איך הייתם מגיבים לו הובטח לכם שאתם יכולים לאכול צנצנת שלמה של ממרח שוקולד, אבל זה יכניס לגוף שלכם מעט מאוד סוכר, ובלי הבדל בטעם בכלל? אני ישר הייתי שואלת איך נועצים כפית בפלא הזה. והתשובה היא במפעל O’Sweet פורץ הדרך, שהקים בגליל היזם גיא בן צבי.
בן צבי (65) הוא טייס מסוקי קרב בדימוס, יזם סדרתי, שבתחילת המילניום עשה אקזיט מוצלח מאוד בתחום הלייזרים כאשר הסטארט־אפ שהיה ממייסדיו, חברת "פיקסר טכנולוג'י", נמכר ב־70 מיליון דולר לחברת האופטיקה הגרמנית קארל צייס.
כיום, בזכות האקזיט ההוא, הוא מכריז שהפריבילגיה שלו היא "להתמסר למציאת פתרונות לסוגיות שונות בתחום המדע שעדיין לא נמצא להן מענה, זאת כדי לתקן את העולם ולעשות טוב לאנשים, ועל הדרך להתרגש מגילויים פורצי דרך בתחום המדעים". נו, משהו שכמעט כולנו עושים רוב הזמן שלנו. אז זהו, שבן צבי הוא באמת וואן אוף אה קיינד. ושום טיפת ציניות לא דבקה בו. הוא באמת מתכוון ועושה טוב.
בשנת 2005, כפועל יוצא מאותו אקזיט, הוא הקים ביחד עם אשתו אורנה בן צבי את חברת "אומגה גליל", כמענה על צורך רפואי־משפחתי, שאליו נגיע בהמשך, כאשר במקביל הוא המשיך לנהל את חברת פיקסר טכנולוג'י לאחר שנמכרה.
רק בשנת 2013, כאשר עזב סופית את פיקסר, התמסר לדבר הבא שלו — הקמת הסטארט־אפ O’Sweet, הסיבה שבגללה אנחנו מדברים, ולא סתם מדברים, אלא שרבים מתייחסים אליו כאל מהפכה בשוק המזון, בארץ ובעולם, וזאת על ידי טכנולוגיה מיוחדת שהמציא ושמסוגלת לערבב בין שמן וסוכר, חומרים שבאופן טבעי ממש לא מתערבבים. בזכות החיבור עם השמן, מספיקה כמות קטנה מאוד של סוכר כדי להוביל לתחושת מתיקות גבוהה ביותר. זה הסוד.
לפיתוח הזה הוא הגיע לאחר שכבר חולל מהפכה אחת בתחום צריכת האומגה 3 בישראל, כאשר גילה את החשיבות האקוטית של הובלת תוסף התזונה הדגי והרגיש הזה אך ורק בתנאי קירור מתחת לעשר מעלות, אחרת האומגה מתחמצנת ומתחילה להדיף את הריח שאנחנו מכירים מדגים מקולקלים. אבל גם לדגים עוד נגיע. בינתיים אנחנו בסוכר.
למה לערבב בין שמן וסוכר?
"בין המתוק ובין המין האנושי אי־אפשר להפריד, זה עניין אבולוציוני. הפטנט שלי מאפשר לנו להמשיך לאכול מתוק, אבל להכניס לגוף הרבה פחות סוכר. סוכר הוא לא האויב – הרבה סוכר הוא האויב".
בזכות הטכנולוגיה שלו בקרוב יתחילו גם בספרד לייצר ממתקים עם כמות מופחתת מאוד של סוכר לבן בלי לפגוע בטעם, והכוונה היא להתרחב למדינות נוספות ולהקים בהן מפעלים שיעבדו עם הטכנולוגיה הישראלית — בכל מדינה עם השמן והסוכר שלה, שהם שונים ממדינה למדינה – וייצרו את התרכובת המהפכנית.
