כמעט שלוש שנים מאז הפכו תושבי ישראל לראשונים בעולם שהתחסנו נגד קורונה, ציינה המדינה לפני שבועיים הישג עולמי נוסף ביחסי הציבור של המלחמה במגפה: ממעבדת הנגיפים המרכזית הצנועה של משרד הבריאות בתל השומר יצא הדיווח הראשון בעולם על הווריאנט החדש והמטריד של הקורונה, BA.2.86, שזכה לכינוי פירולה ונושא עשרות מוטציות שלא נראו קודם.
החולה שממנו התקבלה הדגימה, קשיש שאושפז ולא יצא את גבולות הארץ, הפך לאדם הראשון בעולם שזוהה כמי שנושא את הווריאנט הזה. בתוך שעות ספורות החלו לעלות דיווחים נוספים עליו מרחבי העולם. "הייתה התרגשות גדולה, ביקשו מאיתנו הרבה פרטים", משחזרת ד"ר נטע צוקרמן, מנהלת המרכז לביואינפורמטיקה וגנומיקה במעבדה המרכזית לנגיפים. "מובן ששיתפנו פעולה עם כולם".
בימים הבאים הפך הנגיף הזה, שזוהה על ידי ד"ר שי פליישון ממערך מודיעין בריאות, הגוף שהוקם לפני שנה במשרד הבריאות כדי לתת התרעה מוקדמת על סיכונים שונים בבריאות הציבור, למוקד עניין עולמי. עד יום רביעי דווחו עשרות מקרים נוספים שלו במדינות נוספות. על פי ההערכות, חולים נוספים שטרם זוהו כבר נושאים אותו.
שאלת השאלות היא מה משמעות הווריאנט החדש ועד כמה אנחנו צריכים לחשוש מפניו. "מוקדם מדי לדעת", אומרת ד"ר צוקרמן. "אנחנו עוקבים יחד עם מומחי מודיעין הבריאות של משרד הבריאות אחרי כל גילוי, אבל יש בעולם כל כך מעט מקרים שזוהו, שקשה לדעת בשלב זה לאן זה הולך".
מנהל המעבדה המרכזית לנגיפים ד"ר יניב לוסטיג מגלה אופטימיות זהירה. "ממחקרים מאוד ראשוניים, נראה שאין כרגע הבדל משמעותי ביכולת ההתחמקות של הווריאנט מהנוגדנים של אנשים שהתחסנו או נדבקו בווריאנטים קודמים", אומר לוסטיג. "אבל זה מאוד־מאוד ראשוני. אנחנו עושים את הבדיקות האלה גם בישראל, ואני מניח שבשבועות הקרובים תהיה לנו תשובה".
לא סתם נדמה לנו שכולם מסביב שוב חולים בקורונה. אפילו רעיית נשיא ארה"ב, ג'יל ביידן, שנפלה למשכב ביום שלישי האחרון, חשפה את בעלה, השלילי בינתיים, להדבקה נוספת. כך קרה גם לר', שגילה השבוע, לתדהמתו, כי נדבק בנגיף בפעם השלישית. "חוסנתי שלוש פעמים וחליתי פעמיים בעבר", הוא מספר, "ולכן כשהרגשתי רע לא מיהרתי להיבדק. הנחתי שנדבקתי בשפעת מזגנים קלה. אבל כשהחום שלי עלה כמעט ל־40 מעלות והראש שלי התפוצץ ממש הרופא בקופת חולים שלח אותי למעבדה. אחרי יומיים קשוחים של הרגשה כללית איומה שהשביתו אותי לגמרי, קיבלתי תשובה חיובית: שוב נדבקתי בקורונה".
מה שחזר כטפטוף הפך למבול. על פי נתוני משרד הבריאות, ממוצע המאומתים היומי זינק בשבועיים האחרונים של אוגוסט ב־30 אחוז, ומספר החולים הקשים בבתי החולים הכפיל את עצמו בחודש האחרון מ־25 ל־50. שיעור הנבדקים החיוביים עמד השבוע על כמעט 17 אחוז, דבר שמעיד על תחלואה סמויה גבוהה. מספר הבדיקות המוסדיות שנערכות בתקופה הזו עדיין נמוך מאוד, ולכן סביר שמספר החולים האמיתי גדול בהרבה. כמה גדול? איש לא יודע.
