1 צפייה בגלריה
(צילומים: CHRISTOF STACHE, FRANCK FIFE/AFP, Alex Caparros, Pool ,Michael Steele, Michael Regan/Getty Images :)
ליגת האלופות חוזרת הערב. העונה הקודמת הסתיימה בזכייה שמנצ'סטר סיטי חיכתה לה הרבה זמן, וגם השנה נקבל אקשן, כיף וגולים – אבל ישנם כאלה שהלחץ עליהם גדול יותר. אלו האנשים שלצד הכבוד וההתרגשות, ירגישו גם משא כבד על הכתפיים. זו עונת מבחן רצינית עבורם.
ברק בכר: הלך המומנטום
אחרי הפתיחה הסוערת לקדנציה הסרבית שלו, והמחמאות על סגנון המשחק, היה ברור לחלוטין שמתישהו הכל יתהפך על המאמן הישראלי. זה טיבו של הספורט, מעלה־מטה, מעלה־מטה. בכר עבר את זה בקריירה, הוא מכיר את טיב הענף, יש לו כלים להתמודד עם הלחץ. מה שכן מדאיג בכושר של בלגרד הוא התקופה בה התחילה הירידה.
המומנטום של פתיחת העונה היה אמור להימשך לפחות עד המשחק הערב (22.00) מול מנצ'סטר סיטי במחזור הראשון של ליגת האלופות, מקסימום מעידה אחת בליגה. שני הפסדים בשלושת המחזורים האחרונים הם לא עניין שאמור למנוע מהכוכב האדום לזכות בעוד אליפות בליגה, אבל הם הדבר האחרון שבכר היה צריך לפני שהוא מבקר אצל אלופת אירופה. השחקנים לחוצים, התקשורת יושבת על הראש, האוהדים שהתאהבו בו במהירות כבר עצבניים ורוצים לראות שיפור.
יש לבכר שתי בעיות בוערות: הקשר הקוריאני וואנג־אין־בום, שנרכש מאולימפיאקוס תמורת שיא מועדון של 5.5 מיליון יורו, הגיע מעט מאוחר מדי והספיק לשחק עד כה רק מחצית אחת; ההגנה חדירה מאוד, והיריבות בחודש האחרון החלו לנצל זאת. למזלו של בכר, איש לא מאמין שיחזור ממנצ'סטר עם משהו שאינו הפסד. אבל בבלגרד רואים סיכוי גדול לפחות למקום השלישי, מעל יאנג בויז, ובמחזור השני הקבוצה תארח את אלופת שווייץ למשהו שבכר לא חווה מעולם: משחק בשלב הבתים של ליגת האלופות אליו יגיע כפייבוריט שחייב לנצח. שם יהיה קו פרשת המים שעשוי להגדיר את המשך דרכו במועדון.
קיליאן אמבאפה: הכל פועל לרעתו
כמות המתווים שקושרה לקיליאן אמבאפה במהלך החודשים האחרונים הייתה גורמת אפילו לבית הנשיא להכריז על שביתה. דיברו על מכירה לריאל מדריד, על השבתה של החלוץ ביציע, על עונת מעבר בסעודיה לפני שיחתום בברנבאו. בסופו של דבר התסריט הכי הזוי יצא לפועל: לא קרה כלום. בקרב העצבים מול השייח'ים, אמבאפה היה זה שהתקפל והחליט להמשיך לשחק בפריז בעונה הקרובה.
המטרה שלו ברורה – זכייה ראשונה בליגת האלופות, ואפילו הביאו את לואיס אנריקה המעוטר כדי שיכוון אותו מהקווים – אבל הכל פועל לרעתו. לא רק שפ.ס.ז' הוגרלה לבית המוות, שם דורטמונד, מילאן וניוקאסל יכולות לקחת ממנה נקודות בכל מחזור, אלא שאלופת צרפת איבדה את ההרתעה. בלי לאו מסי יש לה סגל נפלא אבל נטול קסם. אפילו בליגה כבר לא מפחדים ממנה והיא ניצחה רק פעמיים בחמשת מחזורי הפתיחה.
אמבאפה הוא לא הבעיה – יש לו שבעה שערים – אבל יש לו אחריות מוגברת להראות שגם בלי פנומנים לצידו הוא שחקן שיכול להוביל קבוצה לטופ האירופי.
