לפני חודשיים הפסידה קוקו גוף בסיבוב הראשון של ווימבלדון. לא סתם הפסידה, היא נראתה כמו התסריט הכי פסימי של מי שחשבו שאסור היה לזרוק אותה למים המקצועניים בגיל 15 – בוודאי עם חבטת כף יד שלא רק הייתה לא מבושלת, עוד לא קנו את המצרכים שלה במכולת. חמור במיוחד – היא נראתה נטולת שמחת חיים. איפה זה ואיפה הילדה שהקסימה את העולם ארבע שנים קודם לכן, באותו מגרש, עם ניצחון על ונוס וויליאמס. כל הפסד בשנים שעברו מאז היה סוף העולם עבור גוף, סיבה להתייסר במשך שבועות. זה לא יכול היה להימשך כך.
המזל של קוקו גוף הוא שהיא כנראה נולדה בת 30. רגע לפני שתהפוך לעוד ג'ניפר קפריאטי, חזרה גוף מווימבלדון, הושיבה את אמא ואבא האהובים לשיחה ואמרה להם שהיא צריכה שינוי מיידי. ההורים המסורים לקחו צעד אחורה וסמכו על הילדה החכמה שלהם. אחד השינויים היה צירופו לצוות של בראד גילברט, אייקון טניס אמיתי, ובדיוק מה שהיא נזקקה לו.
הדבר הראשון שגילברט אמר לקוקו היה: "את צריכה לחייך יותר, זה רק משחק". הדבר השני שהוא עשה היה להסביר לה שהיא לא חייבת לזכות בכל נקודה עם ווינר ספקטקולרי. היריבה שלה תעשה טעויות, וגם זו תהיה נקודה לטובתה על הלוח. לקח לגוף חודשיים להפנים את זה. בגמר מול ארינה סבאלנקה, שבו חזרה מהפסד במערכה הראשונה, היא גם חייכה יותר, גם כפתה על היריבה שלה טעות אחר טעות, ובסוף, סוף־סוף, הדמעות היו של אושר.
בנאום הזכייה שלה הקדישה גוף כמה משפטים למטילי הספקות. כמו כל בת 19, גם היא נמצאת במדיה החברתית ואין כמו סיבוב מהיר בטוויטר כדי לגרום לאדם, בוודאי כל כך צעיר, לאבד את כל הביטחון העצמי. עכשיו ברור כי רף ההתקדמות שלה היה נורמלי לגמרי, אבל בעולם של אפס יכולת לדחות סיפוקים ומרדף אחרי קליקים, ארבע השנים בין גיל 15 ל־19 בוודאי הרגישו לקוקו כמו 20. הניצחון שלשום מרגיע את הטירוף. עכשיו היא "הנערה בת ה־19 שזכתה בגראנד סלאם", ולא "כבר בת 19 ועוד לא עשתה כלום".
סרט בשחור־לבן
הזכייה של קוקו גוף באליפות ארה"ב היא רגע עצום לטניס הנשים. היא נותנת לענף את הפנים החדשות שלו בדמות שחקנית מאוד פופולרית, שכל מי שנתקל בה יספר לכם שהיא אחד האנשים הכי נחמדים ומחוברים לקרקע שאפשר לפגוש. המאמן הראשי שלה, פֵרה ריבה, מספר כי לפעמים הוא צריך להגיד לה שהיא נחמדה מדי. "היא בן אדם 12 בסולם 10", אמר. טניס הנשים זקוק לפנים כאלה באמת כמו חמצן. חלק מזה קשור גם להיותה אמריקאית. כי כשגוף מגיעה לגמר אליפות ארה"ב, יש עשרות סלבריטאים נרגשים ביציעים, יש אווירה של משחק פלייאוף ב־NBA, ויש דריכות אמוציונלית שגמר הגברים שהתקיים הלילה (אחרי סגירת הגיליון) – גם אם היה ענק – היה יכול רק לחלום עליו.
זהו גם שיאו של תהליך מהפכה שקטה בטניס האמריקאי. מה שהיה המשחק הכי לבן, תרתי משמע, משחק של הפרדת מעמד וגזע, נמצא עכשיו בשליטת שחקנים שחורים. ארבעה הגיעו לרבעי הגמר בגברים ובנשים. אחד, בן שלטון, נראה כמו פוטנציאל אמיתי. אחת, קוקו גוף, כבר כאן. ושניהם עומדים על הכתפיים של ונוס וסרינה וויליאמס, לנצח שתיים מהספורטאיות החשובות בהיסטוריה.
