תקופת הקורונה הייתה אחת הקשות בחייה של מאיה דדון. היא הייתה אז בת 14, נערה מקריית־שמונה שאוהבת לטייל בחוץ כל היום, ומצאה את עצמה מסתגרת בחדר ושוקעת בדיכאון שכמותו לא הכירה. ואז, מתוך החושך הגדול, הגיח ניצוץ של אור, וכמקובל בקרב בנות גילה, הוא הגיע מהאור של הטלפון.
דדון, שעד אז הייתה שרה לבד בחדר מול המראה, החליטה להעלות לטיקטוק סרטון שלה מבצעת שיר, ותוך ימים ספורים הקאבר שהעלתה קיבל אלפי שיתופים וצפיות, כשבין המשתפים עומר אדם ועדן בן זקן, שקלטו את הפוטנציאל של הנערה מקריית־שמונה.
"זו הייתה תקופה ארוכה שאתה קם בבוקר לכלום", משחזרת דדון. "העליתי את עצמי לרשת מתוך מצוקה. תוך זמן קצר זה התפוצץ. זמרים היו משתפים אותי בכמויות - עומר אדם, ליאור נרקיס, דקלה. ואני הייתי מצלמת את עצמי בטיקטוק בהכי פשטות, בסלון, שמה קריוקי בטלוויזיה מול הטלפון. אחרי כמה חודשים קיבלתי הודעה מאייקון, סוכנות האמנים של שוקי ביטון, בעלה של עדן בן זקן, והסוכן רוברטו בן שושן. הם אמרו לי שהם מאוד אוהבים את הקול שלי. ואני, עוד לא היה לי 15, הייתי בהלם. שוקי באותו יום דיבר עם אמא שלי".
איך היא הגיבה?
"ההורים שלי לא באים מהעולם הזה, הם מהצפון, לא יודעים מה עושים, מי אלה בכלל. אבא שלי מאוד חשש. זה הלחיץ אותו. אבל אחי הגדול לקח אותי למרכז ונפגשנו אני, שוקי, רוברט ואחי הגדול. אנחנו ארבעה אחים והם מלווים אותי לכל מקום שאני הולכת. באנו לבית של רוברט, דיברנו, שאלנו מה רוצים לעשות, הם מיד הסבירו, הוציאו חוזה, אבל עדיין אבא שלי חשש. לקח שבועיים עד שחתמנו, כי אני מאוד רציתי. לא האמנתי בחיים ששנה אחרי כל המדינה תכיר אותי. בדרך כלל לא קורה שזמרת צעירה מתפוצצת ככה, בשיר ראשון".
על השיר הראשון, "חוץ ממך", היא עבדה עם גדולי היוצרים, ביניהם רון ביטון שאחראי על להיטים של הכוכבים הכי מוכרים. הוא הגיע למעל שמונה מיליון צפיות ומשם דדון, אז עד ילדה אנונימית מקריית־שמונה, כבר לא יכולה הייתה ללכת ברחוב. "ההופעה הראשונה שלי הייתה במועדון בשתיים בלילה. הייתי בת 15, כן, אבל כבר הופעתי בשעות האלה. אני מבינה את החשש של הגיל והכל, אבל חשוב לציין שאחי הגדול תמי בא איתי, והמנהלת שלי, הקודמת.
"אני עומדת שם בהופעה הראשונה ושומעת אנשים בוגרים צועקים 'מאיה דדון' וכולם שרים בלייב את השיר שלי, צורחים. מועדון של 18 פלוס ואני כולי בת 15. משם הכל התחיל. אני זוכרת ששלחנו את הסרטונים משם לשוקי ולרוברטו והם היו בשוק. אף אחד לא ציפה. גם עדן, שמלווה אותי אמנותית מתחילת הדרך, זו שבעצם גילתה אותי, אמרה שאחד למיליון קורה דבר כזה. יש מלא זמרים, מלא מוציאים שירים כל יום. ואני בעצמי לא הבנתי בהתחלה מאיפה כל ההצלחה הזו הגיעה".
נפש של בת 60
לאחרונה היא מתחזקת זוגיות, שפורסמה בניגוד לרצונה, עם עומר יונה בן ה־25, הגיטריסט שלה. החיבור בין השניים, שכולל הפרש של שמונה שנים, עורר לא מעט תגובות ברשתות.