מדובר באלטרנטיבה לשוק תחליפי הסוכר והממתיקים המלאכותיים, שפונה כיום בעיקר לנישה של הסוכרתיים — גם בגלל המחיר הגבוה וגם בגלל העובדה שלא מדובר במוצר דיאטתי למרות הסוכר המופחת. עם זאת, כמובן, היתרון הגדול והמהפכני שלו טמון בכך שהוא בריא יותר ולא כולל ממתיקים מלאכותיים. מוצר דגל ראשון של החברה כבר נמצא בשיווק — ממרח אגוזי לוז וקקאו, שבהשוואה לממרח השוקולד הפופולרי של נוטלה, מכיל רק 2.5 כפיות סוכר ל־100 גרם, לעומת 14 כפיות ל־100 גרם בנוטלה. מחירו כ־40 שקל לצנצנת של 300 גרם (כ־13 שקל ל־100 גרם), לעומת כ־30 שקל לאריזה של 750 גרם נוטלה (כ־5 שקלים ל־100 גרם).
במבחן הכיס, הסוכר בתצורה שלכם מייקר את המוצר הסופי.
"סוכר רגיל הוא חומר גלם זול מאוד, בעוד שתחליפי הסוכר הם תמיד יותר יקרים. כל שימוש בכל חומר שהוא לא סוכר לבן רגיל, לרבות זה שלנו – מייקר כל מוצר. כשאנו חותכים את כמות הסוכר במוצר ב־80% ובמקום זה שמים חומרי גלם איכותיים ויקרים בהרבה כמו קקאו וחמאת קקאו, עלות המוצר כמובן עולה בהתאמה. אבל כאשר משווים את השימוש בסוכר שלנו לשימוש בתחליפי סוכר, אנחנו לא יותר יקרים, אלא אפילו יותר זולים, בעוד שמול מוצרים מבוססי סוכר לבן רגיל ברור שאנחנו יותר יקרים".
בכמה?
"השימוש בסוכר שלנו מייקר את המוצר לפחות בפי שניים, לעומת השימוש בסוכר רגיל".
והתגובות של הצרכנים?
"הקהל שלנו הם חולי סוכרת. הם לא קונים את הזול. השימוש בסוכר שלנו הוא עבור מי שלא קונים ממרחי שוקולד השחר ונוטלה, ששם יש 50% סוכר. אם אין לך בעיה על כל מאה גרם לאכול 50 גרם סוכר, המוצר שלנו לא עבורך. אבל היום אנשים כן מחפשים את היותר בריא, והמכירות שלנו כל הזמן בתנועה כלפי מעלה".
ואף אחד לא שואל למה אתם יותר יקרים?
"כן, יש אנשים שאומרים לנו, 'זה יותר יקר מנוטלה', אז בסדר, תקנה נוטלה".
מלבד הממרח המפעל מייצר מוצרים נוספים, בהם סירופים ושמן שלא מתחמצן בטיגון.
השומן הטוב
O'Sweet היא למעשה מחלקת המזון של חברת אומגה גליל ונמצאת בבעלותה. מדובר בחברה פרטית ונתונים פיננסיים בן צבי לא מוסר בשלב זה. היא מעסיקה 25 עובדים, ועד כה גייסה קרוב ל־20 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים, מקרן ההשקעות של קרן קיימת לישראל ומהרשות לחדשנות של משרד הכלכלה. הוא ורעייתו אורנה מחזיקים בכ־70% מהחברה.
הכל התחיל כאשר בן צבי החל לצרוך שמן דגים, בגלל אלרגיה וכאבי ראש כרוניים שמהם סבל. עם הזמן הוא הבחין שלעיתים אחרי שהוא נוטל את הכדורים, עולים בגרונו שיהוקים בטעם ובריח של דגים מקולקלים. "באתי מתעשיית הכימיה והפולימרים, וידעתי שבשלב מסוים בחייה האומגה 3 מתחמצנת. הבנתי שזה מה שקורה לה כשהיא נמצאת בתוך הקפסולה. הבנתי גם שהדרך היחידה לשמור עליה לאורך זמן מפני חמצון זה בקירור" (ראו מסגרת על חשיבות ההובלה של אומגה 3 בקירור, עניין שלא רבים שמים לב אליו וצורכים מוצר מקולקל). במקביל, בנו סבל מהפרעת קשב וריכוז שהפריעה לו מאוד בלימודיו בבית הספר, התרופות הרגילות שקיבל לא ממש עזרו, אבל התברר שהאומגה 3 דווקא עוזרת לו מאוד.
