מצליחה להתגבר על המחסור בכוח האדם. למרות העלאת השכר לשוטרים (העלאה קטנה של כמה מאות שקלים) ולמרות תוספת התקציבים שהביא השר בן גביר לארגון, בינתיים אין רשימת המתנה של אזרחים שמבקשים להפוך לשוטרים. "זה תפקיד קשה שרוב האנשים לא רוצים לעשות אותו", סיפר שוטר סיור בשיחה עם "ידיעות אחרונות", "המשטרה נמצאת בחצר האחורי של המדינה, במקומות שלא מעניינים אף אחד, עם האנשים הכי שקופים שיש. שוטר הוא לא רק שוטר, אנחנו גם עובדים סוציאלים ופסיכולוגים. זה תפקיד עם שחיקה גדולה ויחס מחפיר שמקבלים לעיתים ממפקדים".
רק בסוף החודש שעבר פורסמו ב"ידיעות אחרונות" הנתונים על ההקלה המשמעותית בתנאי הסף של המתקבלים למשטרת ישראל, נתונים שמעידים על איכות המשרתים - שמקרינה על ההתנהלות בשטח.
בכיר במחוז תל־אביב מנסה להסביר את ההשלכות של מצוקת כוח האדם: "כשיש הפגנה גדולה בקפלן במוצאי השבת, שבה צריך מאות שוטרים כדי לאבטח את האירוע, אי־אפשר לשחוק אותם מהבוקר. אם היו יותר שוטרים, היה ניתן לעשות חלוקה למשמרות, אבל אין 800 שוטרים שבבוקר יאבטחו בדרום תל־אביב ובלילה יאבטחו את ההפגנה ההמונית בקפלן".
אלא שדווקא בתקופה הזו שבה המשטרה זקוקה ליציבות, אף אחד מהשוטרים, מהזוטרים עד לקצינים הבכירים, לא יודע מה יהיה מחר ומי יפקד על המשטרה החל מאמצע חודש ינואר הקרוב. המפכ"ל, שהודיע אמנם שיסיים את הקדנציה שלו בחודש ינואר, מעוניין מאוד בשנה רביעית ועובד קשה כדי להרשים את בן גביר ואולי לשנות את דעתו בדקה ה־90. ואין הסבר אחר להתרוצצות של המפכ"ל מזירה לזירה: לא זכור מפכ"ל שהגיע כמעט לכל הפגנה, הפרדת סדר או פיגוע. "לפעמים יש תחושה ששבתאי מגיע בשביל המצלמות והכותרות בתקשורת", אמר קצין בכיר במשטרה ל"ידיעות אחרונות", "זה שהמפכ"ל הגיע לתל־אביב ונעמד בחזית האירוע כאילו הוא מנהל את כל העניינים, זה בעיקר פוגע ומקטין את מפקד המחוז. למה שבתאי ממנה מפקדי מחוזות אם באירועים כאלה הוא מבקש לקחת את השליטה לידיים שלו?".
התשובה טמונה אולי בזהותו של מפקד מחוז תל־אביב הטרי יחסית, ניצב פרץ עמר, שהוכיח שהוא מתקשה לנהל אירוע בסדר גודל כזה, עד כדי כך שהמפכ"ל היה צריך לקחת את המושכות ולנהל במקומו את החפ"ק.
אחת הבעיות הבסיסיות של המשטרה זה שהיא סבורה שהיא תמיד בסדר. מי שמשוכנע שהוא תמיד צודק ולא יודע להפיק לקחים בצורה אמיתית לא יוכל להשתפר לעולם, ועד שלא יבינו גם את זה במשטרה, היא תמשיך לקרוס לנו מול העיניים.