"קראתי טוקבקים ואני מנסה שזה לא יחדור. זה מקצוע שנכנסתי אליו בגיל מאוד צעיר, ולאנשים תמיד יהיה מה להגיד, לא משנה מה תעשי. אני חושבת שהעיקר זה שטוב לי ושהמשפחה תומכת בי. כל עוד הם יודעים שהבחור שאני יוצאת איתו הוא בן אדם טוב מבית טוב, השאר לא קריטי. מה זה משנה הגיל? לא הייתי יוצאת עם ילד בגילי, זה לא בשבילי. וחוץ מזה יש לי נפש של אישה בת 60. בסוף זה עניין של אהבה וחיבור, ומה שיפה שאני ועומר באים מאותו עולם. הכרנו דרך המוזיקה, שנינו מהצפון, שנינו נוסעים המון למרכז, שנינו מופיעים, הוא נגן ואני זמרת, אז אנחנו מאוד באותו ראש ומבינים האחד את השנייה. אנחנו יכולים שעות לשבת, אני אשיר והוא ינגן, ועדיין בא לי לשמור את זה בפרטיות".
ההצלחה לא גרמה לה לשנות את חייה. "כמה שאת מפורסמת, בקריית־שמונה את חוזרת להיות את. אני באה עם חברות שלי כרגיל לבית הספר ובסופי השבוע נפגשת איתן, אני הכי אני, לא מרגישה שאני צריכה לדווח על כל מה שאני עושה כמו מפורסמת. אני משתדלת להשקיע בלימודים. בשלושת שבועות האחרונים לא הייתי, אבל יש שבועות פחות עמוסים שאני הולכת יותר ויש עמוסים שאני הולכת פחות. המורים מבינים את זה. הייתה שיחה עם מנהל בית הספר, וסיכמנו שאני תמיד משלימה. אבל באמת שאני לא מרגישה שוני גדול מבחינה חברתית. ילדות קטנות באות מהחטיבה להצטלם איתי, וזהו. אלה שלומדים איתי התרגלו והחברות שלי נשארו אותן חברות, עשר בנות שמהן אני הכי מרגישה את הפרגון".
פרגון גדול במיוחד היא מקבלת מעדן בן זקן. "עדן היא המלווה שלי בחלק האמנותי, מנחה אותי. אהבתי אותה מאוד לפני, היא גם מקריית־שמונה ויש לנו סיפור דומה, אבל לא הכרתי אותה אישית. תמיד הרגשתי שאני מזכירה אותה, היא משלנו כזה. היא רואה סרטונים שלי אחרי הופעה, מתקשרת אליי באמצע הלילה ואומרת 'תעשי ככה, אל תעשי ככה'. דברים שהיא מתקנת אני לוקחת ללב, מקליטה שירים מחדש.
"אני לא סתם בת טיפוחיה. היא באמת כמו אחות גדולה בשבילי. בקיסריה, כשהתארחתי אצלה לבשתי בגדים של עדן מהארון שלה. אנחנו באות מאותה העיר, אני רואה את זה גם על האופי שלנו. העממיות שאני רואה בה מזכירה לי אותי. חשובים לנו אותם הדברים. היא זמרת העשור, הכי גדולה בארץ, ועדיין פשוטה וצנועה, ילדה של בית. אין ספק שהיא השראה עצומה בשבילי".
מה הדבר הכי חשוב שהיא לימדה אותך?
"מעדן למדתי שהכי חשוב זה להיות הכי אותנטית שיש. היא נשארה נאמנה לעצמה לאורך כל הקריירה, והיא לא מנסה להיות משהו שהיא לא. כל אחד מיוחד בדרך שלו. עדן נתנה לי מלא טיפים לעמידה על במה. אני רואה סרטונים מההופעה ראשונה והיום, ואני בהלם. ולא עברו שנתיים".
חלום על הבמה
בפחות משנה מאיה כבר הוציאה אלבום, ומשם הדרך להופעת בכורה ענקית ברידינג הייתה קצרה. "הייתי צריכה למלא הופעה אז עבדנו קשה ומהר", דדון אומרת. "היו גם שירים שלא הצליחו, היו תגובות מבאסות, אבל בסך הכל הייתה התחלה מאוד טובה ואני לא מרגישה שכששיר לא עובד אני מתבאסת מדי. אחרי הופעת הבכורה הופעתי במצעד הגאווה, הופעתי עם עדן בהיכל מנורה וגם בקיסריה. ועכשיו עשיתי פארק הירקון עם נועה קירל, שזה בשבילי חלום".