אז הקמת את "אומגה גליל", חברה שמספקת אומגה 3 בקירור. תמיד כשאתה רוצה כוס חלב אתה מדפיס פרה?
"אני ממציא דברים כשיש בהם הכרח. מה שסטארט־אפ הכי רוצה לשמוע זה שיש בעיה שאף אחד לא הצליח לפתור עד היום. אני כל הזמן מחפש בעיות בלתי פתורות, כדי לפתור אותן. זה הבסיס להתפתחות ולהתקדמות של העולם. אני מחפש את המהפכה. ככה זה היה בכל החברות שעבדתי בהן".
וזה מה שקרה גם במקרה של הסוכר, כאשר לקוחות של "אומגה גליל" התלוננו שהם לא מצליחים לשכנע את הילדים הקטנים שלהם לבלוע את הקפסולה של האומגה. "מנהלת השיווק שלנו הציגה בפניי את הבעיה, וחזרתי עם פתרון: לייצר אומגה נוזלית, ממש כמו שמן הדגים שרבים מאיתנו זוכרים מהילדות. אבל כדי שהילדים יצרכו את האומגה בצורתה הנוזלית, הייתי חייב להוסיף לה מתיקות, וכך התחלנו לייצר שמן דגים מתוק, על ידי כך שעירבבנו שמן וסוכר".
אבל שמן וסוכר לא מתערבבים.
"בדיוק. וזה הפטנט שפיתחנו. הלכתי עם זה לטכניון, הראיתי לחוקרים את שמן הדגים המתוק, ואמרו לי: 'זה דבר מדהים. אם תוציא את המילה 'דגים' מהתיאור של המוצר, תישאר עם שמן מתוק ותפתור את אחת הבעיות הגדולות בעולם".
אחרי כמה ניסיונות הוא הצליח ליצור תרחיף שבו הסוכר מתוק פי 50 מסוכר גבישי לבן רגיל, ולכן צריך ממנו הרבה פחות כדי לקבל מתיקות. לדברי בן צבי, מדובר בפתרון טוב לסוכרתיים, כיוון שאינו מעלה את רמת הסוכר בדם. "אם אוכלים כמות מבוקרת של סוכר, לא בבת אחת ובקצב לא גבוה – רמת הסוכר בדם לא עולה. מדוע משמינים מאכילת סוכר? כי אוכלים יותר מדי סוכר שהגוף לא מצליח להפוך לאנרגיה, ואז הוא הופך אותו לשומן. אבל אם תאכלי מהממרח שלנו שתי כפיות, תראי שזה ידחה לך את הארוחה הבאה, כיוון שהשומן שבתערובת גורם לגוף להפריש הורמוני שובע. לכן, מהשוקולד שנייצר אפשר יהיה לאכול קוביה או שתיים ולעצור, מה שלא קורה עם שוקולד רגיל. גם בטעם הוא מרגיש כמו שוקולד של 60% מוצקי קקאו, למרות שבפועל ברמת הסוכר הוא מקביל לזה של ה־90%".
וכן, זה לגמרי סוכר לבן רגיל ולא שום סוג של תחליפי סוכר, שאותם בן צבי מכנה "גרועים" מבחינת הבריאות ומבחינת טעמי הלוואי.
בעצם, O’Sweet הוא מותג של ממתקים מופחתי סוכר?
"כן, ויש לו כבר סימן רשום בישראל ובאירופה, והגשנו בעוד מדינות בעולם. המטרה שלנו היא למכור ידע וזיכיון כדי לייצר תרחיף של סוכר ושמן, שהשימוש בו על ידי יצרניות מזון וממתקים יסייע להפחית את כמויות הסוכר במוצרים שלהן. לא מדובר בשיווק של 'מוצר' – בכל מדינה יש את הסוכר והשמן שלה, ואני לא מתחיל לשנע סוכר ושמן לכל העולם. מדובר בטכנולוגיה, שהיא הדבר שאני מוכר, ביחד עם הזיכיון להשתמש בה. המשמעות היא שאחרי שהיצרנים יבינו את התועלת בכך, בעוד כמה שנים כל יצרן מזון גדול ירצה לייצר את המוצרים שלו באמצעות הטכנולוגיה שאנחנו נמכור לו — שבעצם תוריד את אחוזי הסוכר במוצרים שלו באופן משמעותי".
