הקידוש
זהבי בחוץ, פייקובסקי בפנים
השיר שהושמע ברמקולים בבלומפילד אחרי ה־0:1 על בלארוס, אמר הכל: "אנחנו מאמינים בני מאמינים ואין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים". שבוע קודם, לפני התיקו ברומניה, ביקר במלון הנבחרת הרב עמי פייקובסקי, עשה בוק עם חברי הצוות המקצועי – כולל יוסי בניון – והשחקנים, ולפי הדיווח סגר עסקה עם המאמן אלון חזן ועוזרו אלון חרזי: אם עולים ליורו, שניהם טסים לקבר הרבי מלובביץ'. כלומר, היו אלה דווקא המאמנים שאמרו לרב: אמן!
"הרבי מלובביץ' אמר כי 'חייל שיוצא למלחמה עושה זאת בשיר של ניצחון, וזה עצמו מקרב ומגדיל את הניצחון'", סיפר להם הרב פייקובסקי, שנשמע יותר כמו רב־סרן. מה הקשר לכדורגל לא מובן, אך די ברור מדוע הוא לא בחר התייחסות אחרת של "מלך המשיח" להעדפת משחקי כדור על לימוד תורה. כמו למשל: "כאשר מחנכים ילדים שהעיקר זה 'פוטבאל' ו'בייסבול' ולעשות כמה שיותר כסף, הדבר יגרום להם ייסורי נפש גדולים".
כדורסל לא הוזכר שם, ולא בכדי. בנבחרת ישראל הזו, שהצליחה הרבה יותר, לא נזקקו לרב כדורי או לבבא סאלי. בהישג השיא – סגנות אליפות אירופה 1979, היה לנו אמנם שחקן חיזוק מניו־יורק, אבל זה לא היה הרבי מלובביץ', אלא בארי לייבוביץ'. רק בכדורגל, אחרי יותר מ־50 שנה במדבר, חייבים חסדי שמיים. במחנה הרומני, אגב, לא ביקר לפני המשחק קרדינל, אולי בגלל שהם לא צריכים לחכות ליורו בשביל לטוס לכנסיית הקבר. הגומלין בירושלים בעוד חודשיים.
המאמן הלאומי ושליח המצווה מכרים ותיקים. ב־2019, אחרי 2:4 מרשים על אוסטריה במוקדמות היורו הקודם (ערן זהבי כבש שלושער וישן לבד בחדר עם הכדור), פורסם באתר חב"ד כי ערב המשחק פנה עוזר המאמן חזן לפייקובסקי וביקש סיוע וברכה לנבחרת. בהנחיית הרב, נשלח מכתב בשם כל השחקנים לחצרו של הרבי בניו־יורק, ואת התוצאות חשו על בשרם האוסטרים. עם זאת, בהמשך הדרך הפסדנו לסקוטלנד בפלייאוף, והקשר בין חצרו של הרבי לכתבי החצר נותק.
המאמן הלאומי הראשון שהעלה לדיון את הקשר בין היורו לאדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון, היה שלמה שרף. זה קרה באוקטובר 1998, אחרי הפסד 2:1 לספרד בר"ג. "אז מי אשם בשערים, הרבי מלובביץ'?" שאל שרף הזועם את הכתבים סביבו, והשיב מיד: "השער הראשון היה מצחיק והשני של גן ילדים. רפי כהן לא ישחק אצלי יותר!"
אבל עכשיו היורו שוב נראה בר השגה, ועם כל הכבוד לאוסקר גלוך ולגבי קניקובסקי – צוות המאמנים דואג להזכיר לנו כי האחראי האמיתי לימות המשיח נמצא בכלל בקבר בניו־יורק. קצת מוזר, כי כששואלים את חזן על זהבי, למשל, הוא בדרך כלל עונה: "אני מדבר רק על אלה שנמצאים פה".
