באופן סמלי, העונה החדשה של "המטבח המנצח" עלתה בקשת מספר ימים לאחר סיום העונה של "בואו לאכול איתי" בכאן 11. שתי התוכניות מבוססות על רעיונות דומים: תחרות שמשלבת בין כישורי בישול ליכולות אירוח; התנגשות בין דמויות מגוונות שמתיישבות לסעוד באותו שולחן; וגם המעורבות של המתמודדים והמתמודדות בהענקת הניקוד, שלא נקבע רק לפי מליחות התבשילים או ההתאמה בין המפיות לסכו"ם.
אלא שלקבל את "המטבח המנצח" אחרי "בואו לאכול איתי" זה כמו להסתפק בקינוח פרווה מהבופה של המלון אחרי ארוחת פאר שהוכנה בבית. במסעדה של ערוץ 12 יש סלבס מסוגים א' עד ת', שופטים שכולם מכירים, פרומואים אין־סופיים בהפסקת הפרסומות, קידומים בכל התוכניות ואווירת התגייסות כללית לטובת רצועה שהיא בסך הכל פילר בלוח השידורים עד החגים. ועדיין אין שם רבע מנה שמתקרבת לריחות ולטעמים שהותקנו בשליש מחיר בדוכן הרחוב של ערוץ כאן 11.
אחת הסיבות היא ש"המטבח המנצח", כמו כל ריאליטי בקשת, הפכה מתחרות בישול למיקרוגל של טאלנטים, בהם כאלה שזאת לא הפעם הראשונה שלהם בסבב: מעיין אדם, לדוגמה, הייתה כבר ב"רוקדים עם כוכבים" ועכשיו הגיע זמנה לבשל. בשלב הבא היא זכאית לבחור בין "הזמר במסכה" ל"המירוץ למיליון". את פאולה וליאון רוזנברג הקפיצו מרצועה שבה עוסקים נמרצות בשיווק הפריים־טיים למשבצת היוקרתית. חזי דין, שכמו אדם הגיע ל"מטבח המנצח" עם אמא שלו, הוא כבר שנים קוסם הבית של ערוץ 12. זוג נוסף הם החברים קובי אריאלי והעיתונאי חיים לוינסון, שמשתתף בקביעות בפאנל של ניב רסקין. למעשה, ליאור נרקיס ואשתו ספיר הם הליהוק היחיד ב"המטבח המנצח" שאין לו קשר ליקום הנרחב והמדושן של קשת.
גם כך פולחן העינוג העצמי של ערוץ 12 הוא תופעה מטרידה, שרק בסוף השבוע הגיעה לשפל חדש: השיחה של ארז טל עם יונית לוי, מראיינת מספיק ותיקה, מיומנת וחדה כדי לדעת ש"ראיון" זה לא היה. אפילו לא קרוב. אבל גם בהקשר הספציפי של "המטבח המנצח", אחרי חמישה שבועות בליווי אוסף בלתי נלאה ולעיתים מרהיב של אלמונים ואלמוניות (ומיה דגן אחת), מדובר בהרעה משמעותית בתנאי הבידור.
גם אם חושבים ש"המטבח המנצח" הוא פורמט שעובד טוב עם פרצופים יחסית מוכרים – והוא לא – אין כאן ולו מראית עין של השקעה שתצדיק את זה. גם בעונה הקודמת, המיותרת כשלעצמה, אותרו נקודות אור כמו אורלי זילברשץ השנונה ונטלי אהרון מלאת הקסם. הפעם צריך להסתפק בעונת אולסטארס של כוכבי תוכניות בוקר, ואין אפילו שי אביבי שיפוצץ את הבלון.
בקטנה: במהדורה של קשת קידמו בהתלהבות את התגובה של מירי מסיקה לניסיון ההדחה של יו"ר יד ושם, שעל פי הפרסומים קשור לחברתה הקרובה קרן פלס. בשיחה עם לירון זייד ביקשה ממנו מסיקה לשאול את עצמו "למה אני לא בהר הרצל בעשר השנים האחרונות. אני, שאני הכי כאילו ממלכתית". אלא שמסיקה דווקא הופיעה בטקס הדלקת המשואות של 2016. זה לא מפחית מהקשיים של אמניות ואמנים שמביעים דעה, ויש לאחל להרבה מהקולגות של מסיקה את חוסר הפחד שלה לדבר בלי פילטרים. ובכל זאת, לא היה מזיק אם זייד אכן היה שואל את עצמו כמצוות מסיקה וגם מציג את התשובה המדויקת.
