ההשקעות הזרות בישראל הסתכמו ברבעון הראשון של 2023 בכ־2.6 מיליארד דולר - ירידה של כ־60% לעומת הממוצע של כל אחד מהרבעונים בשנים 2020 ו־2022. כך עולה מסיכום שנתי של ההשקעות הזרות והסכמי השקעות וסחר שפירסם אתמול אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בראשו עומד ד"ר שמואל אברמזון. ההשוואה לא נעשתה עם שנת 2021 שבה ההשקעות הזרות היו גבוהות במיוחד.
מהנתונים עולה כי הסכום הממוצע לעסקת "אקזיט" ברבעון זה ירד בכ־80%, מכ־307 מיליון דולר לעסקה בשנים 2020 ו־2022, לכ־56 מיליון דולר לעסקה ברבעון הראשון של 2023. "ניתן לייחס חלק מהירידה לצניחה בשווי חברות טכנולוגיה רבות בארה"ב. ביטוי נוסף למגמה זו הוא העובדה שחברות נוספות גייסו הון לפי שווי נמוך יותר מגיוסים קודמים", אמרו באגף הכלכלן הראשי.
כמו כן, שווי סך עסקאות ה"גרינפילד" (שכוללות הקמה של פעילות חדשה במדינה ולא רק רכישה של חברה קיימת) ירד גם הוא ביותר מ־50% לעומת נתוני 2022 ונתוני 2020 (אם כי מספר העסקאות נשאר דווקא דומה לשנים שעברו), ועמד על כ־180 מיליון דולר ברבעון הראשון. באוצר מייחסים את הירידה החדה ל"חוסר הוודאות המקומי והגלובלי שהביאו לירידה בהיקף עסקאות השקעה זרות".
בהתייחס להשקעות בענף ההייטק, נטען כי שיעור ההנפקות החדשות לציבור (IPO) ירד בכמעט 90% בשנה האחרונה, כאשר באוצר ייחסו זו ל"עליית הריבית בעולם ובישראל שגרמה לפגיעה בתעשיית ההייטק בארה"ב והשפיעה באופן ישיר על תעשיית ההייטק בישראל, המתבססת באופן משמעותי על השקעות זרות, בעיקר מארה"ב".
נתוני האוצר מתבססים על עסקאות ממשיות ולא על רישום של תנועות הון, ולכן הם נחשבים לאמינים יותר מאשר נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) למשל, אשר הציגו גם הם ירידה משמעותית - אם כי נמוכה בהרבה מכפי שטענו באוצר - של כ־34% "בלבד" בסך ההשקעות הזרות הישירות בישראל ברבעון הראשון של השנה לעומת הממוצע ברבעון בשנים 2020 ו־2021.
עם זאת, אלו הם רק נתונים ראשוניים לשנה הנוכחית ומרבית הדוח מציג כאמור מגמה שונה לחלוטין של שנת 2022, בה ישראל בלטה לחיוב והציגה סך עסקאות השקעה זרות בהיקף כולל של 29.321 מיליארד דולר אשתקד - ירידה לעומת שנת 2021, אשר נחשבה חריגה במיוחד - אך עלייה לעומת נתוני 2020.
בעיקר מארה"ב
כ־21 מיליארד דולר (72%) מתוך סך ההשקעות הזרות אשתקד הגיעו מארה"ב, 2.4 מיליארד דולר נוספים (8%) הגיעו מבריטניה והשאר ממדינות אחרות, בהן בלטו במיוחד: גרמניה, שוויץ, צרפת יפן וקנדה.
לדברי האוצר, ביצועים מרשימים אלו, אשר נרשמו כאמור לפני תחילת החקיקה והמחאות הנרחבות סביב המהפכה המשפטית שהשפיעו כבר רבות על הבורסה המקומית ועל היחלשות השקל - הגיעו ברקע פריצת מלחמת רוסיה־אוקראינה בפברואר 2022, דבר אשר גרם לזעזוע משמעותי בשרשרת האספקה העולמית. כמו כן, עוד קודם לכן שרשרת האספקה העולמית חוותה קשיים משמעותיים ברקע משבר הקורונה, וכל אלו היוו גורמים מרכזיים בעלייה החדה באינפלציה העולמית מ־4.7% ב־2021 ל־8.8% אשתקד.
הדולר עולה
הדולר התחזק אתמול מול השקל ונקבע על 3.80 שקל, עלייה של 0.42%. היורו נסחר בעלייה של 0.48% ושערו נקבע על 4.09 שקל. העלייה באחרונה של הדולר עלולה לגרום כבר בקרוב לגל התייקרויות, כאשר מחירי החשמל עלולים לעלות, מכיוון שהסכמים לרכישת גז טבעי ופחם נקובים בדולר.