נשמע כאילו המצאת את הגלגל.
"כיוון שזה משהו מהפכני, אני צריך להוכיח לעולם שהדבר הזה טעים ושיש לו הצדקה כלכלית ובריאותית, ולכן הקמתי את המפעל הזה בגליל. המצאנו מכונות שבאמצעות תהליכים חדשניים מייצרות את התרכובת הזו של שמן וסוכר. בנוסף, כבר המצאנו ובנינו מכונה לייצור שוקולד ומכונה לייצור ממרחים מתוקים, והמפעל כבר מאושר לייצור מזון ומייצר את חומר הגלם וגם את המוצר הסופי. כלומר, כרגע אנחנו מייצרים את ממרח השוקולד מופחת הסוכר – ומוכרים לכל מי שרוצה בישראל".
יש משפחות שכבר קונות ממך ממרח שוקולד לכריכים של בית הספר?
"כן, בעיקר לקוחות קיימים שלנו שקונים מאיתנו אומגה 3. מדובר בעשרות אלפי לקוחות שוחרי בריאות, אז קודם כל פירסמנו להם שיש לנו ממרח שוקולד מופחת סוכר, ברמה של 80% פחות מאשר בנוטלה. אם בנוטלה יש 55% סוכר — בצנצנת שלנו יש 7.5% סוכר. והתוצאה היא שאם אוכלים את המוצר שלנו, רמת הסוכר בדם לא עולה, אלא נשארת נמוכה ומאוזנת בהתאם למה שהגוף צריך כדי לשרוד. הרי בלי סוכר בכלל בדם, אי־אפשר לשרוד ונגיע למצב של היפו־גליקמיה".
אילון מאסק כמודל
בן צבי גדל והתחנך בקיבוץ רמת יוחנן, ומתגורר היום עם רעייתו אורנה בגליל, כאשר חמשת ילדיהם וששת נכדיהם מתגוררים ברדיוס של קילומטר מביתם. גם העסק שומר על צביון משפחתי. בן צבי הוא מנכ"ל החברה, אורנה היא מנהלת המכירות, אחת הבנות שלהם עובדת בחברה בתפקיד שיווק, ואחד הבנים בתפקיד מנהל לוגיסטיקה.
בזמנו הפנוי בן צבי אוהב לצאת לטיולי שטח ברגל ולרכוב על אופני שטח. הוא לא מפחד מקושי, ומגדיר גם את הסיוט הכי גדול כחוויה. המודל הגדול שלו הוא היזם אילון מאסק, שממנו הוא לומד ממנו ואת צעדיו מחקה – גם כאשר מדובר בקצב המהיר והעצבני של היציאה עם המוצר לשוק, וגם בקשר הישיר עם הלקוחות, שהופכים להיות למעשה שותפים לדרך בתהליך יצירת המוצר.
"אילון מאסק הוא בשבילי הרול־מודל לנושא של חברת הזנק. כשהקמנו את חברת הלייזרים פיקסר, הייתי סטארט־אפ ישראלי שנכנס לעולם של הייטק וצריך לעבוד מהר, ולא יכול להגיד שבגלל שהוא עני ואין לו מספיק כסף הוא יחכה עד שיהיה לו מוצר סופי. הרי כל חברות ההזנק עובדות ככה. לשמחתנו, קנתה אותנו חברה גרמנית הכי מסודרת בעולם, צייס, ואז החיבור בין חברה גרמנית מסודרת מאוד לבין חברה ישראלית שרצה מאוד מהר — היה שילוב מאוד מוצלח, כי הבאנו סטארט־אפ לתוך חברה גדולה", מסביר בן צבי.
שזו בעצם המשנה של מאסק?
