רשת סובלת הכל בימים הקשים האלה — סרטוני פייק־ניוז מפוברקים, קונספירציות חסרות שחר, הסתה פרועה וחשיפת פרטי הרוגים שטרם נמסרה הודעה למשפחתם. בעידן שבו כמעט כל אחד מחזיק בידו סמארטפון — כמות המידע, התמונות והמראות שכולנו יכולים להיחשף להן היא אינסופית. השאלה היא רק מי שולט בכלים שדרכם זורם הכל, ולמי יש עניין לייצר את תחושת הפאניקה. השטף הזה, שחוברים לו גופים איראניים ורוסיים עם אושיות פייק ידועות תוצרת ישראל, מציף את כל הרשתות החברתיות הפופולריות, ובחלק מהן – רשתות כמו טלגרם וטוויטר (כיום X של אילון מאסק) — אין כמעט שום סכר שיעמוד בפניו. רק שלשום העלה בעל החשבון "אור קרן" בציוץ תמונה של אישה עם הכיתוב "האם היא עזרה למחבלים מתוך אחד הקיבוצים?"
מתחילת השבוע הופצו ברשתות סרטונים שהפכו ויראליים, שבהם נראים, בין השאר, "פעוטות שבויים בכלוב" או חמושים יורים מרכב "באחד מיישובי הדרום" — שניהם מיחזור ציני של סרטונים ישנים שצולמו בכלל בחו"ל. אתמול הופץ סרטון שקרי שבו נראתה אחת הנעדרות מעוטף עזה מוחזרת לכאורה לישראל. בטוויטר הופצה תיאוריית קונספירציה מרושעת במיוחד, על שיתוף פעולה בין "בוגדים בצה"ל בדרגים הגבוהים" לבין חמאס, זכתה לתפוצה גבוהה והלהיטה את הרשת.
קבוצת המתנדבים הישראלית "פייק ריפורטר", העוקבת אחר פרסומים מסוג זה, מנסה במאמץ הירואי לבלום את הפצת השקרים ולהפריכם אחד לאחד, ואף מפרסמות רשימה של המפיצים שלהן, שחלקם נהנים מעשרות אלפי עוקבים ברשת.
אפליקציית המסרים טלגרם, באופן מסורתי, משמשת כבר שנים פלטפורמה פתוחה גם לקבוצות מפוקפקות – מפורעי הקפיטול בארה"ב ועד לקבוצות המתנגדות לחיסונים. רשמית עומד מאחוריה ארגון ללא כוונות רווח, שרשום בדובאי אבל פועל במקביל גם מלונדון, ומנכ"ל שנוי במחלוקת בשם פאבל דורוב. "בעקבות המצב", טלגרם הוסיפה אתמול תמיכה מובנית בממשק בעברית.
טוויטר, X, בעידן מאסק, אחרי שכמעט חיסל את מחלקת סינון התוכן שלה, היא כיום רשת פרוצה למדי, האלימה ביותר בעולם בכל הנוגע לאנטישמיות על פי ארגון CyberWell. אתמול מיהר מאסק להתגאות בציוץ, לפיו X היא מקור אמין למתרחש בלחימה בדרום, והמליץ על כמה חשבונות עצמאיים כמקור מידע. הוא נאלץ למחוק את הציוץ לאחר שהבין כי לפחות אחד מהם הוא של משתמש אנטישמי הקורא להשמדת ישראל.
למרבה הצער, גם בקבוצות ווטסאפ — אפליקציית המסרים הפופולרית בעולם מבית מטא – אין אפשרות למנוע פרסומים כאלה: האפליקציה מתהדרת בכך שהמסרים העוברים בה מוצפנים לחלוטין, "מקצה לקצה". העובדה הזו מנוצלת מסוף השבוע האחרון להפצת הסתה ותיאוריות קונספירציה עסיסיות. בחברות אבטחת הסייבר עימן שוחחנו אתמול העריכו, כי מאחורי כמה קבוצות כאלה עומדים גורמים איראניים. מחלקות האבטחה בארגונים שונים בישראל המליצו אתמול לעובדיהם להיזהר בשיתוף מידע רגיש בקבוצות ווטסאפ, ואף המליצו למחוק קבוצות קיימות בשל החשש כי סלולריים רבים נפלו בידי חמאס, והוא עושה בהם שימוש מודיעיני. במערך הסייבר, עם זאת, טוענים כי "העדויות לכך ספורות כרגע".
מאמץ יוצא דופן
אבל באופן חריג, דווקא בארבע הפלטפורמות הנפוצות ביותר בשוק — פייסבוק ואינסטגרם שבבעלות מטא, וכן יוטיוב של גוגל וטיקטוק — ניכר בימים האחרונים מאמץ יוצא דופן "לדוג" מן הרשתות שלהן מידע מוטעה ומסולף. בכולן אפילו פונים לציבור בבקשה לדווח על כל פוסט שקרי, אלים, פוגעני או מטעה. בסניף הישראלי של טיקטוק אומרים, כי החל משבת בבוקר מנטרת החברה באופן שוטף תכנים המאיימים על "בטיחות הקהילה", ומסירה תוכן המכיל מידע מטעה ודברי הסתה או שיח אלים. "אנחנו עוקבים כל העת אחר התפתחויות האירועים. הקצנו משאבים ונקצה משאבים נוספים ככל שיידרשו על מנת לשמור על טיקטוק כמרחב בטוח".
במטא הבינלאומית תיגברו כבר בשבת את צוותי המומחים הקבועים שלה – דוברי עברית וערבית – שעובדים במתואם כדי לזהות ולהסיר במהירות תכנים בפייסבוק ובאינסטגרם שמפירים את מדיניות מטא בנושא אלימות והסתה, פייק־ניוז ותמיכה בארגונים מסוכנים. בחברה טוענים, כי הצוותים גם עושים כל שביכולתם כדי לשמור על בטיחותם של אנשים המופיעים בפוסטים.
