אחד מסמלי המהפכה החוקתית שהנהיג נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק - בדרך לביטול דרמטי: אתמול הציג שר המשפטים יריב לוין הצעה לתיקון חוק החוזים שעוסק בפרשנות חוזים עסקיים שמאפשר לבית המשפט לפרש לשון חוזה עסקי גם בהתאם לאמות מידה כמו חלוף הזמן מאז נחתם החוזה, כוונה משוערת של כוונת הצדדים ועוד.
מהי הלכת אפרופים?
ב-6 באפריל 1995, קבע ברק בפסק דין "אפרופים" שהפך לציון דרך כי ניתן לפרש את החוזה לא רק לפי לשונו, אלא גם על פי כוונתם של הצדדים שאפשר לללמוד עליה מלשון החוזה והנסיבות החיצוניות. אבל ברק קבע עוד דבר מרחיק לכת - שבעימות בין החוזה הכתוב לבין כוונת עושיו - הכוונה גוברת, תוך היעזרות בערכים של סבירות ותום־לב.
פסק הדין ניתן אז בעקבות חתימה של משרד השיכון על חוזים עם קבלנים שונים, בהם חברת אפרופים, שבמסגרתם הובטחו תמריצים ובכללם התחייבות של המדינה לרכוש דירות שהקבלנים לא יצליחו למכור. בעקבות איחור של יותר מחודש בביצוע הבנייה על־ידי חברת אפרופים, החליטה המדינה לנכות אז מהתשלום 6% ממחיר הדירה.
החברה פנתה לבית המשפט בדרישה לקבל תשלום מלא, ובית המשפט המחוזי בירושלים נענה אז לתביעה בחיוב. המדינה עירערה לעליון, וההרכב שבראשו ישב השופט ברק קיבל את הערעור ברוב של שניים נגד אחד וקבע שיש לפרש את החוזה על פי תכליתו ולא על פי לשונו, ולכן התקבלה עמדת המדינה. מאז ועד היום נמתחה על "הלכת אפרופים" ביקורת רבה בטענה שהיא פוגעת בעקרונות של ודאות מסחרית.
מהי הצעת התיקון?
התיקון שמוביל השר לוין נועד "להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע להפחתת העומס בבתי המשפט". לפי משרד המשפטים, "האיזון המרכזי בהקשר זה הוא המשקל הניתן ללשון החוזה, אל מול המשקל שניתן לנסיבות המקרה ולערכים כלליים שאינם קשורים לחוזה עצמו. התיקון המוצע כעת קובע כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט במספר סיטואציות שבהן יש קושי לפרש לפי הלשון בלבד". זאת בניגוד לקביעת ברק שקבע שחוזה יפורש הן לפי לשונו והן לפי נסיבות העניין והכוונה כדי להביא לוודאות גדולה יותר בכל הקשור לעריכת חוזים.
איזה חוזים יפורשו לפי התיקון החדש?
לפי הצעת החוק, חוזים עסקיים הם כאלה שנחתמים בין עוסקים שמחזור עסקים השנתי שלהם עולה על ארבעה מיליון שקלים, או חוזים בעסקאות ששווין יותר מ־15 מיליון שקלים. תנאי נוסף להיותו של החוזה חוזה עסקי הוא ששני הצדדים הסתמכו על ייעוץ משפטי בעת עריכת החוזה. כלל זה לא יחול במקרה שפירוש החוזה לפי לשונו יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, במקרה שיש בחוזה הוראות סותרות, וכן במקרה שבו פירוש החוזה לפי לשונו יביא לכך שאין אפשרות לבצע את החוזה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתאם לעקרון חופש החוזים, הצדדים לחוזים עסקיים יוכלו לקבוע מראש בחוזה כללים אחרים לפירוש החוזה שעל פיהם יפעל בית משפט בעת שסכסוך יגיע לפניו.
מה הקשר לרפורמה המשפטית?
משמעות התיקון הוא צמצום שיקול־הדעת של השופטים בפרשנות חוזים, והוא חלק מהניסיון להגביל את ביהמ"ש גם בתחומים אחרים.
