יום בהיסטוריה
28 בספטמבר 1972. משחק מספר 8 בוועידת הפסגה של ההוקי בין ברית־המועצות לבין קנדה. הרוסים ניצחו פעמיים בקנדה, משחק אחד הלך לקנדה ונוסף הסתיים בתיקו, לפני שהסדרה עברה למוסקבה. הרוסים ניצחו במשחק 5, אבל פול הנדרסון ניצח עבור קנדה במשחקים 6 ו־7. במשחק השמיני, עם שידורים חיים בבתי הספר בקנדה, הנדרסון שוב כבש את שער הניצחון, 34 שניות לסיום – וניצח עבורה במלחמה הקרה.
גיבור לאומי
וויין גרצקי. אפשר לשים את השטח של כל קנדה בינו לבין הבא או הבאה בתור. שחקן ההוקי הגדול בכל הזמנים. אחרי שסיים לזכות בכל תואר קבוצתי ואישי אפשרי במדי אדמונטון אוילרס, ואחרי שהציב שיאי הוקי שלא יישברו כנראה לעולם, עבר ב־1988 ללוס־אנג'לס קינגס, זכה באליפות ב־1993 והפך את קליפורניה, מדינה שהכירה עד אז קרח רק מכוס הוויסקי שלה, למדינה חולת הוקי קרח.
אויב העם
בן ג'ונסון. 9.79 שניות, זה הזמן שלקח לו באולימפיאדת סיאול 1988 להביא לקנדה תהילת עולם כאיש המהיר בעולם. "מגיבור לנוכל בפחות מעשר שניות", זעקה כותרת קנדית. אחרת פשוט מרחה באדום "בושה". באמת בושה. אבל גם אנחנו, כמעט כמו במקרה לאנס ארמסטרונג, צריכים להתבייש. היה לנו (ובעיקר לקנדים) צורך בגיבור, וכשהצורך הזה נולד מתעלמים מהעיניים הצהובות ומהררי השרירים החדשים שאיימו לפוצץ את גופו.
מספר חזק
2. שני מועדונים ששיחקו בליגות המקצועניות של צפון אמריקה ארזו פקלאות ועברו לארה"ב. הראשונה: קבוצת הבייסבול מונטריאול אקספוז, שלא התאוששה ממכירת החיסול שנערכה בה אחרי תור הזהב של שנות ה־90, ועברה לוושינגטון ב־2005; השנייה היא ונקובר גריזליז מה־NBA, ששיחקה שש שנים בקנדה לפני שעזבה ב־2011 לממפיס.
