סיקור התופעה שבה יהודים יורקים לכיוונם של נוצרים מקנה תחושה מתעתעת: מחד, התיעוד הנרחב, המיקום בכותרות וההד הבינלאומי יוצרים רושם כאילו מדובר באירוע שנולד יש מאין וכעת מתגלגל כמו כדור שלג עד לאפיפיור. מאידך, כשנזכרים בדיווחים הרבים של יוסי אלי בחדשות רשת על תקיפת נוצרים או מקשיבים למה שאומר ירון אברהם בחדשות קשת ספציפית על תופעת היריקות, די ברור שהיחס העוין החל הרבה קודם, כמו גם הביטוי הרטוב והדוחה שלו.
הפער, אם כן, מצוי בין השאר במחסור בנתונים לגבי היקף הפשיעה והאכיפה. זה גם מה שעמד במוקד השיחה הביזארית בין אברהם, שהגיש את "שש עם", לבין סגן ניצב דן אילוז, דובר מחוז ירושלים. האחרון ניסה להסביר שמבחינת המשטרה אין מה לראות פה: המעצרים שבוצעו אתמול, לדוגמה, מתבצעים בשוטף. השאלה "מה נשתנה" מבחינתו עדיין שייכת בלעדית לפסח. בהיעדר מספרים מוצקים, לא ניתן לקבוע שסנ"צ אילוז לא עסק אמש בדוברות אלא בגזלייטינג.
במידה מסוימת אותו עיקרון הוא גם זה שאיפשר למנחם הורוביץ לשאת לאחר מכן נאום נרגש. הכתב הוותיק, שבאמת ובתמים נרעש ונגעל ממנהג היריקות, לא לוהק לאייטם ב"שש עם" בתור עיתונאי, שכן הוא לא מסקר את אזור ירושלים (להוציא ביקורים במוסדות קולינריים כמובן), את המשטרה או כל גורם אחר שנוגע לעניין. התקן של הורוביץ, כפי שאברהם הציג אותו, היה "דווקא כאיש דתי". כפי שקורה לא מעט על המסך, שיבושי עברית דקים עשויים ללמד דבר מה: למה "דווקא כאיש דתי"? מה בדיוק הדווקאיות כאן?
התשובה, כפי שעלתה מדבריו של הורוביץ, היא שה"דווקא" לא מדגיש את העמדה המוסרית החד־משמעית שלו, אלא את ניתוקו מהמקצוע שבו הוא עוסק כבר הרבה מאוד שנים. "תאמין לי שאני מייצג בדברים שלי כמעט מאה אחוז מהיהודים, כאן בישראל וברחבי העולם", אמר הורוביץ לכומר סימון חורי, שישב באולפן. כמיטב המסורת המסך התפצל והאווירה הייתה של ועידת פיוס נוצרית־יהודית. ובתור הנציג של "כמעט מאה אחוז מהיהודים" – בארץ ובעולם! – הורוביץ התבייש, גינה וקבע יותר מפעם אחת שעסקינן ב"קומץ של פורעי חוק שאינם מייצגים אף אחד".
מעבר ליומרנות, ובטרם הורוביץ סגר סיבוב בשוק מחנה יהודה עם האב חורי עבור "שווה בדיקה", ראוי לתהות אם המצב הנוכחי בישראל לא מערער את אמינות ההצהרות על "קומץ". הכוונה היא לא רק מבחינה מספרית אלא בעיקר מבחינה השפעתית: האם "קומץ" נותר כזה גם כשמנהיגיו המובהקים נמצאים עמוק בשלטון? הפתרונים לנציגם של "כמעט מאה אחוז מהיהודים".
בקטנה: בפתח "שיחת היום" ברשת, לוסי אהריש הכריזה על "שלושה נושאים שהיו צריכים להיות שיחת היום – ולא היו". הראשון: דוכן ארבעת המינים של ראש מטה השר איתמר בן גביר. השני: תיעוד של נערים שבזזו סופרמרקט בתל אביב. השלישי: מינוי תמוה עבור בתו של המפכ"ל. לקבוע ששלושת הנ"ל לא הפכו ל"שיחת היום" זה גם מופרך (בטח עבור נושאים 1 ו-3) אבל גם מייצג את האמורפיות הבלתי נסבלת של פינת ההטפה הזאת, לרבות ההכרזה הפומפוזית "כשסדר היום מעוות, כך גם נראית המדינה". אם כך, אגב, מדוע אהריש מסתפקת במונולוג? תוכנית שלמה יש לה. קדימה, למדי את כולנו "שיחת היום" מהי.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.10.23
