סוף תשפ"ג בפתח והמסורת התקשורתית מחייבת בחירת איש השנה. אין כזה. אין איש שנה, יש נשות השנה. שורה מרשימה של נשים מיוחדות, משכילות וחכמות, שהטביעו את חותמן על ישראל.
פורצת דרך | שקמה ברסלר
תואר אשת השנה מגיע, ועל כך לא יחלקו גם השרופים במבקריה, לפרופ' שקמה ברסלר, שקריאתה הקצובה בעצרות המחאה "ד־מוק־רט־יה" הפכה לסימן ההיכר וזעקת הקרב של תשפ"ג – וגם לסיכון המשמעותי ביותר לממשלתו השישית של בנימין נתניהו. לא חסרים שמות של נשים שהזהירו בפני סיכונים לדמוקרטיה בארצותיהן והתייצבו בשורה ראשונה של מחאה; מעטות שבמעטות היו, דוגמת פרופ' ברסלר, מדענית פורצת דרך בתחום מופשט וכבד־מחשבה של פיזיקת החלקיקים (פיזיקאית יהודייה אחרת, ד"ר קלאודיה שיינבאום, מובילה בהתמודדות על נשיאות מקסיקו). לכן לא מפתיע שאמצעי תקשורת מובילים בעולם פירסמו פרופילים וראיונות מחמיאים עימה. המראיינים ציפו לפגוש אישה אנטי־ממסדית זועמת השופכת אש וגופרית על מדינתה – ופגשו מדענית סופר־משכילה מליבו של הממסד, אמא לחמש בנות, חוקרת במכון ויצמן, ציונית, פטריוטית, מבינה בכלכלת שוק תחרותית, גאה בצבאה ובארצה. ישראלית מופתית.
מיליוני ישראלים מעריצים את אחיזתה הקבועה של ברסלר בדגל המדינה, את שירת התקווה הפותחת כל ההפגנה שהיא מובילה, את הסתמכותה על מגילת העצמאות שהייתה קלף מצהיב בין דפי ההיסטוריה. במרוצת תשפ"ג הפכה ברסלר לגיבורת מעמד הביניים הגדול והחרד עמוקות מערעור מסוכן של יסודות הדמוקרטיה הליברלית של המדינה ומפגיעה בכלכלה ובחברה – גם מודל גלובלי של מחאה מסוג חדש.
מהיכן שואבת ברסלר את כוחה הייחודי? מהרקע המשפחתי, ממאפייני האישיות ומעל לכל מההשכלה שרכשה כמדענית מובילה, כעילוי. במדע מדויק אין מריחות, אין דמגוגיה, אין עיגול פינות. יש מציאות מסובכת ומסקרנת שצריך לחקור, יש רצון עז לפצח את סודות היקום, יש שימוש מתקדם בכלים של מתמטיקה וסטטיסטיקה, יש עדיפות מוחלטת לתוצאות של מחקרים וניסויים גם כשהן סותרות את ההנחות המקובלות, ובעיקר יש גישה רציונלית, מושכלת ונאורה. לא במקרה שתי הקהיליות הראשונות שנענו לקריאתה למחאה היו הייטקיסטים וכלכלנים. היא דיברה אליהם בלהט - ובשפתם. שקמה ברסלר, אשת השנה שהצילה את השנה.
מגינת הכלכלה | קרנית פלוג
פרופסורית נוספת שפעילותה השפיעה עמוקות על השנה החולפת, נגידת בנק ישראל בעבר, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית וסגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, קרנית פלוג. במאמר מיוחד ב"ידיעות אחרונות" (יחד עם נגיד לשעבר נוסף, יעקב פרנקל) בתחילת פברואר השנה פרופ' פלוג הזהירה מפני ההשלכות הכלכליות של הצעות החקיקה הממשלתיות, בכל התחומים. זעקת האמת שלה הידהדה ברחבי קהיליית הכלכלנים, ששתקה עז אז. הסיכונים לעתיד המשק עלו לחזית המחאה, כשהם מבוססים על תקדימים, תרחישים, מחקרים וידע.
בכל שנות עבודתה הרבות בבנק ישראל נמנעה פרופ' פלוג מזיהוי פוליטי – קל וחומר מפלגתי – וייצגה את המדעיות הכלכלית הצרופה והעצמאית, כפי שהיא ובנק ישראל מבינים אותה. גם כשהותקפה על ידי פוליטיקאים שקטע כזה או אחר בסקירות ודוחות של בנק ישראל לא נשא חן בעיניהם, פלוג שמרה על קור רוח מבוסס עובדות, לא נגררה לשיח מתלהם ולא התכופפה בפני הפופוליזם.
בראיון ל"ממון" ערב ראש השנה הקודם קבעה, בסתירה להלך הרוחות ששרר אז בשיח תקשורתי, שישראל לא הפכה למדינה הכי יקרה ב־OECD, ושלפי ניתוח נכון של הנתונים "בשביל משק בית ישראלי, החיים בישראל נעשו בעשור שחלף יותר זולים, משמעותית יותר זולים". על כך ספגה טונות של גידופים, אף שעמדותיה בסוגיות האינפלציה וביקורתה על היוזמות המשפטיות של הקואליציה נבעו מאותו מקור: ניתוח מדעי של עובדות. לא ידוע לי על עוד ראש או ראשת בנק מרכזי בעבר שרתמו את היוקרה המקצועית שלהם ושלהן למאבק לסיכול יוזמות חקיקה אנטי־דמוקרטיות.
