במהלך חייו של המחזאי האנגלי הנודע ויליאם שייקספיר (1564־1616), הטקסטים המודפסים של יצירות במה עדיין לא נחשבו ספרות. לא היה נהוג לרכוש את החוברות שכללו את המחזות על מנת לקרוא בהם, אלא הן מצאו שימוש רק אצל השחקנים והבמאים במהלך ההפקות. משום כך, מעטים המחזות המודפסים מהמאות ה־16 וה־17 ששרדו עד היום. הדבר לא היה שונה לגבי המחזות הדרמטיים וההיסטוריים שכתב שייקספיר, כמו גם לגבי הטרגדיות שחיבר. מתוך 38 יצירותיו בתחום התיאטרון המוכרות כיום, רק 19 הודפסו במהלך חייו של הסופר. הן הודפסו במהדורות זולות בפורמט קווארטו (quarto). במילים אחרות, כאשר המחזאי מת, מחצית מיצירותיו היו קיימות רק ככתבי יד. רבים מכתבי היד נעלמו במהלך השנים.
ב־1623, בדיוק לפני 400 שנה, יצא לאור כרך מכובד בפורמט פוליו שכלל את כל המחזות של שייקספיר, דבר שבאותה התקופה לא היה נפוץ. שניים מחבריו של המחזאי, שמת מספר שנים לפני כן, ג'ון המינגס והנרי קונדל, יזמו את הפרויקט וכ־750 עותקים של המהדורה הודפסו בבית הדפוס הוותיק ג'גרד (Jaggard) בלונדון. יצירות רבות של שייקספיר הגיעו אלינו רק בזכות כרך חשוב זה, שממנו שרדו רק 234 עותקים. כיום מהדורה ראשונה זו נקראת 'הפוליו הראשון' ונחשבת לפנינה בתחום הספרות האנגלית. ספריות ואספנים מתחרים על העותקים הבודדים שמדי פעם מופיעים במכירות פומביות. הצלחת 'הפוליו הראשון' הייתה מרשימה: כבר ב־1632 הודפסה עוד מהדורה ('הפוליו השני'), וב־1664 הודפסה מהדורה נוספת ומורחבת שכללה עוד שבעה מחזות ('הפוליו השלישי'). סדרת יצירות שייקספיר בכרך אחד הסתיימה במאה ה־17 עם 'הפוליו הרביעי' מ־1685, שהיא מהדורה משופרת בעיצוב חדש.
כיום, מוקדי האיסוף של הספרים החשובים האלו (והיקרים למדי) קיימים - לא במפתיע - באנגליה ובארה"ב: שם ניתן למצוא את מרבית העותקים של המהדורה הראשונה מ־1623, בעיקר בספריית פולגר (Folger Library) ובוושינגטון, המתמחה באיסוף ספרי שייקספיר ותקופתו. מעבר לכך, ניתן למצוא עוד כרכים בספריות גדולות בעולם ולאחרונה גם בספרייה הלאומית של ישראל. כבר לפני 60 שנים קיבלה הספרייה הלאומית עותק של המהדורה הרביעית של יצירות שייקספיר ובמהלך שנים רבות הוא היה העותק היחיד.
בספטמבר 2022 קרה דבר מפתיע ובלתי צפוי: משפחתו של אספן ישראלי, שנפטר לפני מספר שנים, יצרה קשר עם הספרייה הלאומית והציעה לתרום כמה ספרים נדירים מאוד — בהם ספרי שייקספיר מהמחצית הראשונה של המאה ה־17! ההתרגשות הייתה גדולה ומיהרנו לבדוק את האוצר, שהכיל ספרים עתיקים ונדירים, כולם במצב טוב מאוד עד מצוין, במו עינינו. באשר לכתבי שייקספיר, מצאנו פרגמנט (עותק חלקי) מתוך המהדורה הראשונה של כל המחזות ('הפוליו הראשון') הכולל את המחזה 'אנטוניוס וקליאופטרה'. אספנים שהחזיקו בפריט במהלך כמעט 400 שנה הכירו בערכו של פרגמנט זה ודאגו לכרוך אותו בכריכה מושקעת.
משמעותי אף יותר היה עותק כמעט שלם של המהדורה השנייה של כל מחזות שייקספיר מ־1632. אמנם בכרך מרשים זה חסרים מספר דפים, בהם גם הדפס הדיוקן של הסופר שנכלל בכל המהדורות, אולם היום הוא חסר בהרבה מהן. ככל הנראה, בעבר תלישת הדף עם תמונת הסופר הייתה האפשרות הנוחה להשגת דיוקנו של המחזאי המוערך.
הספר השלישי שנמצא הוא ספר עם שירי שייקספיר ('הסונטות') במהדורה מ־1640. הספר בפורמט קטן (קווארטו) אך יפה ביותר ובמצב מצוין. המיוחד בספר זה הוא שסדר הסונטות בו שונה מהמהדורה הראשונה של 'הסונטות' מ־1609. עד היום לא לגמרי ברור מדוע סדר הסונטות בכרך זה שונה, אך יש לציין שבאותה העת שאלות של נאמנות למקור או זכויות יוצרים עדיין לא קיבלו את תשומת הלב שמקובל לתת להן היום. שתי המהדורות של ספר זה נדירות מאוד, גם מזו שהצטרפה לאוסף הספרייה הלאומית נותרו רק 66 עותקים.
עם התרומה שהתקבלה לפני כשנה (ועם העותק של 'הפוליו הרביעי' שנמצא כבר קודם) לאוסף מדעי הרוח הכלליים, הספרייה הלאומית לא רק הצטרפה למעגל המכובד של ספריות בינלאומיות המחזיקות עותקים מקוריים מהמאה ה־17 של יצירות שייקספיר, אלא היא גם הספרייה היחידה בארץ שיכולה להציע לקהל החוקרים המקומי לעיין בספרים נדירים אלו. מאחר שויליאם שייקספיר היה יוצר כה חשוב וסולל דרך בתרבות המודרנית המערבית, קיום האוסף הייחודי הזה חשוב ביותר. כבר מ־1939 תורגמו מחזותיו לעברית ומצאו את מקומם על במות התיאטרון הישראלי. •
ד"ר שטפן ליט הוא אוצר מדעי הרוח הכלליים בספרייה הלאומית