"נכון. מאסק אומר אותו דבר: אני לא אחכה עד שאפתח את החללית המושלמת, כי אני יודע שהיא תתרסק ואחרי שתתרסק אני אבדוק למה ואבנה שוב ואנצח את המרוץ לחלל. ובעיניי זו הדוגמה הנכונה. כשאתה מפתח משהו חדש, אל תנסה לעשות משהו מושלם. קום וצא לשוק עם 50% מהפיתוח, העיקר לקבל משוב מלקוחות".
וככה אתם רצים גם עם הסוכר החדש שלכם?
"כן. הפיתוח היום מהיר מאוד. כבר נתנו ל־200 אנשים שיטעמו וייתנו משוב, תיקנו את הפורמולציה על פי המשוב (יותר מתוק, יותר מריר וכו') ושוב נתנו ללקוחות לטעום, וככה יכולנו לעשות במשך 3־4 חודשים מה ששטראוס־עלית עושים במשך שנתיים. אילון מאסק לא מחכה לטסלה מושלמת, אלא מודיע מראש ללקוחות שהם early adopters (מאמצים חידושים בשלב מוקדם): 'אתם יודעים שתקבלו טסלה לא מושלמת, אבל תעזרו לי עם המשוב שלכם ותהיו חלק מקהילה של עשרות אלפים שנותנים משוב בשביל תחושת הגאווה והשותפות'. כשהתחלנו אמרנו, אנחנו לא יודעים איך השוק יגיב, אין לנו ניסיון, אנחנו קודם כל מוציאים את המוצר שלנו ל־200 לקוחות ראשונים".
ואיך הם הגיבו?
"עשינו מבחני טעימה ומעל 80% מהטועמים דירגו את הממרח כטעים עד מצוין. 77% מהילדים ששאלנו אמרו שממרח השוקולד שלנו מתוק להם בדיוק במידה הנכונה, 4% אמרו שהוא מתוק להם מדי, ו־19% אמרו שהוא לא מספיק מתוק".
המפעל הראשון מחוץ לישראל שיהיה מצויד בטכנולוגיה המהפכנית של בן צבי מתוכנן לקום בסן סבסטיאן, מעוז הקולינריה של ספרד. התהליך של בניית המפעל ותחילת הייצור ייקח שנה, ומקווה שיוכתר בהצלחה. "אחריו נקים בעוד מקומות, יש כבר התעניינות מכל העולם. חברות מזון גדולות מתעניינות וכבר מבצעות איתנו פיתוח משותף, אבל פיתוח מוצרי מזון בחברות גדולות הוא תהליך ארוך שנמשך חודשים ושנים, ולכן עדיין אין בשוק מוצרים של חברות מזון גדולות שמבוססים על הטכנולוגיות שלנו".
מה אומרים לכם? איך מגיבים?
"ברגע שמישהו נכנס לעומק של הנושא, הוא אומר, זה מעניין, אני רוצה לבדוק, אבל אם אצליח אני חייב שהמפעל יהיה קרוב אליי, במרחק של נסיעה במשאית, ולא יצריך הובלה של קונטיינרים דרך הים, כי זה מוצר זול – שמן וסוכר. הסוכר והשמן שונים ממקום למקום, אז למה שאכבול אותם לסוכר ושמן שיגיעו מישראל? שכל יצרן ישתמש במוצרים של ארצו, ואני אמכור לו את הטכנולוגיה וארוויח זכויות שימוש מהפטנט שלי".
איך ייתכן שגדולי המוחות בעולם לא חשבו על הטכנולוגיה הזו, שהמציא היזם מהגליל? בן צבי, "ממציא בנשמתי וברוחי", אומר שבזכות העבר שלו בהייטק, בעיקר בתחום החומרים, הוא זכה להכיר טכנולוגיות שאחרים בעולם המזון לא מכירים, ומטיל עוד פצצה: "למעשה, הטכנולוגיה שפיתחתי לייצור השמן המתוק זו הטכנולוגיה שמשתמשים בה בחברות כמו אינדיגו או HP לייצור דיו דיגיטלי".
ב־HP ישמחו לשמוע שיש להם אופק בתחום הממתקים.
