אולי טוב שבא המשחק שעצר הכל. היינו חייבים לעצור.
ברור, לא להתייצב למשחק זו לא דרך. זה בטח לא ספורט. אבל ממילא בתקופה האחרונה הפסיק להיות פה ספורט. ובטח הפסיקה דרך. ובצורה השערורייתית הזו אי־אפשר היה להמשיך. היינו חייבים לעשות סטופ. כבר אחרי הדרבי התל־אביבי בכדורגל ומהומת האלוהים סביבו היינו חייבים לעצור.
אין דרך נעימה לומר את הדברים הבאים: זו תקופה אפלה להיות אוהד בישראל.
כל חוליי הימים הללו – יוקר המחיה, קשיי התחבורה, חזירות המחירים, חולשת המשטרה, היעדר המנהיגות, הפחיתות בזכויות אדם, האלימות והקיטוב בחברה – כל אלה כאילו התכנסו יחד והפכו את חוויית האהדה לקשה מנשוא. לעול. למסוכנת.
משחק כדורגל בישראל, לפעמים כדורסל, הוא אירוע בדופק גבוה. הוא פעילות בשטח עוין. הוא כניסה למובלעת. בלי אפוד ובלי כלום. האוהד הישראלי הממוצע, כשמחליט ללכת למשחק, מקבל החלטה שייתכן שיהיה לה מחיר. הוא בוחר לצאת לקרב.
והוא מותקף מהרגע שיוצא מהבית. בהתחלה כבישים, פקקים, עומסים, היעדר חניה. ואז פרשים ודחיפות ומאבטחים ובדיקות גופניות ותורים משוגעים. בגלל קומץ, כולנו הרי חשודים. ואז, כשסוף־סוף נכנסים ונדמה שאפשר לנשום, מתברר שלמרות שלל הבדיקות, סביבך קולות נפץ, רימוני עשן, גזענות, שירים אלימים. ובין לבין, במזנון, מחירים מופקעים.
ובסוף קל לשכוח שכדורגל או כדורסל זה רק משחק. מופע. בעיקר כי היחס אל האוהד הוא לא כאל צרכן תרבות. ביחס אליו אין כל תרבות. למעשה, אין עוד תחום שבו לקוחות זוכים ליחס מבזה כל כך. משפיל כל כך. ואם לא האבסורד שהתרגלנו, היינו מתקוממים הרבה קודם ומבהירים – עד כאן.
מצד שני, אין עוד תחום תרבות שבו נאצות ואמל"חים הם חלק פעיל באירוע. בשבוע שעבר, באחד המשחקים, יצא שלידי ישבה מישהי שלראשונה הגיעה לכדורגל. בין רימוני העשן והכל, כשהקהל סביבנו החל להתפייט עם שירת "אמא שלכם..." לקהל שממול, קלטתי את המבט הנדהם שלה. זה שנדד מבועת לבת העשר שלי שישבה שם שלווה. אכלה תפוצ'יפס או משהו. לך תסביר לה שזאתי למודת חזיזים ורימונים ושירה מכל הסוגים. שהבילוי עם אבאל'ה בכדורגל הכשיר אותה לנהל כלא.
הלוואי שאפשר היה לכתוב שמעכשיו הכל ייראה אחרת. זה לא יקרה, כמובן. ועדיין, יש דברים שאסור – אסור לקבל. תמיד יהיה את הקומץ שיתפרע ויקלקל. זה לא אומר שצריך להתייחס לכלל השאר כאל עבריינים. לבזות אותם. לסכן אותם. זה לא עובד ככה בשום מקום אחר. היחס אל צרכני הספורט – מצד המשטרה, ההתאחדות, הקבוצות – חייב להשתנות מיד. בדיוק כמו שהפועל נהגה כשלא התייצבה למשחק.
טוב שעצרנו. מעולה אפילו.