היה זה המשורר יוסי גמזו שטבע את הביטוי "בימי תשרי צלולים אלה", ואצל בני דורי הוא נמס ומהול בניחוח גויאבות וקלמנטינות. הבושם הצנוע של הסתיו הישראלי.
כמעט שלוש שנים חיינו בבוסטון. מסביב חגגו את ההאלווין באלפי דלועים וגוונים של כתום וריח קינמון, ואני בכיתי מגעגועים לגויאבות, לדבש ולקלמנטינות. לשירים. לשירים האלה בעברית המצוחצחת ובלחנים המוקפדים. הקיץ עבר, החום הגדול חלף. שנה חדשה הגיעה לכל. וגם שירי תשרי, שעבורי הם עדיין היפים בעולם.
בשדרות רוטשילד בלב תל־אביב, עמד בית הכנסת "בילו". שם התפלל אבי והתפללו כל הדודים שלי וכל משפחות השכונה. כולנו, ילדיהם, היינו סביב בית הכנסת ושרנו את כל התפילות והמזמורים שיצאו מחלונותיו. הכל נמהל בשירי תשרי שלמדנו בבתי הספר ובניחוח פרי הלימון ליד הבית, ברחוב הגלבוע.
כל דיירי השכונה, דתיים כחילוניים, בירכו זה את זה והתחבקו בכוונה עצומה לקראת השנה החדשה. הכל אמר חג, שמחה וכבוד הדדי. השירים של ילדי בית הספר נשמעו לפעמים כפיוטי סליחות, כניגונים של פעם. הזמירות מבית הכנסת הגיעו לגנזי מרומים. היה לנו ברור שהשכינה, אותה ישות מוארת ונסתרת, הצטרפה לתפילות או נענתה להן. מעל הכל ריחפו עדיין הנס העצום של המדינה החדשה, והאבל הנורא של ההורים והסבים.
ובכל זאת, דפוסי החג היפה, הכה־ישראלי, כאילו נוצקו בניגון סביב השדרה. בין ספרדים ואשכנזים, ומזרחים ופליטי שואה ופליטי ארצות ערב וילידי הארץ. בין הפיוטים הייתה גם ברכה לצה"ל, בהתכוונות הנפש שרנו אותה כולנו בפנים ובחוץ. איך לא.
הכל היה מואר וברור. הכל נראה כאילו תמיד יהיה, כי "שנה חדשה הגיעה הלום, היי נא ברוכה ובואך לשלום".
היו זמנים.
עכשיו שואלים אזרחים בסקרים אם הם בטוחים בהמשך קיומה של מדינת ישראל. אולי ימי תשרי הנוראים והנפלאים דווקא מבטיחים עמידה והישארות. לשנה טובה.
מרק אבגולמונו
בתרגום מילולי השם של המרק היווני הזה הוא ביצה־לימון, לא בהכרח הכי קליט או מפתה, אבל סמכו על היוונים שהם הופכים את השילוב הזה ליצירת מופת קלילה ולא מחייבת. למרק אבגולמונו יש מיליון גרסאות - עם עוף, עם כבש, עם קטניות ואפילו עם טופו לצמחונים, אבל דבר אחד משותף: תוספת של ביצה טרופה עם לימון למרק הלוהט נותנת לו צבע קרמי מפתה ומרקם מיוחד, והשילוב עם הלימון הטרי, אחד מסמלי המקום, שומר על המרק קליל.
יהדות יוון בחוכמה אימצה את המרק הזה בדיוק כשובר צום יום כיפור מסורתי. למה מדובר במהלך גאוני מכל בחינה? כי את הציר מכינים מראש, אפשר להשתמש אפילו במרק העוף או הירקות שהכנתם לסעודה המפסקת, ואת הסיום עושים ברגע האחרון במהירות ובקלות, כשהראש קצת סחרחר והבטן נוקשת.
התוספת של האורז או הפסטה אורזו מסמיכה את המרק אפילו יותר, ובצאת שלושה כוכבים אפשר להתענג בשקט על מרק מדויק, טעים ומרווה שהוא גם ארוחה שלמה. הוא לא כבד, לא מפוצץ סוכר ולא יותיר אתכם כבדים ונכלמים אחרי הקערה השנייה. פילוסופיה יוונית במיטבה.
אנחנו יודעות עד כמה כולנו אוהבים להיאחז במסורות המשפחתיות שלנו, במיוחד במועדים כמו יום כיפור. רוב אוכלוסיית המהגרים של ישראל השאירה מאחור את העבר שלה, ומסורות קטנות כאלו עוזרות לנו לא אחת לנווט בנתיב החיפוש אחרי מי אנחנו. כן, במיוחד בתקופות של חושך. ירושות קולינריות מסבתא וסבא יוצרות יחד שטיח מנחם של זיכרון, שנמתח בין הסלון בבית שבנינו פה לבית שהורינו השאירו מאחור. אבל אנחנו מציעות שלפעמים דווקא ברגע הזה, בין העבר להווה, נרשה לעצמנו להיסחף ולהוסיף מדי פעם חוטים חדשים לשטיח הזה, ונעשיר אותו בתחושה של סקרנות ושל גילוי. שתינו מאמינות שלאוכל יש כוח, ולסקרנות יש יכולת לאחד, לקבל, לפתוח את הראש, ולמרק אבגולמונו יש את כל מה שצריך כדי להתענג בדרך.
גמר חתימה טובה וצום קל לכולם.