"זה היה צפוי", אומר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר־אילן. "לפני כמה שבועות נתתי הרצאה על לקחי הקורונה, ובשקף הראשון כתבתי: זה היה צריך לקרות, וזה יקרה שוב".
למה הייתה כל כך בטוח?
"קודם כל הקורונה אף פעם לא נעלמה. שנית, כבר ראינו שמדובר בווירוס שכל הזמן משתנה. חלק ממי שנדבקים בו לא מפתחים סימני מחלה ולא יודעים שהם מידבקים, והרוב בכלל לא נבדקים, אני כבר לא מדבר על זה שגם חיות נדבקות בו".
"ללא ספק יש כרגע גל, שנראה בעיקר בקהילה", אומרת פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת מכון מחקר שיבא למוכנות למגפות. "אצלנו עדיין לא רואים עלייה בחולים הקשים, אבל אני מקבלת דיווחים מהפריפריה וקצת מירושלים על עלייה בחולים כאלה, שכולם עם גורמי סיכון".
גם ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות ומי שהובילה את המדיניות הלאומית נגד הקורונה במשך רוב שנות המגפה, מאשרת שהקורונה חזרה. "כבר חודשיים יש יותר ויותר מקרים", אומרת אלרעי פרייס. "ברור לנו שהידע שיש לנו היום על היקף התחלואה, אחרי שצו בידוד בית בוטל ואנשים נבדקים בבית ולא בבדיקות מוסדיות, לא מדויק. לכן אנחנו ממשיכים להסתכל באופן קבוע על מאושפזים עם קורונה בבתי החולים, וגם במדד הזה רואים עלייה מ־150 לפני כחודשיים לבין 200 ל־250 כיום".
"חיה" אחרת
נתונים מהעולם מראים תמונה דומה. השבוע פורסם כי מספר הביקורים בחדרי מיון בארה"ב בגלל קורונה הוא הגבוה ביותר מאז ינואר האחרון וממשיך לעלות. יותר מ־230 אלף מקרי הדבקה חדשים תועדו שם השבוע, עלייה של 25 אחוז מהשבוע הקודם והמספר הגבוה ביותר מאז חודש מארס, ומספר מקרי המוות מתחיל לעלות אף הוא. על פי הערכות, בתוך שבוע בלבד יהיו כמיליון הדבקות חדשות בארה"ב מדי יום, שיובילו לעשרות עד מאות אלפי מקרים חדשים של לונג־קוביד ביום. באירופה ובאסיה המצב דומה.
הסיבות לזינוק המחודש בתחלואה של מה שביקשנו להאמין שהוא נחלת ההיסטוריה אינן ודאיות, אולם מעריכים כי הדבר נובע משילוב של מספר גורמים. בראש ובראשונה, שני וריאנטים חדשים שמתפשטים במהירות ברחבי העולם, הראשון מכונה אריס, והשני, המטריד מביניהם, הוא מיודענו פירולה. ככל שהשונות הגנטית של הווריאנטים גדולה יותר, כך הם מיטיבים לחמוק ממערכת החיסון. החסינות הקודמת, שנרכשה באמצעות חיסונים והדבקה, מגינה עלינו פחות ופחות טוב מהווריאנטים החדשים, מותירה את העולם חשוף להדבקה מחודשת.
