"הוא השגריר הכי בכיר שמונה אי פעם לישראל", קבע מי שהיה שגריר ישראל בארה"ב דני אילון לאחר הודעת הנשיא ג'ו ביידן על מינויו של שר האוצר לשעבר ג'ייקוב לו כשגריר החדש בארץ. "זה מעיד על כך שביידן רוצה פה דמות סמכותית שיש לו איתה קשר ושיכול לנזוף בנתניהו כל אימת שהוא רוצה ולהרתיע אותו. הוא בא לכאן לתת לביבי בראש".
לו הוא דמות מוכרת ופופולרית בממסד המפלגה הדמוקרטית. אנשים שעבדו איתו מתארים אותו כמקצוען שנחבא אל הכלים הידוע ביכולתו להוציא לפועל תוכניות בוושינגטון. במרוצת השנים, הוא גם היה ראש סגל הבית הלבן בממשל ברק אובמה, ולפני כן ניהל את משרד התקציב בממשל קלינטון. בעצם המינוי, ישוב לו לשירות וושינגטון בתום תקופה שבה פעל בשוק הפרטי והרצה באוניברסיטת קולומביה.
1 צפייה בגלריה
yk13580277
yk13580277
(צילום: JEROME FAVRE - EPA)
השגריר הצפוי, יהודי אורתודוקסי שומר שבת ובעל קשרים רחבים בקרב יהדות ארה"ב, היה מההתחלה המועמד המועדף על ביידן להחליף את טום ניידס שהתפטר ביולי אחרי 20 חודשים בלבד בתפקיד. למרות שלאוויר נזרקו שמות נוספים כמו חברי הקונגרס לשעבר סטיב ישראל ורוברט וקסלר, לו היה מבחינת ביידן המחליף הטבעי לניידס, בין היתר בזכות הניסיון הדיפלומטי שצבר במהלך שנותיו בממשל אובמה. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" בירך ניידס על המינוי ואמר: "ג'ק מאוד אוהב את מדינת ישראל. הוא מאכער גדול, שזה חשוב לה, ואני יודע שיש לו הרבה חברים קרובים בישראל. הוא יהיה נהדר".
לו, בן 68, נשוי לרות שוורץ, שהייתה חברתו כבר בתיכון, ויש להם שני ילדים בוגרים. הוא נולד בניו־יורק ולמד באוניברסיטאות הרווארד וג'ורג'טאון. בימי שלטון רונלד רייגן הוא היה יועץ משפטי בכיר ליו"ר בית הנבחרים הדמוקרטי, טיפ אוניל. ב־1993 הצטרף לממשל קלינטון כעוזר מיוחד לנשיא ולאחר מכן עמד בראש המשרד לניהול תקציב. הוא חזר למגזר הפרטי עד שמונה בידי ברק אובמה לשורה של תפקידים, כולל ראש לשכת הבית הלבן ואחר כך לשר האוצר.
מינוי לו עוד טעון את אישור הסנאט ועל אף הרוב הרעוע של הדמוקרטים בו, בבית הלבן מעריכים שבסופו של דבר הוא ייצא לפועל. עם זאת, הרפובליקנים בסנאט צפויים לאתגר את לו על היותו שר האוצר בתקופת הסכם הגרעין עם איראן ועל היחס "המשפיל" של ביידן כלפי נתניהו שאחרי 250 ימים טרם הזמין את נתניהו לפגישה. בעבר, לו עצמו גם מתח ביקורת על נתניהו ובריאיון שהעניק ב־2017 אמר באשר ליחסיו של אובמה עם נתניהו: "הם לא היו טובים כפי שאפשר היה לקוות, וזה בא משני הכיוונים, אבל ראיתי יותר פרובוקציות שהגיעו מראש הממשלה מאשר מהצד השני". בעיקר, הוא התייחס להחלטת נתניהו ב־2015 לשאת נאום בקונגרס נגד הסכם הגרעין עם איראן. "אני חושב שזו הייתה טעות ענקית", אמר לו, "לא היה לזה סיכוי לעבוד וזה גם תרם למגמה של זיהוי ישראל על בסיס מפלגתי כשעד אז לא היה ספק ששני הצדדים יכולים להיות פרו־ישראלים". בהתבטאות נוספת, הביע לו גם ספקות על החלטת דונלד טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב מתל־אביב לירושלים - שגרירות אליה ימונה כעת. "נשיאים משני הצדדים נמנעו מלהכיר בה באופן רשמי כדי לשמר את האפשרות להגיע לשלום בר קיימא, שזה הערך הגבוה יותר", הסביר, "למי שאכפת, כמוני, משמירה על ישראל כמדינה דמוקרטית, אין דרך אחרת מלבד פתרון שתי המדינות".