שני בערב המחיש היטב את הדואליות של הכדורגל הישראלי: מצד אחד, עוד דרבי תל־אביבי רווי אלימות. מצד שני, במרחק אלפי ק"מ, השוער דניאל פרץ עולה להופעת בכורה במדי באיירן מינכן בגיל 23 בלבד. ישראלי בשער של אחת הקבוצות הטובות בעולם, ומנגד אלימות כמו בליגות הכי גרועות בעולם. ההתקדמות המטאורית מול הדריכה במקום, הכוכב המנצנץ מול הגועל. אבל לא משנה איך נהפוך את זה, הבכורה של פרץ בבאיירן מינכן היא גדולה יותר מכל דרבי.
למרות שבחימום הוא נראה מאוד נרגש, ממש כמו ילד שמגשים את חלומו - דניאל פרץ עשה את שלו ושמר על שער נקי. נכון, זה קרה מול קבוצה מהליגה השלישית. אבל זה לא משנה באמת, כי פרץ דרך על הירח. בקלות זה היה יכול להסתיים גם אחרת, עם פיק ברכיים. איזה כדור תועה שנשמט ומגיע לחלוץ. עם 0:1 לפרויזן מונסטר שאמנם היה הופך ל־1:5 של באיירן מינכן אבל היה גורר איתו מאות אלפי ציוצים שלועגים לפרץ. זאת לא הייתה הופעה בה השוער הישראלי היה יכול לקנות את עולמו, זאת הייתה הופעה בה הוא היה צריך להראות שבאיירן מינכן לא הביאה אותו בטעות, והוא הצליח במשימה.
קשה לראות איך פרץ מקבל דקות בקרוב, במיוחד לאור העובדה שממש עוד מעט מנואל נוייר יחזור לעמוד בשער. וגם אם הוא היה נותן הצגה, זה לא היה מבטיח לו מקום בהרכב במשחק הבא. מועדונים כמו באיירן מינכן לא עובדים בצורה הזו, בטח לא בעמדה רגישה כמו שוער. אומרים שבאיירן הביאה את פרץ ליום שאחרי נוייר, אבל אף אחד לא יודע מתי יגיע היום בו השוער הוותיק יפרוש. זה יכול לקרות עוד שנה, וזה יכול גם לקחת הרבה יותר. המסע של דניאל פרץ בבאיירן עשוי להיות ארוך וקשה מאוד, זה לא יהיה זינוק חד למעלה כמו הקריירה שלו עד כה. אבל אתמול הוא עשה את הצעד הראשון בדרך להיות השוער הראשון של האימפריה.
