לא מעט התרחשויות התנהלו מאחורי הקלעים סביב אזרוחו של הבלם הספרדי אנריק סאבוריט. משיחות טלפון תכופות בין יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ לשר הפנים משה ארבל ועד הבקשה שהגיש נציג מכבי ת"א לראשת הוועדה לבדיקת מתן אזרחות לזרים - השופטת בדימוס שרה פריש – שלפיה יוכל הבלם לסייע לנבחרת כבר ברומניה.
ללחץ מצד הקבוצה שמעוניינת לפנות מקום לזר נוסף, הצטרף זה שבא מכיוון הנבחרת. הספרדי בן ה־31 לא בדיוק בשיא שלו, אבל בנבחרת מודעים לבעיית העורף. גם אם ההליך מנוגד למגמת טיפוח כדורגלני העתיד שרשמו קיץ יוצא דופן.
הנתון המדאיג: המשחק מול רומניה היה ה־20 ברציפות שישראל סופגת בו לפחות שער אחד. זהו מאזן מביך שמתאים לנבחרת מתחתית הכדורגל האירופי, בטח לא מספר שנבחרת שמכוונת ליורו יכולה להרשות לעצמה. הערב (21.45) בבלומפילד, מול אחת הנבחרות החלשות ביבשת, תהיה לה הזדמנות לקטוע את הרצף. זו אותה בלארוס שכבשה מולנו בסיבוב הראשון בבודפשט, דבר שהצליחה לעשות אפילו אנדורה כאן בארץ.
בור ספיגה
וזה לא רק הרצף. אפילו בבית החלומות שקיבלה הנבחרת, היא ספגה שבעה שערים בחמישה משחקים, כמו אנדורה. רק הבלארוסים ספגו יותר (10). הנבחרות שנמצאות קרוב להשגת הכרטיס ליורו בבתים האחרים, ושאינן מאריות היבשת, סופגות פחות.
אלון חזן הגיע בתקופה הגנתית עגומה ביותר. במוקדמות המונדיאל תחת וילי רוטנשטיינר ספגה הנבחרת 21 שערים בעשרה משחקים. דנמרק, ששיחקה בבית שלנו, ספגה שלושה וסקוטלנד שבעה. במוקדמות אליפות אירופה תחת אנדי הרצוג זה נגמר ב־18 ספיגות, המאזן השני הגרוע בבית (רק לטביה ספגה יותר).
האוסטרים האמינו כי בשל חולשת ההגנה מוטב לשחק עם שלושה בלמים, למרות שקשה היה לאתר מועמדים איכותיים. מי שנבחרו הם בלמים בינוניים כמו ג'ואל אבו־חנא. לכן, אחת ההחלטות הראשונות שקיבלו בניון וחזן, הייתה לשחק בקו הגנה של ארבעה.
זו הסיבה שבלמים שפותחים בליגה כמו ניר ביטון, אוראל דגני, אבו־חנא, איתן טיבי ואפילו איעד אבו־עביד (שהוקפץ אמש לסגל עקב פציעת שון גולדברג), הוזזו הצידה. במקומם הועדף מיגל ויטור, שהפך לבורג משמעותי בקו האחורי יחד עם גולדברג.
התמודדות נוספת של חזן נוגעת ליכולתו של הקפטן אלי דסה. המעבר שלו לדינמו מוסקבה לא ממש מסייע לנבחרת. אחד השחקנים החשובים נמצא בכושר מדאיג, ובנבחרת מאמינים שאחד הפתרונות לבעיה הוא משחק לחץ גבוה כפי שהיה בבוקרשט.
הצעירים כבר באירופה
ההתמודדות עם שיעור הספיגות הגבוה, תוך כדי תנועה, עשויה להיות קלה יותר עם קידומם של כוכבי הדור הבא. מדובר בעיקר בארבעת שחקני נבחרת הנוער שהוקפצו לבוגרת: המגן השמאלי של מכבי ת"א, רוי רביבו, היה אחד המצטיינים ברומניה ונראה כי הוא מספק פתרון מצוין לעמדה הזו, שבה צפויה לו בהמשך תחרות עם דורון ליידנר הפצוע מאולימפיאקוס.
הבלם סתיו למקין שעבר מהפועל ת"א לשחטאר דונייצק, עלה להופעת בכורה ברומניה. דקות ההכרעה שבהן הציג בגרות ומהירות כנראה קנו לו מקום בהרכב מול בלארוס, עובדה שמחזקת את השאלה לגבי הבהילות באזרוח סאבוריט, שמשחק באותה עמדה. כמו כן ניתן יהיה להשתמש באור ישראלוב מהצעירה, או בקפטן שלה, גיל כהן, שהיו שותפים בכירים בהעפלתה לחצי גמר אליפות אירופה.
למאבק הבריא על המקום ב־11 מצטרף הקרב בין שני השוערים עומרי גלזר מהכוכב האדום, שימשיך לקבל קרדיט על אף הטעות הגדולה מול רומניה, ודניאל פרץ, השוער השלישי בבאיירן מינכן. העתיד, לפחות, נשמע טוב.
