עולה: אף טניסאי אמריקאי לא זכה בגראנד סלאם מאז אוסטרליה 2020. לפני כן היו עוד שלוש שנות בצורת. ונוס וסרינה וויליאמס החזיקו את מצעד התארים המקומי, אבל בצד הגברי זה לא קרה מאז אנדי רודיק באליפות ארה"ב ב־2003. אנדרה אגאסי ופיט סמפראס השאירו בור עצום בפרישתם, ולמרות הניסיונות של רודיק, השליטה של המשולש פדרר־ג'וקוביץ'־נדאל הייתה בלתי שבירה לאורך שנים. רק כדי לסבר את האוזן: בין 1990 ל־2003 הגברים האמריקאים זכו בכחמישים אחוז מתוארי הגראנד סלאם, 27 מ־53.
השנה הגיעו שלושה אמריקאים לרבע הגמר בניו־יורק. בן שלטון שיחק הלילה נגד פרנסס טיאפו ברבע הגמר, מה שהבטיח לקהל הביתי לפחות מקומי אחד בחצי הגמר. גם אצל הנשים לא היה ברור מי תצליח להיכנס לנעליים העצומות של סרינה, אבל שתי נציגות הגיעו לרבע הגמר, קוקו גוף ומדיסון קיז, שתיהן מועמדות ללכת עד הסוף – וגוף כבר עלתה אמש לחצי. האם אנחנו בדרך לקאמבק אמריקאי לטופ?
יורד: לא היה צריך את המונדובאסקט כדי לדעת מהי החשיבות של ריקי רוביו לנבחרת ספרד. ה־MVP של אליפות העולם הקודמת, שבה זכו הספרדים, ומלך האסיסטים בכל הזמנים של הטורניר, חזר השנה אחרי פציעה ארוכה לספסל של קליבלנד. זו הייתה חזרה איטית. בנבחרת ציפו מרוביו ליותר, אבל הוא לא היה מסוגל. לקראת האליפות הוא ביקש לפרוש מכדורסל כדי לטפל בענייניו האישיים.
בלי הדבק שלה, ספרד, אלופת אירופה למי ששכח, התמוטטה מול לטביה וקנדה. היא לא הגיעה לשלבי ההכרעה ותצטרך להתחרות במוקדמות כדי להבטיח מקום בפריז 2024.
"אתה חייב לכבד את מה שריקי עובר", אמר סרג'יו סקאריולו, מאמן הנבחרת. "אנחנו מרגישים די רע עם העובדה שלא שמנו לב לכמה ריקי סבל במהלך ניסיונות החזרה".