התעלומה
הצעירה הפסידה, בוני שותק
הנבחרת הצעירה הפסידה 1:0 בבולגריה בפתיחת מוקדמות יורו 2025, אלא שהפעם, כמה מפתיע, נעדרו בסיום שני אלמנטים מרעישים: סרטון שיחת המוטיבציה שערך המאמן גיא לוזון לשחקניו לפני העלייה לדשא, וראיון עם בוני גינצבורג, שמספר על "העבודה הסיזיפית" שנעשית ב"בסיס הפירמידה".
אבל לזכותה של הנבחרת הצעירה ייאמר שכל השחקנים שבו ביחד הביתה. זה לא קרה בנבחרת הנערים, שחזרה מטורניר ארבע האומות בגרמניה עם המקום השלישי אך בלי הקפטן שלה, יהונתן עוז, שנרדם ונשכח בנמל התעופה של הקונקשן בטורקיה. מנהל הנבחרת טען שערך ספירה של השחקנים, אך מסתבר שלא ספר דווקא את הקפטן, שהעדיף לספור כבשים. כשעוז התעורר וגילה שהוא לבד בטורקיה, הוא התקשר לאמא, שהשמיעה לו כנראה את השיר: "יהונתן סע הביתה". בכל מקרה, זה היה קיץ חלומי.
הביזיון
"יקיר מכבי" יורם אייל
ועידת מכבי ישראל התכנסה בשבוע שעבר - ואוי לבושה. מסמר הערב היה לא אחר מאשר יורם אייל, שסיים עשור בתפקיד יו"ר מכבי ישראל, אך לא לדאוג. הוא ימשיך בתנועה כיו"ר מוזיאון הספורט היהודי. לאחר שהקפיד להצטלם לצד 12 ספורטאים וספורטאיות שקיבלו אותות הערכה, הגיע רגע השיא של האירוע: אייל עצמו קיבל את "עיטור יקיר מכבי ישראל".
בהודעה מטעם התנועה פורטו שלל התפקידים והמעשים שצבר הזוכה המאושר, ושכחו רק עניין פעוט: הרשעתו של אייל בפרשת קריסת גשר המכביה למימיו העכורים של הירקון, בטקס פתיחת המכביה ה־15 בקיץ 1997.
ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית נהרגו באסון ו־69 נפצעו. בית המשפט קבע כי גם לו היה חלק בגרימת מוות ובגרימת חבלה ברשלנות, וגזר עליו שישה חודשי מאסר בפועל שהומרו בעבודות שירות. ערעור שהגיש נדחה, והשופטים נימקו כי הגשר נבנה בשיטת ה"סמוך". את השיטה הזו מיישמים בתנועה גם כיום, במסגרת הקריטריונים לקבלת עיטור "יקיר מכבי".
"מכבי ישראל הפכה לתנועה המובילה בסורט הישראלי בעשור האחרון, ואני יותר מגאה על כך", אמר במהלך האירוע אייל, לקול תשואות הנוכחים, בהם שר הספורט מיקי זוהר, יו"ר הוועד האולימפי יעל ארד וכמובן שמעון מזרחי. האסון ההוא, מבחינתם, אינו אלא מים מתחת לגשר.
"תנועת מכבי ישראל מהווה מסגרת ארגונית, ספורטיבית, חברתית וחינוכית", נכתב באתר התנועה, ועכשיו הם יכולים להוסיף שהיא גם תנועה מגונה.
ה"ידענית"
נבו תגיש את אולפן האלופות
"אחרי שבחנו בכובד ראש מועמדים רבים, החלטנו שיש אחת שמגלמת בתוכה את כל מה שאנחנו מחפשים. מירי נבו תביא לחובבי הכדורגל האירופי את השילוב המדויק של הבנה בספורט והנאה". כך הסביר מנכ"ל הערוץ המשדר תומר תורג'מן את הבחירה במגישה החדשה של אולפן האלופות. "כובד ראש" היא בהחלט התחושה של הצופים, שרוצים בסך הכל ליהנות מכדורגל משובח ומקבלים חבילת בבל"ת.