"אז הנה האופק", הוא צוחק. "כשאת רוצה להדפיס היום בדיו דיגיטלי את העיתון שלכם, העבודה לא נעשית על ידי סדרי דפוס, אלא בעזרת מזרקי דיו. אבל המטרה היא להזריק את החומר כך ששכבת הצבע תהיה מאוד דקה, כי זה חומר יקר. לכן טוחנים את הצבע מאוד מאוד דק, וכיוון שאי־אפשר לטחון צבע באוויר כי הוא יתפזר לאבקה לא יציבה, טוחנים אותו תחת ממיס אורגני — מים, אלכוהול או אצטון, ומקבלים תרחיף מאוד עדין שניתן ליישם אותו לשכבה דקה ביותר בעובי של מספר מיקרון (אלפיות המילימטר). וכך, כאשר מנהלת השיווק שלי, בתיה דאס, הודיעה לי שלפי דרישות הלקוחות אני חייב לפתח שמן דגים נוזלי ומתוק לילדים שמתקשים לבלוע קפסולה, נזכרתי בטכנולוגיה של ייצור תרחיפים של חלקיקי צבע בדיו דיגיטלי. אבל מכיוון שבתעשיית המזון אסור להשתמש בממיסים אורגניים כמו אצטון, עברתי לנוזל הרלוונטי עבורנו – שמן. באותה טכנולוגיה של הדיו השתמשתי כדי להרחיף את חלקיקי הסוכר תחת השמן, וכך יצרתי למעשה את השמן המתוק הראשון, עד כמה שידוע לי, בעולם. למעשה לקחתי טכנולוגיה מעולם ההייטק וישמתי אותה ביצור מזון. אפשר לומר מהייטק לפודטק".
לא יכול להיות שזה כל כך פשוט. איך זה שאף אחד לא עשה את החיבור הזה לפניך?
"זה או מזל, או שיש לי כישרון לעלות על פתרונות יצירתיים ולחשוב בראש אחר?" הוא שואל, וגם עונה: "כשרציתי להמתיק את שמן האומגה, לא הצלחתי למצוא אף מכונה בתחום המזון שיכולה לערבב בין שמן וסוכר, ואז הלכתי להביא את הפתרון מאיפה שהכרתי אותו — מהתחום של הדפוס הדיגיטלי, שהכרתי כאשר עבדתי בעולמות הלייזר".
קניתם אומגה 3? 50% סיכוי שהיא מקולקלת
אומגה 3 היא תוסף מזון פופולרי שרבים נוטלים. בן צבי אומר שכל היצרניות מייצרות אומגה מעולה, ושמן הדגים שלהן איכותי ומצוין. אלא שמה שאף אחד לא מספר לצרכנים הוא, שאת השמן הזה חובה להוביל ולשמור בקירור, כדי שלא יתחמצן. באין מי שמפקח על המשווקים או על צורת האחסון של המוצר, במוצרים רבים מדובר בשמן שהתחמצן. כיוון שהשמן מצוי בתוך קפסולה שלא מניחה לריח לחמוק החוצה, קשה לדעת שיש בעיה אלא רק אחרי שנוטלים את הקפסולה והיא מתמוססת בתוך הקיבה, ואז עולות עדויות למצבו של השמן בצורת גיהוקים בריח דגים שהתקלקלו.
בן צבי: "יש חברות הפצה שלא מובילות את המוצרים הללו בקירור, כי זה מייקר את המוצר, אבל זה גם פוגע בצרכנים, שלא יודעים שקנו מוצר מקולקל, וגם לא תמיד אומרים להם שיש לשמור את האומגה 3 בקירור, אחרת היא תתחמצן תוך חודשיים־שלושה".
רגע, אתה זורק פה פצצה. קניתי קופסת אומגה 3, צריך לסיים אותה תוך חודש?
"לא. יש סיכוי גדול שכבר קנית את החומר מקולקל מראש. נגיד שבישראל יש על המדפים כעשרה סוגים של אומגה 3, ואת מביאה אותם למעבדה לבדיקת שמנים. 50% מהמוצרים שלקחת מהמדף והם עדיין בתוקף — תגלי בהם רמת חמצון שהיא מעל לתקן, כלומר מעל 26 TOTOX. המשמעות היא סיכוי של 50% לצרוך מוצר שלא מועיל לבריאותך ולא עומד בתקינה".