"הגל הזה מתרחש כתוצאה מזה שאנשים מאבדים את החיסוניות שהייתה להם", אומרת פרופ' רגב יוחאי, שממשיכה לעקוב אחרי אלפי מחוסנים מקרב עובדי שיבא, כולל היא עצמה. "הנוגדנים שלי, למשל, כבר הגיעו לאזור ה־700, נתון נמוך ביחס לאופטימלי שהוא אלפים, ולכן אין לי ספק שאני מאוד חשופה. השאלה אם תידבק ואיזו מחלה תפתח תלויה קודם כל בגורמי הסיכון שלך. מי שצעיר ובריא יחלה יותר קל. מעבר לזה, השאלה הגדולה היא לאיזה וריאנט נחשפת - ומתי. מי שנדבק לאחרונה כנראה מוגן יותר ממישהו שנדבק מזמן או חוסן בפעם האחרונה לפני שנה ויותר".
מפת הווריאנטים שגורמים כעת לתחלואה בישראל מגוונת וכוללת עשרות סוגים. הנפוץ ביותר כרגע הוא EG.6.1, שאחראי לחמישית מההדבקות, ואחריו EG.5.1.1 ו־EG.5.1, הוא אריס, שמתפשט במהירות גדולה. שניהם צאצאים רחוקים של האומיקרון, הנגיף שהדביק כאן מדינה שלמה בתחילת 2022.
"בניגוד לגלים הקודמים שנגרמו כתוצאה מווריאנט עיקרי אחד, כמו דלתא ואומיקרון, כיום יש פסיפס של וריאנטים שגורמים לתחלואה", אומרת ד"ר אלרעי פרייס. "בעולם יש כרגע חמישה־שישה וריאנטים מובילים. בישראל גם הווריאנט המוביל אחראי רק ל־20 אחוז מהמקרים, מה שמעיד על כך שגם הווריאנטים קצת יותר מידבקים וגם החיסוניות של האוכלוסייה יורדת".
"רוב העולם כבר חלה בקורונה", אומר פרופ' כהן, "עכשיו כנראה נוצר פער אימוני בגלל ירידה בנוגדנים שלנו שמאפשר לנגיף להתלקח. אולי יש משהו גם ברמת הווירוס, שהוא קצת יותר יודע להתחמק מנוגדנים. לפעמים זה סתם עניין של מזל. וריאנט אחד, שנמצא במקום הנכון, בזמן הנכון".
פירולה, הזן החדש של הקורונה, מהווה מקור לדאגה כי הוא מכיל עשרות מוטציות, שמסייעות לו לחדור ולהדביק טוב יותר את תאי הגוף. על פי ההערכות, הוא האחראי לגל התחלואה הגואה בארה"ב.
"הפירולה מטריד כי הוא מאוד שונה מקודמיו מבחינה גנטית, אבל עוד לא רואים שהוא גורם למחלה יותר קשה", אומרת אלרעי פרייס וממהרת לסייג: "כל הדבר הזה בבדיקה ולכן צריך להתייחס אליו מאוד בזהירות, אבל מי שנדבק בו עד היום הם אנשים יותר מבוגרים, שלא נזקקו למכשיר אקמו לאחר ההידבקות".
"הפירולה הוא 'חיה' אחרת מבחינתנו כי יש בו הרבה שינויים", אומר פרופ' כהן. "עוד לא ברור בדיוק איך לאכול אותו כי אין לנו מספיק נתונים עליו. הוא מסתובב כרגע במספר מדינות, בהן ישראל, דנמרק, דרום־אפריקה, פורטוגל ואנגליה, ובחלק מהמדינות בארה"ב הוא כבר מפושט. השאלה הגדולה היא מה יקרה עם הצאצאים שלו".
יכול להיות שעוד חודשיים־שלושה נדבר על פירולה 2, שהוא הרבה יותר אלים מהראשון?
"בהחלט. השפעת הסתובבה בעולם שנים, ופתאום צצה השפעת הספרדית, שגרמה לפנדמיה המשמעותית ביותר בתקופה המודרנית, וכך קרה לאורך השנים שוב ושוב. צריך לזכור שהקורונה שייכת למשפחה של הסארס והמרס, שגורמים למחלה מאוד קשה. מוטציה פה, מוטציה שם, ועוד שנתיים, חמש, עשר שנים - פתאום יופיע זן מסוכן".