מהידע ומהדיוק של הנבחרת אפשר היה להתרשם באותו ערב, בתום מהדורת "חדשות הספורט". נבו, כהרגלה בקודש ובפרסום הסמוי, דיקלמה את "התחזית במגוון יעדים ספורטיביים", ואמרה על רקע שקופית תואמת: "בפורטוגל הסתיו בפתח, רונאלדו וחבריו ינסו לעשות עוד צעד לקראת היורו מול לוקסמבורג המפתיעה"... אז מה אם הכוכב הפורטוגלי מוצהב ובכלל לא נכלל בסגל? העיקר שבתחזית היא צדקה: הסתיו בפורטוגל אכן בפתח, ולצידה אפילו ישב נחליאלי אילדיס (ולא צייץ).
המאכערים
מירילשוילי ואדמס מתחככים בג'וקוביץ'
שנה אחרי הברדק בטורניר הטניס בת"א, שבו זכה כמובן נובאק ג'וקוביץ', ישוב בעוד כחודשיים האירוע לישראל. פרט לשמו של הסרבי טרם נמסרו פרטים על יתר המשתתפים, עדיין לא ברור מתי ישחק הפנומן, אבל מכירת הכרטיסים כבר החלה – והעשירון העליון כמרקחה.
בהודעת המארגנים אמנם נמסר כי "עלות מחיר כרטיס למבוגר החל מ־99 שקל", אך כאלה ניתן למצוא רק אחדים לסיבובים המוקדמים, במשחקים שיתקיימו בבוקר, כ"מלווה" על הפרקט – מקום שממנו ניתן לצפות במה שקורה בצד המרוחק של המגרש דרך החורים ברשת.
בשמינית הגמר אותו מקום עולה 599 שקל, כמו מושב בשורה האחרונה במעלה היציע בפינה (כלומר הכי זול), ברבע הגמר – 909, ובחצי הגמר – 999. כוכבית שלא מופיעה באתר: בכלל לא בטוח שג'וקוביץ' יהיה במשחק שעבורו שילמתם.
במקומות האחרים במתחם אקספו התעריפים נוסקים לאלפי שקלים. בשל השתתפותו של ג'וקוביץ', באופן טבעי, נוטים חובבי הטניס להשוות מחירים עם טורנירי גראנד סלאם כמו ווימבלדון ורולאן גארוס, אבל זה ממש לא. מדובר בתחרות מסדר גודל ATP 250, ובכלל, עדיף להשוותה לקודמתה בת"א אשתקד – אירוע שראוי לכותרת: אנדרלמוסיה בפרובינציה.
בין השאר נערכו אז משחקים בלי קהל(!) ולא בגלל עונש רדיוס, אלא כמצוות אנשי הדת עקב מועדי תשרי. כמו כן היו רוכשי כרטיסים שנדרשו להחזירם, ואחרים שחיכו שעתיים מחוץ לאולם ונדחסו מול דלתות סגורות. במהלך משחקיו של ג'וקוביץ' עמדו מקורבים ובני משפחותיהם בצידי הפרקט, כאילו שזו אליפות השכונה. את הגביע לאלוף הסרבי העניק הספונסר הראשי מיכאל מירילשוילי, עם ילד שנראה כמו נכדו. באליפות ארה"ב הפתוחה זה לא קורה.
גם הפעם יוביל את הטורניר, כלשון היחצנים, "איש העסקים והפילנתרופ מירילשוילי", עם "איש העסקים והפילנתרופ סילבן אדמס". ברכות לשני המיליארדרים, אבל אם כבר פילנתרופיה, למה המסחרה המסחררת בכרטיסים? "איגוד הטניס גאה להיות חלק משמעותי באירוע", הודיע יו"ר הענף הכושל אבי פרץ, שישמח לשוב ולהתחכך בגדול מכולם. "מדינת ישראל גאה לארח את צמרת הטניס העולמית", הצטרף למצעד הגאווה השר זוהר, שיקבל באירוע כבוד, בלי כסף. את שני הכ"פים האחרים – כרטיס במחיר מופקע וכאפות מאלה שיידחקו בכניסות – הוא ישאיר לקהל.
מילה זו מילה
"אבו איאד זומן כמחליף של למקין"
הפרשן שגיא כהן מסביר את זימונו של איאד אבו־עביד לסגל, בהשראת ספטמבר השחור