ולמה אני לא יודעת את זה כצרכנית?
"כי אף אחד לא כתב את זה ולא פירסם את זה. פניתי למשרד הבריאות, ואחרי שהם קיבלו את טענותיי לגבי ההתחמצנות של האומגה 3, ביקשתי שיעשו תקן שיחייב את המפיצים לשווק עם התחייבות לטוטוקס שנמוך מ־26 – כלומר מוצר לא מחומצן. אבל זה מעלה את המחיר. לשמן דגים אין בישראל תקן, וזה נוח לכולם. זה נקרא עצימת עיניים. נכון להיום המשרד לא דורש מהמפיצים לעמוד בתקני חמצון של השמן, להבדיל משמן זית ושמנים צמחיים אחרים הנדרשים לעמוד בתקנים לא רק ביבוא, אלא גם בנקודת המכירה".
מה הסכנה?
"שמן מחומצן מעל טוטוקס 35 מזיק לבריאות. ככל שהטוטוקס עולה, הנזק רב יותר ומצטבר יותר. במחקרי בעלי חיים, טוטוקס מעל 80 גורם לתמותת ולדות והפלות. כל שמן מחומצן, לא רק שמן דגים, גורם לכך. אלא ששמן דגים יותר רגיש לחמצון".
אז למה צריך לשים לב כשקונים אומגה 3?
"צריך לקנות אומגה 3 עם הבטחה של המוכר לטריות ולאי־חמצון, וזה מובטח רק על ידי הובלה ואחסון בקירור, בטמפרטורה שבין 2־8 מעלות. ככה אנחנו מובילים – במכונית מקוררת – לבתי טבע או לבית הלקוח, שגם יודע שצריך לשמור את המוצר בקירור לאורך כל השימוש. זה מה שנקרא שרשרת אספקה מקוררת. לא טמפרטורה מבוקרת, שזה בעצם מזגן, אלא מקוררת ממש. ולמרות שזה מייקר עלויות, המוצר שלי נמכר באותו מחיר של האחרים, כי אני חייב לעמוד בתחרות".
אותו הטעם, אבל בלי מדבקה אדומה
בגלל כמות הסוכר הקטנה שבו, ממרח אגוזי הלוז והקקאו של O'sweet אינו נושא מדבקה אדומה. הוא גם מוצר טבעוני, ללא חלב או אבקת חלב. והטעם? הוא טעים מאוד ולא מתוק מדי, והמרקם מעולה ומוצק. בגלל שהמתיקות מעט מופחתת, מרגישים יותר את טעם אגוזי הלוז וזה נותן טעם כללי מורכב יותר. לחך של ילדים נראה שהוא יתאים פחות, כי הם יחפשו את המתוק, אבל מבוגרים שרוצים לאכול ממרח שוקולד יעופו עליו. צריך לשמור אותו בקירור.
החברה מייצרת גם שני סוגי סירופ: בטעם קרמל מלוח ובטעם אגוזי לוז. הם מגיעים בבקבוקים לחיצים, ועליהם יש מדבקות אדומות, כיוון שהם מופחתי סוכר רק ב־70%. המרקם מצוין, והטעם זהה לטעם שאנחנו רגילים אליו. אם היינו טועמים אותם על פנקייק או גלידה לא היינו מרגישים הבדל. סירופ אגוזי הלוז מדויק ולא מתוק מדי. בקרמל המלוח המרקם קצת קצפי, אבל הטעם טוב. כיוון שלא אוכלים אותם לבד אלא כטופינג – זה יעבוד מצוין.
את השוקולד הלבן מתוצרת המפעל אפשר לאכול כפי שהוא או להשתמש בו באפייה. המוצר מכיל אבקת חלב, ולכן הוא היחידי שאינו טבעוני. אין מדבקה אדומה, כי כמו הממרח, הוא מופחת 80% סוכר. בטעם הוא זהה לשוקולד לבן רגיל, והטעם מעולה.
ואחרון – ממרח חלבה, המיוצר על בסיס חלבה של "אל ארז". הוא טעים מאוד, מרקם מצוין, לא מתוק מדי. יגיע לשוק בעוד חודש.