הארי קיין: בועט סדרתי בדלי
"אני לומד להכיר את החברים יותר בכל אימון וכל משחק, אני עדיין יכול להשתפר". הארי קיין שיגר אתמול את האיום הזה. בינתיים יש לו ארבעה שערים בארבעה משחקי ליגה בבאיירן מינכן. נדמה שלא הייתה כאן הפתעה – כשמחברים קבוצה התקפית עם מוסרים מדהימים לסקורר ברמה הגבוהה ביותר, אין סיבה שקיין לא יהיה היורש של רוברט לבנדובסקי באיחור אופנתי של שנה.
אבל לבנדובסקי זכה עם באיירן בצ'מפיונס. קיין רק הגיע פעם אחת לגמר עם טוטנהאם והפסיד. וזה קורה לו שוב ושוב, פספוס התארים, אפילו בסופרקאפ הגרמני בבכורה שלו בבאיירן. לא מדובר כאן בשחקן שצריך להסתגל לליגת האלופות, וזה יתרון ענק של באיירן. הוא הבקיע 24 שערים ב־32 הופעות בליגת האלופות. אבל כאמור, החשיבות היא יותר בתזמון השערים. לא שילמו עבור קיין 100 מיליון יורו בשביל שיביא דאבל גרמני, אלא כדי שיזכה באליפות אירופה.
אריק טן האח: מלחמות במקום תוצאות
הביקורות הארסיות שמופנות נגד המנג'ר ההולנדי בימים אלה מובנות, אבל גם מעט אכזריות. אחרי הכל, הוא החזיר את מנצ'סטר יונייטד לליגת האלופות מהמקום השלישי בפרמייר־ליג, לקח את גביע הליגה והעונה הנוכחית ממש התחילה עכשיו, רק ש־2022/23 המשופרת נתנה לקהל תקווה שמדובר בצעד חשוב לקראת עוד קפיצת מדרגה, וכרגע נראה שהשדים האדומים חוזרים לאחור במידה מסוימת. לכל הפחות ציפו מטן האח שישמור על יציבות, בטח אחרי חיזוק איכותי בדמות רסמוס הוילון ומייסון מאונט.
גם השחקנים לא יוצאים נקיים ("קאסמירו נראה כמו שחקן בן 45", אמר הפרשן גבריאל אגבנולאהור), ובטח לא ההנהלה שמואשמת בכך שלא הסכימה לשלם עבור שוברי שוויון כמו הארי קיין ודקלן רייס, ועדיין, טן האח עומד במרכז ומצליח לסבך את עצמו גם מעבר לתוצאות: הוא נכנס לסוגיית העלבונות שסופג הארי מגווייר ותקף את התקשורת בנושא, וגם הסתכסך עם ג'יידון סאנצ'ו והעליב אותו בפומבי, לפני ששלח את הקיצוני לאימונים עם קבוצת המילואים.
הבעיה שלו, שניכרת בתוצאות ובלחץ הנוכחי שהוא משדר, היא הקושי לעשות את הצעד הגדול הבא. אם לא יעלה מהבית שקיבל, זה עלול להיות המסמר האחרון.
ז'ואאו פליקס: בארסה תציל אותו?
כריסטיאנו רונאלדו סופסל בצעד שהידהד בכל העולם, גונסאלו ראמוס כבש שלושער, ופורטוגל הביסה את שווייץ 1:6 בדרך לרבע גמר המונדיאל. באותו ערב בקטאר היו כל כך הרבה סיפורים אדירים, שהיה קל לשכוח עובדה אחת: זה היה המשחק הטוב בקריירה של ז'ואאו פליקס. שני בישולים, כדורים גאוניים, ללקק את האצבעות.
הוא לא הרגיש כל כך משוחרר זמן רב לפני כן, ולא הרגיש זאת מאז, עד השבוע. החיבור עם אתלטיקו מדריד וסימאונה היה אסון, לא בגלל שמישהו מהם אשם, אלא כי מלכתחילה אלו סגנונות שאי־אפשר לשלב. גם בצ'לסי הוא לא הבריק, והקיץ הגיע בהשאלה לברצלונה. ה־0:5 על בטיס בסוף השבוע היה בדיוק מה שפליקס חלם עליו. בארסה תפורה עליו, וגם זקוקה למישהו כמוהו. עכשיו ז'ואאו פליקס צריך להתנפל על ליגת האלופות ולהחזיר את ברצלונה לשלבים הגבוהים.
