רגע אחד בניצחון 1:2 של מכבי חיפה על הפועל ירושלים סימל בצורה מושלמת את הקיץ שעבר ענאן חלאילי. זו הייתה הופעת הבכורה של שחקן ההתקפה בליגת העל, ביום הולדתו ה־19, והוא היה הטוב ביותר על המגרש עד שהוחלף בדקה ה־61. בדרכו לספסל, הוא שמע את 6,000 האוהדים הירוקים שהיו בטדי שרים לו "תישאר, תישאר" - זאת בעקבות הדיווחים שיאנג בויז מעוניינת להחתימו - והוא בתגובה סימן להם בפנטומימה "אני כאן".
זה היה רגע מדהים. לפני חודשיים רוב אוהדי מכבי חיפה לא ידעו מי הוא. פתאום הוא מרגיע אותם - אומר שהכל יהיה בסדר, שהוא נשאר. זו התוצאה של הקיץ האדיר שהוא חווה, שבמהלכו היה מגיבורי נבחרת הנוער שסיימה במקום השלישי במונדיאליטו, הנבחרת הצעירה שהגיעה לחצי גמר היורו, וקמפיין המוקדמות האירופי המוצלח של האלופה. המהירות שבה עבר חלאילי מ"זירו" ל"הירו" הייתה יכולה לגרום לו לאבד את עצמו, אבל בינתיים הוא רק משתפר.
החוזק הבולט ביותר שלו הוא הנתונים הפיזיים והאתלטיות, וכבר עכשיו נראה שהוא השחקן המהיר ביותר של קבוצתו. אבל יש בו הרבה יותר מכך - היכולת להשתמש במגוון דרכים כדי לסכן את השער או למסור, דוגמת השימוש ב"ראבונה" לעיתים תכופות, כמו שחקנים במחוזות יוקרתיים בהרבה משלנו.
טווח הדגימה צר מאוד, אבל לפי כושרו הנוכחי ניתן להסיק כי חלאילי הוא משהו אחר - מהעולמות שהביאו לנו את אוסקר גלוך. השחקנים בכושר הטוב ביותר צריכים להיות בנבחרת, ולכן כל כך חבל שדווקא הוא נותר מחוץ לתהליך ההצערה של הבוגרת כשזומן למשחקי הצעירה ולא לסגל של אלון חזן.
החולשה הגדולה ביותר של רומניה היא בעמדת המגן השמאלי, שם עוד לא ברור מי הולך לפתוח, והדרך הטובה ביותר לנצל זאת היא להציב בכנף ימין שחקן יצירתי, כך שחלאילי היה יכול להיות נשק נהדר מהספסל. נגד בלארוס, מולה אפשר וצריך להתפרע ולנסות דברים חדשים, חזן אפילו היה יכול להעניק לו מקום בהרכב ולהסיט את ליאל עבדה לעמדת החלוץ, נקודת התורפה של ישראל.
