כשהורים נפרדים, מי שמשלם לא פעם את המחיר הם הילדים, שנאלצים לעבור מבית לבית. על פי מודל הקרוי נסטינג (קינון), מייצרים פרידה מסוג שונה, כאשר הילדים לא זזים מהבית שאליו הורגלו, וההורים הם שבאים והולכים. איך זה עובד, למי זה מתאים, ומה היתרונות והחסרונות? שאלנו את עו"ד דלית יניב־מסר, מומחית בדיני משפחה.
מה זה נסטינג?
זוגות רבים בוחרים בהסדר של נסטינג כדי להקל על הילדים להסתגל לפרידה. הסדר הנסטינג שם את הילדים במרכז, ומטרתו שהם ימשיכו לחיות את חייהם בבית המוכר שלהם. ההורים הם אלה ששוהים בבית לסירוגין, על פי חלוקה מוסכמת. אפשרות אחת היא שהם מחזיקים, בנוסף לבית המשותף שבו גרים הילדים, בבית או דירה חלופיים משותפים, שבהם אחד ההורים מתגורר כאשר השני שוהה עם הילדים. אפשרות אחרת היא שכל אחד מההורים מוצא לעצמו בית או סידור לינה משלו.
אילו זוגות נוהגים להשתמש בנסטינג?
נסטינג אינו ברירת מחדל ואינו מתאים לכל זוג. עו"ד דלית יניב־מסר: "הנסטינג מצריך שיתוף פעולה ותקשורת מיטבית בין ההורים, שממשיכים למעשה לנהל משק בית משותף. ההסדר מתאים, לרוב, לתקופת ביניים מוגבלת. אם התגרשתם ועדיין לא חילקתם את הרכוש המשותף, לא מכרתם את הדירה (או אם אתם גרים בדירה שכורה ותקופת השכירות לא הסתיימה), או עדיין לא הסכמתם על חלוקת זמני השהות עם הילדים – הסדר כזה ייתן פתרון הולם".
האם הסדר נסטינג מפריע לאפשרות להתגרש?
לאחרונה פורסם פסק דין של בית הדין הרבני, שהתבקש לסדר גט בין הורים שנפרדו והתנהלו כבר כמה שנים בהסדר של נסטינג. עו"ד יניב־מסר (שלא ייצגה בתיק): "בית הדין הבהיר לבני הזוג כי הוא מנוע מסידור גט כל זמן שבני הזוג לא יפרידו הפרדה מוחלטת את מגוריהם. בני הזוג, הורים לכמה ילדים, טענו כי לא מצאו פתרון אחר שיוכל לאזן בין יכולותיהם לבין צורכי הילדים, וציינו כי הם מתנהלים כך כבר שלוש שנים, על פי חלוקת ימים ושעות ברורה, באופן שהם לא נפגשים ביניהם כלל. בית הדין הבהיר שסידור הגט מחייב ניתוק הקשר והפרדה מוחלטת בין ההורים. ואולם באופן חריג, תוך שהוא מציין במפורש שאין בו כדי להעיד על הכלל או לגבי מקרים אחרים, ועל מנת לאפשר לבני הזוג להתגרש, הציע בית הדין לבני הזוג להסכים להוצאת צו הרחקה הדדי, שמשמעותו שאסור להם לשהות יחד בדירה. לפי בית הדין, צו ההרחקה ההדדי יבטיח הפרדה מוחלטת בין בני הזוג, שנדרשת לצורך סידור הגט. בית הדין גם המליץ להורים לקצר את תקופת הנסטינג למינימום.
"מצד אחד, בית הדין הפגין פתיחות ורצון לסייע להורים בדרך יצירתית, תוך שימוש בכלי קיצוני של צו הרחקה הדדי; אלא שהפסיקה, שלכאורה מיטיבה עם בני הזוג, מדגישה את האבסורד הקיים במדינת ישראל, שלפיו ניתן להתגרש רק בהתקיים תנאים מיוחדים, תוך שלמעשה נשללת מבני הזוג האפשרות לבחור איך לנהל את חייהם ואת חיי ילדיהם באופן שיכול להקל על כולם את הפרידה. בהיעדר הסכמה לגירושים, יש צורך להוכיח לבית הדין שיש עילות לגירושים. במקרה שלפנינו, בית המשפט לא הסתפק אפילו בהסכמה לצורך קיומו של תנאי ההפרדה, ורצה לוודא שהם לא ישהו תחת אותה קורת גג באמצעות צו ההרחקה ההדדי".
מה חשוב לדעת כששוקלים הסדר נסטינג?
מעבר להקלה על הילדים להסתגל לפרידה, נסטינג יכול גם להקל כלכלית על ההורים, שכן אחרת כל אחד מהם צריך לקנות או לשכור דירה בנפרד, ועליה להיות כזו שתתאים גם לשהות של ילדים, בעוד שבתקופת הנסטינג כל הורה יוכל להסתפק בדירה צנועה יותר, שאחזקתה זולה יותר, ודאי אם ההורים חולקים דירה חלופית משותפת. כמו כן, מאחר שהילדים ממשיכים להתגורר בבית המשפחה, אין צורך לרכוש עבורם ציוד כפול (ריהוט, מחשב, משחקים וכו').
אולם, מסבירה עו"ד דלית יניב־מסר, יש גם חסרונות. "גם אם מדובר בזוג הורים שהתקשורת ביניהם טובה, בל נשכח שגם הם נמצאים בתקופה של סערת רגשות, נדרשים לעכל את הפרידה ולבנות להם מציאות חיים חדשה. לא פעם, המשך מגורים בבית המשותף (גם אם בנפרד) מעלה קושי רגשי ולא מאפשר להסתגל למצב החדש. לעיתים אחד ההורים ממשיך באותה דרך בה התנהל במהלך החיים המשותפים, לדוגמה, להגיע הביתה מאוחר גם בימים שהוא שוהה עם הילדים, תוך שהוא מאלץ את ההורה האחר לגבות אותו".
בנוסף, אם ההורים לא הסכימו על בית או דירה חלופיים בשותפות, אלא כל אחד מהם שוכר דירה משלו בנוסף לבית הילדים. במקרה כזה עליהם לשאת בהוצאות גבוהות, של שלושה בתים למעשה.
יש אפשרות שההורים לא ישכרו דירה או דירות, ויגורו אצל ההורים או אצל חברים בימים שאינם עם הילדים, כדי לחסוך בהוצאות. כך או כך, אין להם למעשה פינה קבועה שהיא רק שלהם.
האם יש התייחסות של בית המשפט לענייני משפחה לנסטינג?
"באחד המקרים", מציינת עו"ד יניב־מסר, "שבו הצדדים טרם הפרידו את מגוריהם, ועוצמת הסכסוך פגעה בקטינים, קבע בית המשפט כי סמכותו להורות מיוזמתו על הסדר נסטינג לטווח קצר, מתוך ראיית טובת הילדים, שהיא העומדת למול עיני בית המשפט וניצבת מעל לכל שיקול אחר, לרבות מעל טובת ההורים".
