"שני הרשקו ומשה פונטי לא התייחסו בצורה נאותה ומכבדת אל התובעת ונהגו לצעוק עליה ולהעליב אותה עד כדי כך שנכנסה לדיכאון. על אף שאיגוד הג'ודו הציע לה להאריך את ההתקשרות עד לאחר אולימפיאדת פריז, היא הודיעה במארס 2023 כי היא לא מוכנה להמשיך להיות מועסקת אצלו וברצונה להפסיק את עבודתה".
כך טוענת מאמנת בנבחרת הנשים של ישראל בג'ודו, מיקי טנקה, במכתב התביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א, באמצעות עו"ד יובל עציוני ואלדד פסי. כתב התביעה הגיע לידי "ידיעות אחרונות" ו־ynet.
טנקה, במסגרת תפקידה, כפופה להרשקו, המשמש כמאמן העל של נבחרות הנשים. בתביעתה, בסך 575 אלף שקל, היא מתבססת מעבר ליחסי העבודה בינה לבין הרשקו וליו"ר פונטי, על התנהלות כספית לקויה והפרת זכויות לכאורה של האיגוד כלפיה.
מדובר באחת הג'ודאיות הבכירות בעולם לשעבר, שזכתה בין היתר במדליית זהב קבוצתית עם נבחרת יפן באולימפיאדת ריו 2016, והייתה אלופת העולם ב־2013 וסגנית אלופת העולם ב־2010. בשש השנים האחרונות הועסקה על ידי איגוד הג'ודו בתפקידים שונים.
בכתב התביעה נטען בין היתר: "התובעת הוחתמה על הסכם עבודה באנגלית (מבלי שידעה לקרוא אנגלית באותה עת) להעסקתה, זאת לאחר שהוצג בפניה מצג מטעם הנתבע כי הוא תואם את הוראות החוק הישראלי וההסכמות עימה". במארס 2017 החלה לעבוד גם עם נבחרות הגברים והנערים בתמורה לשכר נוסף. "בניגוד לדין, בגין משרה נוספת זו, לא נחתם עימה הסכם ולא ניתנה לה הודעה בדבר תנאי העבודה המגיעים לה בגינה", נטען.
אחרי המשחקים האולימפיים בטוקיו בקיץ 2021 פנתה טנקה למנכ"ל האיגוד וביקשה שייחתם עימה הסכם לשנת 2022 ואילך, אלא שרק כעבור כשנה הועבר אליה, לטענתה, נוסח של הסכם חדש שתנאיו לא היו מקובלים עליה.

"ניכויים אסורים מהשכר"

"איגוד הג'ודו לא הקפיד, בלשון המעטה, על קיום הוראות החוק וההסכם עם התובעת וקיפח באופן מהותי את זכויותיה. כך במשך יותר משנתיים וחצי, עד לאוגוסט 2019, לא טרח הנתבע להעביר תלושי שכר לתובעת. לקראת תום עבודתה, במאי 2023, היא ביקשה מהנתבע שיעביר לה את כל תלושי השכר שלה ורק אז נזכר הנתבע לעשות זאת. התברר כי בניגוד להוראות החוק וההסכם, הנתבע כלל לא פתח לתובעת קרן פנסיה ולא העביר כמתחייב הפרשות בגין תגמולים ופיצויים לקרן".
בשלב זה פנתה טנקה לייעוץ משפטי. "גרינברג ופונטי הבטיחו לבדוק ולבחון את הפנייה, אך למרבה הצער בחר הנתבע להודיע לתובעת במפתיע ובניגוד להסכמה האמורה כי העסקתה תסתיים כבר בסוף יוני 2023, חודש לפני המועד שסוכם כאמור, וכך היה. למרות שחלפו כחודשיים (!) מאז פנייתה ובהיעדר כל תשובה או התייחסות ליתר טענותיה, פנתה התובעת לטיפול משפטי. הנתבע פעל בניגוד להוראות הדין הנוגעות להעסקת מומחים זרים כדוגמת התובעת וקיפח את זכויותיה כאשר שילם לה שכר חודשי בסכום הנמוך באופן ממשי ומהותי מהסכום אותו היה מחויב לשלם לה. מדובר בסכום כולל של 238,584 שקל, אליו יש להוסיף פיצויי הלנת שכר כדין".
בכתב התביעה נטען גם כי "החל ממאי 2019 הנתבע ניכה משכרה ניכויים אסורים בגין שכר דירה, תלושי מזון וטיסות, המסתכמים ב־89,264 שקל. באפריל ובמאי 2020 הנתבע קיזז משכרה של התובעת, באופן חד־צדדי וללא הסכמתה, כ־30% משכרה ושילם לה שכר ברוטו חודשי של 13,428 במקום שכרה הרגיל בסך 21,102 שקל, זאת על אף שהמשיכה בעבודתה והעבירה אימונים בזום".
למרות פניית "ידיעות אחרונות", מאיגוד הג'ודו לא נמסרה תגובה עד סגירת הגיליון.