החומרים:
2 ליטר מרק עוף או ירקות, עדיף יחסית נקי
300 גרם פילה עוף או 1 ו־1/2 כוסות חומוס מבושל (קפוא, שימורים, שקית, שלכם. מה שיש)
1 כוס אורז או פסטה אורזו
3 ביצים טרופות
1/3 כוס מיץ לימון טרי
מלח ופלפל לפי הטעם
שמיר או פטרוזיליה לקישוט
הכנה:
1. מביאים את המרק לרתיחה.
2. מוסיפים את העוף או החומוס ומבשלים יחד 20 דקות או עד שמוכן. אם הכנתם עם עוף, הוציאו אותו וחתכו לחתיכות קטנות.
3. מוסיפים את האורז או הפסטה למרק ומבשלים 8 דקות.
4. בינתיים טורפים היטב את הביצים ומוסיפים את מיץ הלימון. מערבבים טוב.
5. כשהאורז או הפסטה מוכנים, יוצקים לאט בערך כוס של מרק חם לתערובת הביצים תוך כדי ערבוב.
6. שופכים את תערובת הביצים לסיר המרק תוך כדי ערבוב.
7. מוסיפים חזרה את העוף.
8. מקפידים לא להביא שוב את המרק לרתיחה.
9. מתקנים תיבול ומגישים חם עם קצת פטרוזיליה או שמיר.
ציר ירקות מהיר:
מה צריך?
3 גזרים, קלופים וחתוכים גס
4 גבעולי סלרי, חתוכים גס
2 בצלים, קלופים וחתוכים גס
1 כרישה, שטופה היטב, חתוכה גס
1 שומר, חתוך גס
אפשרות: בטטה, שורש פטרוזיליה וסלרי, צרור שמיר או פטרוזיליה.
2 עלי דפנה
1 כף פלפל שחור שלם
הכנה:
1. שמים את כל החומרים בסיר גדול.
2. מכסים ב־4 ליטר מים ומבשלים שעה וחצי.
3. מסננים.
אפשר להכין בסיר לחץ ב־30 דקות.
סיפור לכיפור. והפעם עם שמות אמיתיים, ובעונג
אפי, אפרת, אנלין הייתה בתם של חיים ואורה. חיים היה נכה צה"ל משותק גפיים. אורה הייתה נכת שיתוק ילדים. משרד הביטחון סייע לחיים רבות בלימודים, בטיפול הרפואי ובעבודה. חיים ואורה אימצו את אפי, תינוקת ברזילאית מתוקה. אפי פשוט נולדה עם מערוך ביד וכבר כנערה יצרה עוגות שלא דמו לכלום בטעם וביופי. במשך שנים הזמנו אצלה, שכנותיי ואני, את כל העוגות לבית ולאורחים. וכולם השתאו. כיוון שלא הבינה דבר בעלויות ובניהול, ניסינו להשפיע עליה שתלמד בבית הספר לבישול "דנון", אך לא היו האמצעים. המרחק מרמת ישי, יישוב מגוריהם, ו"דנון" בנמל תל־אביב, היה מכשול נוסף, ובינתיים נולדו ארבע בנות יפהפיות לאפי ולחזי, בעלה הנפלא מזרזיר.
פנינו אל ארז קומרובסקי שלימד ב"דנון". מאחורי גבו אנחנו קוראים לו פרח לב הזהב. הוא הלך אל הבעלים מאיר דנון, ואפי התקבלה ללא תנאי ואיש לא ציין שכר לימוד.
חזי ומשפחתו הענפה בזרזיר סייעו בשמרטפות ובהסעות, ואפי פרחה ועשתה חיל. היא דיווחה על כל כיבוש חדש בממלכת השוקולד, ואז פנתה לבולנז'רי, שזו אפיית לחמים. היא דיווחה לנו וצילמה ללא הפסק. פינטזנו על הקונדיטוריה שתהיה לה בעמק, ועל אף בריאותם הלקויה של חיים ואורה, אפי שיגשגה ורקמה איתנו את חלום קונדיטוריית אפרת בעמק יזרעאל.
ואז הכה הסרטן. לא אחד. שניים. אלימים ומהירים. אפי היפה והיוצרת, בשנות ה־30 לחייה, נלחמה כלביאה ונוצחה.
ללא ספק, את השנים האחרונות והברוכות בחייה העניקו לה ב"דנון", שהפך לה לבית. מאיר, הבעלים, שפתח לה את הדלת, ארז, שהתחיל בתהליך, והמורים הנהדרים שהפכו אותה ליוצרת ייחודית. במחברות שלה שחזי פתח לפנינו, היו אין־ספור פרקי קרמים, מחמצות, סברינות, יצירות שוקולד ועוגות בחושות.
חיים, אביה של אפי, נפטר זמן קצר לפניה, ואורה אמה, מתה מעט אחריהם, בקורונה. המשפחה הקטנה כלתה, אבל את החסד הזה מזרים גמורים, אנחנו לא נשכח.
רק שנזכור שאנשי חסד ורחמים יש על כל הקשת הפוליטית, גם בימים כבדים אלה.
פעמיים בשנה הם שבים ומופיעים, פעמיים בשנה אתם שבים ומתלבטים. והנה כבר תשרי, וגם תווי השי המשמחים כאן. בחג הזה תשתמשו בהם כדי לקנות סיר לחץ טוב. מגיע לכם.
משווים את הטמפרטורות, כדי שהביצים לא יהפכו לחביתה במפגש עם המרק הרותח.