מקצועית נטו | גלי בהרב מיארה
מעטים מודעים לקורות חייה של היועצת המשפטית לממשלה, לשירותה כקצינה ב־8200 ובחטיבת המחקר של המודיעין. התואר "שמאלנית" שהודבק לה רחוק מהמציאות: בקריירה העשירה שלה במגזר הציבורי בולטת העדפתה לשיקולי הביטחון ודבקותה ללא פשרות בנהלים תקינים של קבלת החלטות על ידי נבחרי ומשרתי ציבור. בלי מורא ובלי משוא פנים. לדוגמה שנשכחה: בחוות דעתה אשתקד על הסכם הגז הטבעי עם לבנון המליצה בהרב מיארה להביאו לאישור הכנסת, המלצה שהכעיסה אז את ראש הממשלה יאיר לפיד ושריו. אך הם לא חלמו לשנייה לערער על סמכותה. עוצמתה המקצועית כיועצת משפטית לממשלה נחשפה במלואה כשהוקמה ממשלת נתניהו הנוכחית ופתחה במימוש היוזמה לרפורמה משפטית גורפת מבית היוצר של יריב לוין, שמחה רוטמן ועמיתיהם מהקצה המשיחי־קנאי של הקואליציה. זמן רב לפני אחרים היא הביעה את דעתה המנומקת נגדה ובמיוחד נגד דרכי חקיקתה. "הרעיון לפיו נכון וניתן לבצע שינוי עמוק כל כך במארג המשטרי של ישראלי באבחה חרב הוא שגוי", פסקה כבר בדצמבר 2022, והוסיפה: "שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל".
חשיבה מעמיקה ושיקול מושכל – אלו סימני ההיכר של כל חוות הדעת המשפטיות של בהרב־מיארה, הנסמכות על תקדימים, חוקים, פסקי דין ועקרונות דמוקרטיים "מהותיים", כדבריה. הן האור בעקבותיו היא הולכת בכל אשר תפנה בעבודתה המאתגרת. והן שהבעירו נגדה את זעמם היוקד של יוזמי המהפכות החוקתיות בממשלה; שיקול מחושב ומושכל הוא מבחינתם ועבורם סדין אדום. הם קנאים האוחזים ברעיונות קנאים.
בלי שטיקים | מיכל רוזנבוים
לפני עשור יצאה לדרך החשובה ברפורמות בשירות הציבורי, בהובלת מי שכהן אז כראש רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב. הרפורמה, שהקימה מאגר של מועמדים מקצועיים וא־פוליטיים ("נבחרת הדירקטורים") לשרת בדירקטוריונים של עשרות חברות ממשלתיות כמו מקורות, התעשייה האווירית, רכבת ישראל, הדואר וחברת החשמל, טיהרה בהדרגה את הממשל התאגידי שלהן מרעות חולות נפוצות: פוליטיזציה, מינוי מקורבים, חלוקת ג'ובים, שחיתות עסקית והעדפת אינטרס אישי.
כעת מנסה השר דוד אמסלם, בשליחותה ובברכתה של הקואליציה, למחוק את ההישגים ולהשיב אליהן את שלטון הפוליטיקאים. אישה אחת עומדת בדרכו ומסכלת את מזימתו: עו"ד מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות. אין סיכוי שתתקפל מול השר. ילידת בני־ברק, בעבר מקורבת לביבי, לחסידויות, לעמותות, לראש העיר ירושלים משה ליאון ולארגוני שלטון מקומי, רוזנבוים רכשה לא רק שלושה תארים – MA במשפט מסחרי, במדיניות ציבורית ובנדל"ן – אלא גם גיבשה עמוד שדרה ציבורי חזק. כל עוד היא עומדת בראש רשות החברות הממשלתיות, למינויים לא ראויים לא תהיה דריסת רגל בדירקטוריונים שלהן.
מיכל רוזנבוים בלמה בתשפ"ג בגופה את מסע השחיתות והשוד שמתכנת הממשלה הזו בנכסים של כולנו.
המנהלות שהקריבו את הקריירה
במערכה על ישראל כמדינה הגונה, רציונלית ונאורה השתתפו בתשפ"ג נשים רבות נוספות, כל אחת בדרכה. הנה אחדות שהקריבו לשם כך את הקריירה שלהן במגזר ציבורי: שירה גרינברג (MA במחקר כלכלי), לשעבר הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שלא הייתה מוכנה לכופף את המקצועיות שלה לגחמות פוליטיות של השר סמוטריץ'; סיגל מורן (MA במדיניות ציבורית) לשעבר מנכ"לית משרד העבודה שלא הייתה מוכנה לכופף את המקצועיות שלה לגחמות פוליטיות של השר יואב בן צור. גלי סמבירא (MA בפסיכולוגיה ארגונית), לשעבר מנכ"לית משרד ההסברה שלא הייתה מוכנה לכופף את המקצועיות שלה לגחמות פוליטיות של השרה גלית דיסטל־אטבריאן. ראוי לגברים ללמוד מהן פרק חשוב באינטגריטי.
