העימותים האלימים שפרצו בחודש האחרון בין תומכי ומתנגדי המשטר באריתריאה תפסו את המדינה לא מוכנה. אך מאחורי אובדן השליטה של המשטרה, עומדת התמודדות שנויה במחלוקת של הארגון עצמו עם ההתרעות שהועברו בנושא - ומדיניות כרונית של הזנחה מצד ממשלות ישראל לאורך יותר מ־15 שנה. "המציאות הזו לא התחילה כעת", מבהירה עו"ס טלי אהרנטל, מנכ"לית עמותת א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל. "זו קהילה במצוקה נוראית. מצד אחד המדינה מכירה בחוקיות הישיבה שלהם, ומצד שני מסרבת להסדיר את מעמדם, מתוך מדיניות שמטרתה להמאיס את חייהם בישראל – אי־אפשר לגרש אותם, אז נמאיס עליהם את השהות פה. זה מרגיש שגורמים בממשלה רק חיכו לגפרור שיצית את מסע ההסתה הפרוע הזה".
על פי דוח של המוקד לפליטים ומהגרים ושל HIAS ישראל (ארגון בינלאומי המסייע לעולים ולפליטים), שפורסם ב"ידיעות אחרונות" לפני כשנה, נכון לשנת 2021 אושרו בבריטניה 97% מבקשות המקלט של אזרחי אריתריאה, בבלגיה 85.2%, בשווייץ 71% ובכלל אירופה – ממוצע של 81%. בישראל, לעומת זאת, הוכרו פחות מחצי אחוז ממבקשי המקלט מאריתריאה כפליטים. בין השנים 2019-2011 נדחו כ־7,000 בקשות מקלט על הסף, רק 200 בקשות עברו למליאת הוועדה המייעצת לענייני פליטים ורק 39 מבקשים קיבלו מעמד פליט, בסופו של דבר.
לטענת כותבי הדוח, מערכת המשפט בישראל מוכוונת לדחיית בקשות מקלט של אריתריאים ולא לבחינתן בכנות. הקריטריונים שעל בסיסם נדחות בקשות המקלט חורגים מאמנת הפליטים ומהפרשנות המשפטית המתאימה לה, והתוצאה מדברת בעד עצמה: רוב הבקשות נדחות בסדר דין מקוצר, הליך שאמור להיות שמור רק למקרים חריגים. "מרבית ההחלטות מתבססות על ראיונות מקלט רדודים, בהם הרשות התעלמה ממידע רלוונטי לגבי תנאי הכליאה באריתריאה ומרדיפה פוליטית", נכתב בדוח.
"מבקשי המקלט האריתריאים נמלטו ממשטר אימים", מסבירה שירה עבו, מנהלת המחלקה הציבורית של המוקד לפליטים ולמהגרים. "רבים מהם נמלטו אחרי שנכלאו בתנאים לא אנושיים במולדתם וכולם נמלטו משעבוד בצבא האריתריאי שהשירות בו מוגדר כעבדות מודרנית". עוד היא מדגישה: "המחדל המתמשך בבחינת הבקשות שלהם הוא זה שמאפשר לסוכני המשטר הרצחני לפעול בישראל באין מפריע, ולהלך אימים על מי שנמלטו לישראל בחיפוש אחר מקלט בטוח".
בתקופה האחרונה התריעו פעם אחר פעם גם נציגי הקהילה האריתריאית בישראל בפני המשטרה והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על האלימות והאיומים שהם חווים מתומכי המשטר. "בעקבות המחאה וההתפרעויות ב־2 בספטמבר, האיומים רק מתגברים", כתבו במכתב שנשלח באמצע השבוע שעבר, ימים ספורים לפני אירועי האלימות הקשים שאירעו בסוף השבוע בנתניה ובתל־אביב במהלכם נהרג אדם אחד ונפצעו כ־20 נוספים.
עוד הם הוסיפו: "ההפחדות והאלימות הפיזית מתבצעות באופן שיטתי ומאורגן וחוסר אכיפה ועונשים מקלים מדרבנים את הפושעים לפעול באופן אכזרי ומתמיד".
לדבריה של אהרנטל, המשטרה והמדינה נחלו כשלון חרוץ בלאבטח את שלומם של הפליטים, והיא מפנה אצבע מאשימה גם כלפי הדרג המדיני: "מדינת ישראל מאפשרת לשגירות האריתריאית לעשות פה כעולה על רוחה. יש דוחות בינלאומיים שמראים באיזה אופן השגרירות ממשיכה לרדוף את אנשי המדינה שלהם, ולמרות זאת בישראל משתפים פעולה איתם".
רשות האוכלוסין וההגירה מסרה בתגובה: “אנו דוחים בתוקף כל ניסיון בוטה לקשור בין אירועי האלימות לכל היבט מקצועי המבוצע על ידי הרשות. היחידה העוסקת בבדיקת בקשות לפליטות פועלת על פי כללים ברורים ובינלאומיים”.
מהמשטרה נמסר בתגובה: “בעקבות ההתפרעויות, הנחה מפקד מחוז ת”א ניצב פרץ עמר על הקמת מפקדה משימתית מתוגברת שפועלת מזה מספר שבועות בכוחות מתוגברים בדרום ת”א בכל שעות היממה. זאת, במטרה למנוע התקוטטויות, תוך ביצוע מעצרים ופירוק התארגנויות”.
