ארון הספרים היהודי הוא עשיר ומגוון. אפשר למצוא בו תנ"ך, תלמוד, הלכה, אגדה ומחשבה. יושבות בו יחד יצירות עתיקות ומודרניות ממזרח וממערב. חלקן דתיות להפליא וחלקן כופרות ממש. ובכל זאת, ארון הספרים הזה חסר. ישנן קהילות שאוצרות התרבות שלהן עדיין לא זכו להיכנס אל הקנון היהודי־ישראלי. כזה הוא החיבור יוצא הדופן "תאזזה סנבת" (בשפת הגעז: "חוק השבת"), חיבור עתיק מאוד מהמאה ה־15 שנכתב, על פי השערת החוקרים, בתקופת הנזיר אבא צברה, מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל באתיופיה.
החיבור עוסק במסירות הנדרשת משומרי השבת, מפרט את ההלכות הדקדקניות והקשוחות שנדרשו מהיהודים, ומכיל גם מדרשים ואגדות. הטקסט המיוחד הזה מוכר למתי מעט, בעיקר בעולם האקדמי של חוקרים בתחום. כעת מבקשים ד"ר יוני שניצר וקייס אפרים לאווי להוציא את היצירה בהוצאה מחודשת שתכלול את הטקסט המקורי בגעז, את הגרסה הכי מדויקת בעברית - היחידה מסוגה, שנוצרה יחד עם המנהיגים הדתיים של יהודי אתיופיה - והקדמות מקיפות לטובתנו, קוראים חפצי דעת שרוצים לפגוש יצירה נגישה שנתונה בהקשרה ההיסטורי והתרבותי.
"במערכת החינוך הדתית שבה גדלתי מעולם לא שמעתי או למדתי דבר על מורשת יהודי אתיופיה. ודאי לא על ארון הספרים שלהם", אומר ד"ר שניצר, יזם תרבות, חוקר ומרצה בתחום מחשבת ישראל ומומחה לכתבי יד קבליים מימי הביניים. "נחשפתי לעושר של הקהילה היהודית מאתיופיה בשלב מאוחר, וכשהגעתי ל'תאזזה סנבת' גיליתי ספר מסעיר שמכיל בתוכו המון אוצרות. למשל, שם פגשתי לראשונה מדרש שבו השבת, בת האלוהים, קמה לתחייה ופועלת למען העם היהודי. החיבור מסתיים עם רשימת דיני שבת הלקוחה מספר היובלים, והמרתק ברשימה זו הוא השוני התפיסתי בין השבת בקרב ביתא ישראל לבין שאר קהילות ישראל".
"השבת היא מקור החיים באתיופיה והיא נשמרה בהקפדה יתרה למרות הפרעות הקשות של הנוצרים", מספר קייס לאווי, קייס הקהילה האתיופית במחוז צפון ובחיפה. "החיבור הזה העניק ליהודים משענת, משמעות וגיבוי לאורך דורות. צריך להבין שזו מציאות אחרת לחלוטין, כי באתיופיה חיו את חיי התנ"ך כפשוטם - למשל, לא היה אצלנו את הכלל שפיקוח נפש דוחה את השבת. לא היינו חלק מהיהדות הרבנית. קיבוץ הגלויות בארץ הוא נס מבחינתי, קהילת ביתא ישראל הייתה בנתק מציון 2,500 שנה, יותר מכל קהילה אחרת. לכן הפנייה של ידידי ד"ר שניצר כל כך ריגשה אותי ולא יכולתי לסרב לו. סוף־סוף כל אדם יוכל להיחשף לטקסט עתיק ונגיש שחושף מעט מהמורשת המפוארת והנדחקת של בני הקהילה. ההיסטוריה שלנו לא מתחילה במבצע שלמה, היא מתחילה בבית ראשון. זו חובה מוסרית של החברה הישראלית לשמר את האוצר הזה".
כעת יוצאים קייס לאווי וד"ר שניצר לקמפיין גיוס המונים בהדסטארט כדי להוציא את החיבור לאור בשפת המקור, לצד תרגום מעודכן בעברית ובאנגלית והקדמות רלוונטיות. חפשו בגוגל "המדרש האתיופי האבוד" – ואולי התמיכה שלכם תזרז את תהליך ההוצאה.
