כמו בגראנד סלאם קלאסי, שלושת המדורגים הראשונים בעולם ישחקו הערב (החל מ־22.00) בחצי גמר אליפות ארה"ב. כמו בסיפור סינדרלה קלאסי, מי שסוגר את הרביעייה האחרונה הגיע משום מקום.
קודם יעלו למגרש קרלוס אלקראס (1) ודניל מדבדב (3), ובחצי השני ניו־יורק תיכנס לטירוף המיוחד ששמור רק לה, ויחד עם שאר ארה"ב תשאג בשמו של בן שלטון בזמן שינסה להיות אחראי על סנסציה נצחית ולנצח את נובאק ג'וקוביץ' (2). פלאשינג מדו יהיה שייך לו, והוא יעשה מאמץ לרתום את האהבה כדי להתגבר על שיאן הזכיות בגראנד סלאם בכל הזמנים. כן, "רק האהבה תנצח" לא תופס במקרה של משחק מול ג'וקוביץ', אבל לשלטון בן ה־20 יש עוד נשק בארסנל – למעשה, זה תותח.
המדורג 47 בעולם התפוצץ לתודעה השנה בזכות ההגשות האימתניות. יחד עם הגרלה נוחה, הן הובילו אותו לרבע גמר אליפות אוסטרליה ועוררו עניין גדול סביבו. המומנטום נעלם לאחר מכן כשהתקשה בטורנירים הגדולים בסבב, אבל בניו־יורק זה שוב קורה, מה גם שנכנס לרשימת 20 הסרבים החזקים אי־פעם כששיגר פגז של 239.8 קמ"ש בשמינית הגמר מול טומי פול, בן־ארצו שהדיח אותו ממלבורן לפני מספר חודשים.
הגיל הצעיר בו פרץ יאפשר לו גם ללמוד מההיסטוריה. כשרואים את שלטון על 193 הסנטימטרים שלו, אי־אפשר שלא לחשוב על שני ענקים אמריקאים אחרים עם הגשות בלתי ניתנות להכנעה, מהטובות בכל הזמנים, שהקריירה שלהם נתקעה בגלל חוסר גיוון – ג'ון איזנר וריילי אופלקה. תמיד היה חסרה שם איכות שתוביל אותם לתארים הגדולים. איזנר, שקרוב כבר לפרישה, הגיע לחצי גמר ווימבלדון ולא יותר מכך; אופלקה לא מצליח להפגין רמה טובה מספיק במשחקוני ההחזרה. פתיחת הקריירה של שלטון מבטיחה, גם אם יודח הערב, אבל אם השנה הזו תהיה חד־פעמית, אם לא יצמח ממנה – ההגשה תהיה הדבר היחיד שיזכרו ממנו.