לא מנחים, ממליצים
סימולציות שנערכו לאחרונה קובעות כי הקורונה תלווה אותנו לפחות בחמש השנים הקרובות ותגרום לגל אחד עד שני גלי תחלואה משמעותיים כל שנה. "הקורונה תסייע לנו להבין טוב יותר את עולם הווירוסים", צופה ד"ר נדב שורק, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה ומחלות מתפרצות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. "בזכותה גילינו שרוב הווריאנטים נוצרים אצל אוכלוסייה מצומצמת של מדוכאי חיסון, אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת ולא מצליחה לחסל את הווירוס. הידע הזה יתורגם בסופו של דבר למעשים. במשך שנים אמרו לנו שאין תרופות לווירוסים, והנה, בזכות הרבה מאמצים וכסף פיתחו את הפקסלוביד, שהיא תרופה מצוינת. ברגע שנבין את הווירוס הזה יותר טוב - נדע להתמודד איתו".
שאלה נוספת שמטרידה כעת את עולם המדע היא אם החיסונים החדשים, שמיועדים כנגד זן אחד של הנגיף ויגיעו לשוק בארה"ב כבר בשבוע הבא, בכלל יהיו יעילים נגד הווריאנטים החדשים. ניסויי מעבדה מוקדמים של מודרנה, שפורסמו ביום רביעי, מראים כי הבוסטר העדכני מייצר עלייה של פי תשעה ברמת הנוגדנים נגד פירולה. על פי ההערכות, מידע דומה צפוי להתפרסם גם מחברת פייזר. פרסומים קודמים הראו שהחיסון החדש מציע הגנה טובה גם נגד אריס.
החיסונים האלה, שמבוססים על וריאנט מוקדם יותר של הנגיף, יצטרכו לעבור תחילה את אישור ה־FDA, ואחריו לקבל את המלצת ועדת המומחים הבלתי תלויה של ה־CDC, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, שצפויה להתכנס ב־12 בספטמבר. רוב המומחים מסכימים כי החיסונים יומלצו בעיקר לקבוצות הסיכון, בהן חולים כרוניים, מבוגרים בני 65 ומעלה ומדוכאי חיסון.
"למרות שהחיסון החדש לא הותאם לזנים החדשים ביותר שמסתובבים בעולם כעת, ללא ספק הוא יהיה יותר מתאים לפירולה או לאריס מאשר החיסונים שקיבלנו לפני שנתיים או שלוש", אומר פרופ' כהן. "באנשים שהם פגיעים יותר אני חושב שאנחנו עשויים לראות אפקט מיטיב של הבוסטר הזה. לגבי כל השאר אני לא רואה סיבה לרוץ להתחסן כי המחלה לא קשה. עדיף לשמור את החיסון למי שבאמת זקוקים לו".
מה לגבי מסכות? בחלק מהעולם כבר חזרו להשתמש בהן.
"אם מישהו חולה עדיף שישים מסכה כדי לנסות לצמצם את ההעברה. כרגע לא הייתי יוצא בהנחיה גורפת של מסכות לכולם. בסוף הכל קם ונופל על אחריות אישית".
גם ד"ר אלרעי פרייס מבהירה שחובת מסכות לא עומדת כרגע על הפרק. "צריך להבין שהקורונה לא הולכת לשום מקום", היא אומרת. "עוד יהיו עליות וירידות בתחלואה. הקורונה היא לא שפעת, יש עדיין שינויים גדולים מאוד בווירוס הזה ולכן אנחנו ממשיכים להתייחס אליו בשיא הזהירות. עם זאת, רוב האוכלוסייה מוגנת הן בגלל החיסונים והן בגלל הדבקות קודמות. מי שמרגיש לא טוב צריך להישאר בבית, ומי שמאומת לקורונה צריך להקפיד עוד יותר. מי שרוצה להפחית את הסיכון להדבקה יכול להשתמש במסכה, וברגע שהחיסונים יהיו זמינים בסוף החודש או בתחילת החודש הבא, אפשר יהיה להתחסן בקופות. אנחנו לא מנחים, אנחנו ממליצים".
