הקרקס הזה התנהל כך: ביום שלישי חשפו הפלסטינים שהרשות קיבלה נשק מארה"ב, בתיווך ירדני ובאישור ישראלי, לטובת שירותי הביטחון שלה. המשלוח, נטען, הועבר כבר ביום שני וכלל משוריינים וכ-1,500 כלי נשק אוטומטיים המצוידים בכוונות לייזר, האמורים לסייע בלחימה בתאי טרור חמושים הפועלים בערים הפלסטיניות בגדה. אפילו הישראלים, אמרה הרשות לאמריקנים לפי הדיווח, לא מסוגלים להיכנס לג'נין או לשכם בלי משוריינים למטה וחיל אוויר למעלה.
הדיווח עבר בשקט יחסי. כולם היו עסוקים במה שקורה בבג"ץ ובצורך להסביר לעצמם אם שמחה רוטמן הוא חכם קטן או טיפש גדול שהתנדב לירות לעצמו ברגל, ולמה כל הפארסה הזו איתו מגיעה לנו. וכך רק אתמול (רביעי) התפנו כל הנוגעים בדבר, המשיחיים על זרועותיהם השונות, לעסוק בידיעה. והם עשו את זה כמיטב המסורת המקובלת בממשלה הנוכחית שהמציאה לא רק את המהפכה המשפטית אלא גם את הדו-חיים הפוליטי המוזר להפליא: לא עוד קואליציה עם מגוון דעות, אלא כזו שהאופוזיציה כבר מושתלת בתוכה.
הראשונים שנזעקו היו השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. שר האוצר טען שהמהלך נעשה במסגרת המאמצים שמשקיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון לרצות את בני גנץ ולהקים עימו ממשלה חדשה. וכדי להבהיר כמה זה חמור בעיניו הודיע על "התייעצות דחופה". השר לביטחון לאומי סיים את ההתייעצות עם עצמו בתוך דקה וחצי לערך, והודיע "אדוני ראש הממשלה, אם לא תתחייב בקולך שהפרסומים אודות העברת אמל"ח למחבלי הרשות הפלסטינית הם שגויים - יהיו לכך השלכות". איזה השלכות? "נפעל בהתאם", אמר.
ואכן, כמה שעות אחר כך נתניהו יצא לאומה, בקולו: "אין גבול לפייק ניוז", אמר, "מאז שקמה הממשלה, היא לא העבירה אף כלי נשק, אפילו לא אחד, לרשות הפלסטינית. מה שכן נעשה, זה לממש החלטה שהתקבלה על ידי שר הביטחון בני גנץ (בממשלת בנט-לפיד) בינואר 2022, להעביר כמה כלי רכב ממוגנים להחלפת כלי רכב שהתיישנו". ראש הממשלה סיים בנימה צינית, כי מה עוד נשאר לו לעשות: "גם הפייק ניוז לא ממוגן, וטוב שאנחנו מנקבים את השקר הזה".
בקיצור, השאלה מה בדיוק עבר במחסום אלנבי אולי לא הובהרה עד תום, אבל מה שברור הוא שאם מדובר בניקובים וחירורים, מה שעולה בראש יותר מכל גבינה שוויצרית זו הממשלה הנוכחית והעומד בראשה. לא צריך להיות גאון פוליטי כדי להבין שהאפשרויות שניצבות בפני בן גביר, סמוטריץ', הסטרוקים והשיקלים הולכות לשום מקום. מה בדיוק יכול לצאת מ"ההתייעצות הדחופה" של סמוטריץ', או מ"ההשלכות" של בן גביר? הם יקימו ממשלה עם גנץ? ייפרדו מכורסאות עור הצבי, יגידו שלום לרכבי השרד, יוותרו על הנגישות לכספי הציבור, על שרשורי המינויים המושחתים ויעברו לספסלים האחוריים?
ואיך בדיוק מהלך כזה יתיישב עם החברים החרדים שלהם, שממש באותה שעה חגגו את הקיצוצים הרוחביים – מונח מכובס לעושק נזקקים שאינם מקורבים – שנעשו כדי לעמוד בהסכמים הקואליציוניים השערורייתיים שנחתמו ערב הקמת הממשלה?
אריאלה רינגל הופמןצילום: שלום בר טלואלו לא השאלות היחידות שמטרידות ממש בשעה שבירושלים מתנהלים הדיונים בבית המשפט העליון. למשל, איך קורה ששרים בממשלה, פעם אחר פעם, מצמידים אקדח, שברור שהוא אקדח דמה – אפילו לא אקדח מים – לראשו של ראש הממשלה, שמסכים, בשתיקה אנוסה, למהלכי יריב לוין; שמתיישר על פי איומי הסרק של בן גביר; שנעתר, עייף ומותש, להתייצב מול המצלמה ולומר בקולו שהידיעה היא לא יותר מפייק ניוז, ואם יש כלי רכב שאכן חצו את המעבר, זה לא הוא, זה הבנימין האחר? כאילו החיים כאן מתנהלים במקביל על פני פלנטות נפרדות, והאמת כבר מזמן הפכה למוצר תלוי מחיר, תלויה בשאלה מי ישלם אותו.
ואגב פלנטות, כל הרואים בכוכבים, הקוראים בקפה ויודעי הנסתרות מסכימים ביניהם ששנת תשפ"ד תהיה עוד יותר סוערת, לשון המעטה. "תהיה שנת פדיחות", כתב מישהו ברשת. "רק פדיחות?", היה מי שענה לו, "הלוואי!".
- אריאלה רינגל הופמן היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 14.09.23
