הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הודיעה אתמול כי החליטה, בהתאם לרוב התחזיות, להותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.75% ובכך ריבית הפריים נותרה על 6.25%. זאת לאחר החלטה זהה ביולי, ששמה סוף לרצף של עשר העלאות ריבית אחת אחרי השנייה.
עם זאת, לפי הודעת הוועדה, בהחלט תיתכן עליית ריבית בהמשך: "הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסוימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
שיעור האינפלציה הנמוך יחסית בשלושת החודשים האחרונים (0.2% במאי, 0% ביוני ו־0.3% ביולי), לעומת שיעורים גבוהים בחודשים המקבילים בשנה שעברה (0.6%, 0.4% ו־1.1%, בהתאמה), לצד סימני האטה מסוימים בפעילות המשק, איפשרו כעת לבנק ישראל לקחת "הפסקה" נוספת מהעלאות הריבית.
מדד גבוה
יחד עם זאת, האינפלציה ככל הנראה תזנק שוב עם פרסום מדד המחירים לחודש אוגוסט, שכן באוגוסט אשתקד נרשמה ירידה של 0.3%, ולכן החישוב השנתי צפוי לעלות. זאת, יחד עם היחלשות השקל הדרמטית בחודשים האחרונים, המשך חוסר הוודאות בשוק הישראלי סביב המהפכה המשפטית והעלאת הריבית שעליה הכריז הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) בסוף יולי האחרון, צפויים לתמוך בהעלאת ריבית נוספת גם בישראל, ככל הנראה בהחלטה הבאה באוקטובר.
הערכה: לא ימשיך
בתוך כך, פרופ' ירון, שכהונתו מסתיימת בנובמבר, צפוי להודיע בשבועות הקרובים אם יבקש להמשיך לקדנציה נוספת. ההערכות במשק ושל גורמים ממשלתיים הן שהנגיד יודיע כי אינו חפץ להמשיך לתקופה של עוד חמש שנים כנגיד בנק ישראל, וכפי שפורסם בשבוע שעבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר קיים התייעצויות לגבי מועמדים לתפקיד.
כפי שכבר פורסם, נתניהו מאוד לא אהב את התבטאויותיו של הנגיד ירון בחצי השנה האחרונה, לאחר שזה אמר פעמים אחדות כי השפעתה של הרפורמה המשפטית על המשק אינה טובה והזהיר מהמשך היחלשות השקל בגינה ואף ציין כי מצב כזה יחייב העלאות ריבית נוספות.
בתוך כך, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיש אתמול לוועדת הכספים דוח על המגמות הכלכליות והפיסקליות הצפויות לשנת התקציב 2024, ועל אף שהדגיש שמצב הכלכלה הישראלית טוב ביחס למדינות אחרות, הוא הודה כי "המצב פחות טוב ממה שצפינו בעת הנחת התקציב, ובנוסף, לאינפלציה העולמית יש השפעה על השוק הישראלי דרך היבוא. השפעה הזו עלולה להתעצם נוכח היחלשות השקל".
באוצר סרבו לבקשה לתקן את הדוח
בכלכליסט פורסם כי שר האוצר נאלץ לנסח מכתב משלו לאחר שלא היה מרוצה ממכתבם של אנשי המקצוע במשרד שהתייחסו לסיכונים הכלכליים בעקבות ההפיכה המשטרית.
הכלכלנים הזכירו את חוזקותיה של כלכלת ישראל, אך גם את המגמות שאולי יעלו את הצורך לעדכן את התחזית. בין היתר את מגמת הפיחות בשקל, את חוסר הוודאות בזירה הפוליטית והכלכלית סביב החקיקה הנוגעת למערכת המשפט, כאחת מהסיבות לפיחות, ואת ביצועי החסר של מדד ת"א 100 לעומת בורסות אחרות בעולם.
לפי הפרסום סמוטריץ' זעם על הדוח וביקש לשנות את הניסוחים ולהפוך אותם לחיוביים יותר, ולאחר שסרבו החליט' לנסח מכתב משלו בו הוא מדווח כי "המשק הישראלי מגלה עמידות ויציבות יחסית בתקופת משבר עולמי, ונתוני המקרו של הכלכלה הישראלית טובים וחזקים.
הוא הוסיף כי "כוחות אדירים עם תקציבי עתק וגיבוי תקשורתי חסר תקדים שמוציאים דיבתה של ישראל רעה בעולם הכלכלי בשקרים בוטים ובהפחדות שווא ועושים הכל כדי ליצור בהלה וסנטימנט שלילי בכלכלה. עד כה נראה שהשפעתם על הכלכלה מזערית בלבד".
