אמילי סונט כבשה את השער השני לנבחרת הנשים במשחק הידידות בשיקגו שבו ניצחו האמריקאיות את דרום־אפריקה 0:2. אחרי הגול מיהרה סונט לרוץ לכיוון מגביהת הקרן, מייגן ראפינו, ויחד עם חברותיה נעמדה מול השחקנית בת ה־38, במשחק האחרון שלה במדי הנבחרת, וכולן חגגו כמו שראפינו חגגה כל אחד מ־63 שעריה ב־203 הופעות: רגליים צמודות, ידיים מונפות לצדדים, הראש מורם למעלה בחיוך של מנצחת.
ראפינו תשחק עוד פעם אחרונה בליגה, אבל אחרי 17 שנה היא סיימה את הקריירה בנבחרת. ראפינו הייתה שחקנית מרכזית בדור הזהב של כדורגל הנשים באמריקה: הפסד בגמר מונדיאל 2011, זהב אולימפי שנה לאחר מכן, ושתי זכיות רצופות במונדיאלים של 2015 ו־2019, כשבשנייה גם זכתה ב"נעל הזהב" ונבחרה לשחקנית הטורניר. תוסיפו לזה את תואר שחקנית השנה בעולם ו"כדור הזהב" ותקבלו את השחקנית הדומיננטית בדורה.
מעבר לתארים ראפינו תיזכר בגלל המאבקים הציבוריים מחוץ למגרש: התביעה נגד ההתאחדות האמריקאית על אפליה ממסדית על רקע מגדרי. ראפינו לא התביישה לצאת נגד נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו ונשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. הנשיא הנוכחי ג'ו ביידן העניק לה את מדליית החופש הנשיאותית, הפרס הגדול ביותר שאזרח אמריקאי יכול לקבל.