בפייסבוק, בגוגל ובטיקטוק — ובעבר גם בטוויטר — קיימים פרוטוקולים פנימיים לאירועים משמעותיים כמו מלחמות, מבצעים צבאיים, ואפילו מערכות בחירות. בשתי החברות עידכנו ואימנו בימים האחרונים את האלגוריתמים הממוחשבים שלהן, שיודעים לבצע "מודרציה", כלומר לזהות ולנפות אוטומטית תוכן בעייתי — טקסט, תמונות ווידיאו. המערכות הוזנו בתכנים רלוונטיים לאירועים בדרום. במקביל הוקמו אצלן מעין "חדרי מלחמה" אנושיים, שבהם תוגברו צוותי הניטור, שעובדים סביב השעון. בטיקטוק הצוות הדומיננטי הוא ישראלי ופועל מהארץ. בפייסבוק ובאינסטגרם הצוותים פועלים בעיקר ממטות מטא בחו"ל.
איך זה עובד? בדרך כלל, כל פוסט העולה לרשת לא מופיע מיידית אצל הנמענים. הוא מושהה כ־15 שניות, שבמהלכן הוא נבדק אוטומטית בדיקה שטחית ראשונית על־ידי מערכת ממוחשבת. כבר בשלב הזה מנופה חלק מהתוכן המסוכן. גם 10 שניות לאחר שהתוכן כבר עלה הוא עובר בדיקה אלגוריתמית מעמיקה יותר, ופה אמורים כבר לרדת רוב החומרים הסותרים את מדיניות הרשת. החברות מעסיקות גם "בודקי עובדות" מיוחדים, שמפעילים שיטות שונות של מחקרי תוכן כדי לוודא ולמנוע פרסום מידע שקרי מסית בכיסוי של "עובדות". חלק מהפרסומים הללו מוסרים מהרשת על פי כללים שנקבעו מראש, ולחלקם רק מצרפות החברות טקסט המזהיר כי תוכנם עשוי להיות מוטעה. אם מתקבל ערעור על הסרת פוסטים, הם עוברים לבודק אנושי, וגם על החלטתו יש אפשרות לערער.
חשוב לציין, כי שר התקשורת שלמה קרעי הביע בחודש מארס האחרון את כוונתו "לפתור את האפליה ברשתות החברתיות", כלומר להקשות על הסרת התכנים שמבצעות חברות כמו פייסבוק וטיקטוק, באמצעות חוק שיחייב אותן לנמק חסימות והסרות כאלה, ויאפשר ל"אזרחים שנפגעו מהן" לפנות לבית המשפט.
אין מתקפת סייבר
בדובר צה"ל ובמשטרת ישראל ביקשו בימים האחרונים שוב ושוב מהציבור לגלות אחריות ולא להפיץ דיווחים או תיעודים שאינם מאומתים. מדובר בעיקר בפרסומי תמונות הרוגים, או סרטונים שצילמו אנשי חמאס בעת חטיפת השבויים הישראלים. "מאחורי התמונות והסרטונים יש משפחות", מסרו, "אנא עזרו לנו לשמור על כבודן והימנעו מהפצת התיעודים".
גם מערך הסייבר הלאומי נדרש השבוע לשמועות שהופצו בקבוצות ווטסאפ רבות, על מתקפת סייבר יוצאת דופן על ישראל במקביל לאירועים הביטחוניים. אף שאתרי הממשלה (בסיומות gov.il) חוו התקפות "מניעת שירות" (DDOS) בתחילת השבוע וחלקם לא היו זמינים לסירוגין – לפי מערך הסייבר, נכון לאתמול, לא מתנהלת מתקפת סייבר יוצאת דופן כנגד ישראל. עם זאת, אזהרות מפני כניסה לקישורים עם תמונות וסרטים או מפני מענה לשיחות חשודות מחו"ל – נכונות לכל זמן, ומערך הסייבר הנחה את כל הגופים החיוניים להעלות כוננות.
כך תיזהרו
1. היזהרו מכותרת שערורייתית באופן קיצוני ומטקסט מלא בהגזמות, או כזה שכתוב בשפה עילגת או מלא בשגיאות כתיב. משתתף בקבוצה מפיץ הודעות שטנה? הוציאו אותו מהקבוצה
2. אל תפתחו לינקים לא מוכרים. שימו לב במיוחד לסיומת כתובת חשודה (למשל, סיומת co במקום com)
3. בדקו ב"גוגל אימג'ס" את מקורן של תמונות
4. התייחסו בחשד לכל ידיעה שלא פורסמה באתרי החדשות המוכרים
5. בווטסאפ יש לחשוד בהודעות המסומנות בתגית "הועברה" או "הועברה פעמים רבות"
6. לא בטוחים באמיתות המידע? אל תעבירו אותו הלאה
7. קיבלתם בקשה לתשלום או לסיסמה בווטסאפ? חיסמו את השולח ודווחו עליו לווטסאפ בכפתור "דווח" שבהגדרות איש הקשר
8. יש לכם מצלמת אבטחה? בדקו שהיא מוגנת על ידי סיסמה ייחודית
9. אל תשתפו מידע על אתרי נפילות טילים וכל מידע אחר שעשוי לשמש את האויב, במיוחד בקבוצות גדולות
10. בכל חשד למתקפת סייבר, וכן לבירור שמועות הקשורות לסייבר, חייגו למערך הסייבר הלאומי בחיוג מקוצר 119
