עקב המלחמה והמצב המיוחד שהוכרז בעורף, ומעבר למספרם הרב של ההרוגים והפצועים ולנזקים הקשים לרכוש שנגרמים מירי הטילים, החל מהבוקר צפויים שיבושים נרחבים בפעילות המשק והישארות של מאות אלפי עובדים בבתיהם, על רקע הקושי והסיכון להגיע למקומות העבודה, ולכך יש להוסיף כמובן את גיוס המילואים הנרחב, שמבוסס על גברים ונשים העובדים במשק.
שר העבודה יואב בן צור חתם אתמול על צו לעבודה בשעת חירום. המשמעות היא שעובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז "במצב מיוחד בעורף" בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.
מדובר במפעלים המספקים מוצרים /שירותים קיומיים כדוגמת תשתיות מים, חשמל, דלק, גז, רפואת חירום (בתי חולים, בתי חולים גריאטריים, מכוני דיאליזה, מוסדות סיעודיים ושירותים תומכים), רפואה בקהילה (קופות חולים ושירותים תומכים), אספקת מזון, מוסדות רווחה ושירותים תומכים, שירותי תחבורה, נמלים, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה ומפעלים התומכים את הצבא.
בכל הקשור לנושא ההתייצבות לעבודה, יש להישמע להוראות פיקוד העורף לפי אזור המגורים. בכל מקרה שבו הצבא מודיע כי לא ניתן הגיע למקום העבודה - ברור שישולם פיצוי לעובדים, אף שהאזורים שבהם יוחלט על פיצוי יצטרכו להיקבע בחקיקה בכנסת.
בימים הקרובים צפויים שיבושים בשוק העבודה וכתוצאה מהם ייגרם נזק גדול נוסף למשק. בין השאר צפוי גידול משמעותי בתקציב הביטחון - הן לצורכי מימון גיוס מילואים והן בשל שימוש בתחמושת ובאמצעים צבאיים יקרים. קיים חשש במערכת הכלכלית שהמסחר בבורסה ייפתח מחר בבוקר בירידות שערים וביום שני השקל ייחלש עוד יותר מול הדולר, היורו ומטבעות אחרים.
אנו מביאים כאן שאלות ותשובות המתבססות על הוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום וחוק שירות עבודה בשעת חירום, שלפיו פוצו העובדים גם בעבר.
האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל אירוע מלחמתי יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם?
קביעת הפיצוי וגובהו בעיתות ובאזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדיעבד. דוגמאות שבהן חלה חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם: בהסכמים ובהסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז רלוונטי מהרצועה יהיו זכאים לשכר.
למשל, בעניין זה היה צו הרחבה בהסכם קיבוצי במבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה בהסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכדומה. שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקומות העבודה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה וזה המצב שיהיה צפוי גם עתה.
עובדים שלכאורה זכאים לפיצוי לפי הסכם, למי עליהם לפנות בבוא העת כדי לקבלו?
על המעסיקים לשלם שכר עובדיהם, כאילו עבדו כרגיל. פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל בכפוף להסכמות, בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים על נזק מלחמה ונזק עקיף.
האם עובדים שנעדרו מעבודתם זכאים לפיצוי?
עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצוי על כך. בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, מדובר בעובדים שנותרו בבית עם ילדיהם (עד גיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף.
מה לגבי הורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עימם בבית ולא עבדו?
לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד 14.
אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה, האם יהיו זכאים לשכר?
תשלום השכר מותנה בתנאים, כפי שנקבעו בהסכמים קיבוציים בעקבות אירועים ביטחוניים, בהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן.
אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, בהתאם לתקדימי העבר, יהיו זכאים לתשלום שכר. אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובדים לא הגיעו לעבודה, הם לא יהיו זכאים לשכר בכל מקרה.
מה דינם של עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שהוכרז חיוני?
בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם באביב האחרון על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, שלפיו עובדים במפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל ומזון - ממשיכים לעבוד כרגיל. אי־הגעה לעבודה במפעל חיוני מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובדים לא יהיו זכאים לשכרם.
האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן?
חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו - אין ולא יהיה שום תוקף לפיטורים. ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.
האם מותר לפטר עובדים שקיבל צו 8?
לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.
מה אומר החוק לגבי תשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל המצב?
החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא להגיע לעבודה (למעט מקומות שנאסרה בהם העבודה לפי ההנחיות).
במידה שבמפעל יש חדר ממוגן, והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה?
ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף.
אם המפעל נחשב מוגן - אי־הגעה לעבודה היא על אחריות העובדים.
בכל מקרה אמרו היום ברשות המסים, כי כפי שהיה באירועים ביטחוניים קודמים, צפויה חקיקה מיוחדת. "אם מדובר ביישובי ספר בעוטף עזה, והאירוע עומד בכללים שנקבעו בחקיקה ובתקנות בעבר - ישולם פיצוי כדין. לתשלום פיצוי ביישובים שאינם יישובי ספר, נדרש קידום חקיקה בתקנות כדי לפצות את האזרחים שיתבעו פיצוי".
מה לגבי פיצוי על רכוש שנפגע מירי טילים?
עשרות צוותים של מס רכש כבר פוקדים את אתרי נפילות הטילים. הפיצוי על נזקים יהיה מלא. מי שרכושו נפגע רצוי שיצלם מיד את הנזקים וידווח לשלטונות.
ומה על פיצוי עקיף עבור נזקים שנגרמים לעסק כגון סגירת מסעדה, בית הארחה או חנות באזור הנתון לאיום מלחמתי?
כאן יהיה צורך שהכנסת תחוקק חוק מיוחד שיבהיר אילו אזורים היו נתונים לסיכון. המצב כאן משתנה. לעיתים מדובר בעוטף עזה ולעיתים, כמו במבצע שומר החומות, גם באזורים כגון עכו ולוד.
לעיתים מדובר ביישוב מסוים, שבו נגרמו נזקים עקיפים. גם אי־פעילות הכרחית בשטח חקלאי ופגיעה בתוצרת מזכה בפיצוי.
בכל מקרה פיצוי ייקבע על ידי מס רכוש רק לאחר בחינת כל מקרה לגופו ויעברו בוודאי שבועות אחדים לפחות עד שישולם לניזוקים אם יאושר.
דוברות רשות המסים מסרה כי "לאור המצב הביטחוני נפתח מוקד קרן הפיצויים המטפל בנזקים הישירים שנגרמים לביתם ולרכושם הפרטי והעסקי של אזרחי ישראל. המוקד הטלפוני יהיה זמין בין השעות 08:15 ל־19:00, עד להודעה חדשה. ניתן להתקשר למוקד בטלפון *4954.
