מאחורי ההחלטה של ישראל לפתוח מחדש את המעברים לכניסת פועלים מרצועת עזה, אחרי מהומות חוזרות ונשנות על הגדר, עומד משא ומתן בין ישראל לחמאס בתיווך קטארי ומצרי. חמאס התעקש שמעולם לא עודד את המהומות - אך נתן להן הסכמה שבשתיקה - והשליח הקטארי לרצועה מוחמד אל-עמאדי אישר כי נוהלו מגעים בתיווכו והדגיש כי הם הסיבה לכך שהמעברים נפתחו מחדש. "המצב ברצועת עזה חמור, וסכסוך נוסף רק יחמיר את המשבר ההומניטרי", הוא אמר.
גורם רשמי בעזה שמעורה בפרטים אמר כי ישראל הבטיחה לחמאס כמה ויתורים - כולל העלאת מספר אישורי הכניסה לפועלים מעזה, הרחבת אזור הדיג מול חופי הרצועה ומתן אפשרות לייצא יותר סחורות ולייבא יותר ציוד. בישראל אמרו מנגד שהצעדים הכלכליים הללו יינתנו רק בתמורה לרגיעה. ארגון "הצעירים המורדים", שאחראי למהומות על הגדר ומזוהה עם החמאס והג'יהאד, הודיע אמנם על עצירת פעילותו - אך הדגיש כי "אם הקטארים יחסירו אפילו דולר אחד, נשלוף את החרבות נגד הכובש".
בחמאס טוענים כי ההבנות שאליהן הגיעו בימים האחרונים עם ישראל דומות לאלה שהושגו אחרי מבצע "שומר החומות" ב-2021. לפי אחד הגורמים, המתווך המצרי הבטיח שישראל תגדיל את מספר הפועלים הנכנסים מרצועת עזה לשטחה ל-20 אלף ולאחר מכן ל-30 אלף, כפוף להמשך השקט ברצועה. כמו כן, חמאס דרש להגדיל את סכום המענק הקטארי ולחלקו גם למשפחות עניות חדשות, לאור העלייה בשיעור העוני ברצועת עזה ליותר מ-70 אחוז, לטענתו. בתקשורת הערבית דווח כי השליח הקטארי קיבל את בקשת חמאס וכי ישראל לא התנגדה לכך גם היא.
בתחילת חודש ספטמבר "הרשות הלאומית העליונה לצעדות השיבה ושבירת המצור", מי שאחראית על ארגון ההפגנות בגדר המערכת, החלה בשיקום מחנות בגבולות המזרח של רצועת עזה עם ישראל, לקראת חידוש פעילות המחאות על הגבול שהופסקו במשך יותר משלוש שנים. דחפורים וכלי עבודה סללו כבישים לחמשת המחנות הסמוכים לגדר ויישרו את אדמותיהם לקראת שחזור "הפגנות 2018".
ההחלטה לחדש את פעילות "הצעירים המורדים" בגבולות עזה, שאחראית על המהומות בגדר, הייתה החלטה מנהיגותית של הדרגים הגבוהים ביותר, במטרה לאלץ את ישראל למצוא פתרונות לשיפור איכות החיים ברצועה. "הצעירים המורדים" הכינו את השטח להפגנות ופעלו להתססתו ולהטעיית החיילים הישראלים. הם היו אחראים, כמובן, על הפרחת בלוני התבערה ליישובי עוטף עזה, חתכו את גדר המערכת בניסיון "לפרוץ את הגבול", ובמהלך המהומות שרפו צמיגים ואחזו במראות גדולות כדי לטשטש את שדה הראייה של צה"ל. בימים האחרונים הם אפילו זרקו מטעני חבלה מעבר לגבול.
ברקע חידוש המהומות נמצאת המתיחות הגוברת בין קטאר לחמאס. בהנהגת ארגון הטרור קושרים את הזעם על קטאר בהקפאת המענקים שיועדו לעובדי הממשל בעזה ולהפעלת גנרטור מרכזי.
אל-עמאדי, השגריר הקטארי ברצועה, העביר מסר ברור לחמאס: "קטאר לא תמיד תוכל להעביר כספים לרצועת עזה", הוא אמר, וקרא להנהגה לחפש פתרונות קבועים וטובים יותר. עם זאת, ברור שההנהגה בדוחה לא מתכוונת להפסיק לחלוטין את תמיכתה בתושבי הרצועה. במשך שנים פעלה קטאר כמתווכת החשובה ביותר להפסקת אש בעזה, ותרמה מאות מיליונים לתמיכה בפרויקטים גדולים בעזה.
לפי גורמי ביטחון, במהומות האחרונות השתתפו כמאה מפגינים בלבד, ובמקרים אחרים מספרם הגיע רק לעשרות בודדות. ההיענות הנמוכה להפגין נובעת מכמה סיבות - כשהעיקרית היא הפצע הפתוח שנותר לעזתים מ-2018: בהפגנות האלימות שהיו אז נפצעו רבים, חלק גדול מהם סובלים עד היום מנכות או מוגבלות. "נגיע להפגין ונחזור באמבולנס", כתב אחד הגולשים בתגובה לקריאה להפגין שאותה פרסמו ברשתות "הצעירים המורדים". כמו כן קיים החשש משלילת היתרי העבודה בישראל.
