בפעם הראשונה מאז נוסד לפני 88 שנה, הכריז איגוד עובדי תעשיית הרכב בארה"ב (UAW) על סכסוך עבודה לא רק נגד חברה אחת אלא נגד שלוש היצרניות האמריקאיות המובילות, ביחד.
בשלב הראשון השביתו בסוף השבוע אלפי עובדים שלושה מפעלים מרכזיים במישיגן, מיזורי ואוהיו, והם מתכוונים להרחיב את העיצומים באופן הדרגתי עד להשבתה מלאה אם לא ייענו דרישותיהם: העלאת שכר של 40% במשך ארבע שנים, שבוע עבודה של 32 שעות תמורת 40 שעות שכר, שחזור הפנסיות המסורתיות שנשחקו לגמרי בעשורים האחרונים, והפסקת מערכת שכר מדורגת ולפיה עובדים חדשים מתחילים בשכר נמוך.
1 צפייה בגלריה
yk13596960
yk13596960
(הפגנת עובדי תעשיית הרכב בדטרויט, ביום שישי האחרון | צילום: איי-פי, Paul Sancya)
שלוש היצרניות הבכירות, ג'נרל מוטורס, פורד ו־Stellantis (חברת האם של קרייזלר) דחו את הדרישות הראשוניות בטענה כי "אינן מציאותיות" וכי "היענות להן תמנע מאיתנו להאיץ את המעבר לייצור רכבים חשמליים", אבל אין ספק כי הן ייאלצו להתפשר: שביתה כללית שתימשך אפילו רק 10 ימים, תעלה לשלוש היצרניות כמעט מיליארד דולר. במהלך שביתה בת 40 יום של UAW ב־2019, ג'נרל מוטורס לבדה הפסידה 3.6 מיליארד דולר.
ה־UAW הוא אחד הארגונים החזקים בארה"ב והעיצומים מתרחשים בתקופה שבה העובד האמריקאי נמצא במצב נדיר של כוח מול המעביד: אבטלה נמוכה מול שפע משרות פנויות. בראש הארגון שבו חברים 150 אלף עובדים עומד מנהיג חדש, שון פיין, שהציב ציפיות גבוהות.
בסיבוב ראיונות טלוויזיוניים שערך ביום ראשון אמר פיין כי "אם לא נקבל הצעות טובות יותר, נגביר את הדבר הזה". כשנשאל על הצעה של אחת מיצרניות הרכב, Stellantis, להעלאת שכר של 21% במשך ארבע שנים, אמר פיין: "בשום אופן לא". גם פגישות עם ראשי פורד וג'נרל מוטורס בסוף השבוע עדיין לא הובילו לפריצת דרך.
ב־2009, בשיאו של המיתון הגדול, עמדו שלוש היצרניות הגדולות בפני פשיטת רגל, וניצלו בזכות תוכנית חילוץ של ממשל אובמה. לא רק ניצלו, אלא הפכו מרוויחות מתמיד. בין 2013 ל־2022 זינקו רווחי שלוש הגדולות ב־92%, והסתכמו ב־250 מיליארד דולר. התחזיות לשנת 2023 הן ליותר מ־32 מיליארד דולר ברווחים נוספים. שכר המנכ"לים קפץ באותה תקופה ב־40%, והחברות שילמו 66 מיליארד דולר בדיבידנדים לבעלי המניות ולרכישות חוזרות של מניות. מאידך, הוויתורים שעשו העובדים כדי לעזור להציל את החברות ב־2009 מעולם לא הוחזרו להם, כולל הקפאת התאמות השכר ליוקר המחיה.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כנראה הנשיא הכי פרו־איגודי עובדים מאז פרנקלין רוזוולט, שלח בסוף השבוע נציגים כדי לעזור במו"מ. ביום שישי האשים ביידן את ראשי החברות בסירוב לחלוק את שפע הרווחים עם העובדים. "אף אחד לא רוצה שביתה", אמר ביידן, "אבל אני מכבד את זכותם של העובדים להשתמש באפשרויות שלהם. עובדי הרכב הקריבו כל כך הרבה כדי לשמור על התעשייה חיה וחזקה, במיוחד דרך המשבר הכלכלי והמגפה. מגיע להם נתח הוגן מהיתרונות שהם עזרו ליצור".