ולא סתם חלום. לא כל יום זוכה זמרת בתחילת דרכה לעמוד על במת הפארק בתל־אביב מול קהל של 65 אלף איש. "זה כבר היה אמור לקרות במופע הקודם של נועה בפארק, אבל לא הסתדר", היא מגלה. "והשנה רוברט ושוקי הודיעו לי והייתי בהלם, כל כך התרגשתי. 65 אלף איש, זה המקום הכי גדול שהופעתי בו מאז שהתחלתי. אנשים מסתכלים על זה כ'חימום', אבל בסוף זאת נועה. היא עברה דרך מטורפת והיא זמרת שנמצאת במקום הכי גבוה במדינה. אני מרגישה כבוד לעשות את זה. ולא, זה לא היה בזכות רוברט, שהוא הסוכן של שתינו. לפני ההופעה ישבתי עם נועה בפארק והיא אמרה לי: 'אני בחרתי אותך, לא הייתי מביאה מישהי שאני לא מאמינה בה'. היא מפרגנת ברמות וזה לא מובן מאליו. יום לפני, בחזרה הגנרלית, ראיתי את הבמה, עשיתי חזרות, הייתי באווירה מתחילת השבוע, אבל שום דבר לא יכול להמחיש את אהבת הקהל. קיבלתי על זה תגובות ממש טובות. עד עכשיו אומרים לי 'איזו מטורפת היית בפארק הירקון'. זוכרים אותי כסגורה, ופתאום שם ממש רקדתי".
ואכן, בשיחה פנים אל פנים דדון מתגלה כביישנית למדי, אפילו מופנמת, לא מישהי שהייתם מדמיינים מלהיבה עשרות אלפים בפארק. "אני ביישנית ככה מחוץ לבמה, נחשבת ילדה שקטה, אבל כשאני עולה לשיר אני אדם אחר", היא מסכימה. "שם אני הכי משוחררת. אני הכי מאיה על הבמה. בתחילת הדרך הייתי מאוד מתביישת לדבר בהקלטות, בכתיבת השירים. היום זה אחרת, אני יותר מעורבת, מתערבת, עדיין לא כותבת שירים בעצמי אבל זה יגיע, כותבת למגירה. יצא לי לפגוש הרבה אנשים, זמרים, דוגמניות אירועים שיש בהם את התעשייה. עם הזמן נהייתי פחות ביישנית.
"אני תמיד הצעירה מבין כולם אז מסתכלים עליי תמיד כילדה. אבל אני זורמת. רוב החברות שלי לא מהתעשייה. יש את אלין גולן ויולי ויצמן, הבת של 'מיכל הקטנה', שהן ואני בקשר, וגם את נועה קירל, אודיה אזולאי, אושר כהן. אבל לא ברמה של חברות, רוב החברות מהבית. כי אני הכי מרגישה איתן בנוח, אין אינטרסים".
בגיל 15 כבר הופעת במועדון. איך הסתדרת עם חיי לילה? אלכוהול?
אני מאוד שומרת על עצמי, אני לא שותה ולא מעשנת. גם אם אהיה במסיבה ואראה דברים כאלה זה לא ימשוך אותי. בסשן הקלטות אני תמיד עם מישהו ששומר עליי. בנוסף, התחלתי לשמור שבת לפני חודש וחצי. חשבתי על זה הרבה זמן. זה בא ממקום אמיתי. קצת שקט, להתנתק מהטלפון, מהטלוויזיה. לשבת עם המשפחה, לדבר איתם. זה נותן פרופורציה. לפני כמה חודשים הייתה לי הצעה להופיע בשבת והרגשתי עם זה רע. לא ידעתי מה לעשות ובסוף זה ממילא לא הסתדר. עכשיו אני יודעת שאין מצב שאופיע בשבת".
והמצב במדינה, משפיע עלייך?
"אני רואה חדשות, רואה את ההפגנות. זה עצוב לי. הלוואי וזה היה אחרת. זה משפיע על כולנו. מנגד, לא חושבת שצריך כאמן לצאת ולהגיד בכוח את מה שיש לך, לא רואה סיבה שנדבר, חושבת שזה מיותר. אנחנו באים לעשות מוזיקה, למה ליצור יותר בלגן? לא מתחברת לזה. מה שכן, כל מה שקורה עם אלימות בני הנוער זה זוועה, לא יודעת מאיפה זה נובע. לפני כמה שבועות ראיתי שני סרטונים נוראיים, אני חושבת על הילד שצולם שם ואומרת, איך? מאיפה זה מגיע? לא זוכרת שמישהו בשכבה שלי התנהג ככה, זה הזוי. הרשתות מטשטשות לאנשים את הגבולות.
"גם לי הייתה הופעה שזרקו עליי בקבוק עם חול, פסטיבל ממש גדול באשדוד, 33 אלף איש. פתאום באמצע השיר קיבלתי בקבוק לכתף, כל השמלה שלי הייתה חול. סיימתי את השיר וירדתי מהבמה בשוק. אמרתי לקהל שזה מסוכן, והמשכתי. והיו עוד הופעות שזרקו עליי בקבוקים. זה מסוכן וזה נובע מהרשת. בוודאות". •
