1. "המצב עכשיו דומה לרכבת הרים או קרוסלה, שיש את הרגע שבו רוצים שהכל יפסיק, ואז מה שמחזק אותנו זו הידיעה שיש מתחת קרקע לחזור אליה", מסבירה הנטורופתית אפרת גולדמן. "עם כמה שקשה, ומאוד קשה, צריך להבין שבסוף זה ייגמר, ונכון שאין שגרה אבל צריך לייצר אותה. לחלק את היום לשעות מוגדרות: זמן אכילה, זמן לצפייה בזוועות, זמן לשיחות עם אנשים שעושים לי טוב, כדי שבסוף היום האדרנלין לא יהיה ברמה גבוהה מדי, כי זה שוחק".
2. החיבור לקרקע והאיזון שלנו הם כלי מפתח חשובים בתקופה שכזו ולכן גולדמן ממליצה לחפש מוצרים המבוססים על שיבולת שועל, החל מדייסות וכלה בעוגיות, כיוון שהחומר הפעיל בה, Avena Sativa נמצא בלא מעט פורמולות מרגיעות שנוטלים דרך הפה.
3. "זה לא סתם שאנחנו מחפשים פחמימות ומתוק כשאנחנו עוברים משהו קשה", מסבירה גולדמן. "אנחנו מסתכלים על הגוף כמערכת הוליסטית, ולכן מערכת העיכול שלנו היא לא רק לעיכול מזון אלא גם לעיכול חוויות. כאשר אנחנו חווים דברים קשים, מתח ופחד, אנחנו מחפשים לאזן אותם עם חוויות קלות לעיכול, ועיכול של פחמימה או סוכר מהיר וקל יותר, למשל מעיכול של שומן. אין צורך להילחם בדחף הזה, פשוט צריך לבחור במה שתורם באמת לרגיעה. שוקולד חלב או שוקולד לבן לא ייתנו רגיעה אמיתית כמו למשל שוקולד של 70 אחוז מוצקי קקאו, שמוכח ככזה, או לסירוגין בלחם כוסמין עם חמאת בוטנים ומייפל, שבאמת ייתנו לגוף את האיזון שלו הוא זקוק".
5. ומה באשר לשתייה? ההמלצה כמובן היא לכזו שיכולה להרגיע, כמו תה קמומיל, ואפילו קקאו שמוסיפים אליו חלב שקדים, או משקאות מחממים ומנחמים עם קינמון.
6. התשוקה לפיצוחים גבוהה (אצלי בטוח). הנה ההמלצה של אפרת: להשרות אגוזים, שקדים וכדומה במים 4 שעות, לסנן ואז למלא שוב ולהניח במקרר (אפשר עד שבוע). בדרך הזו הוויטמינים שעוזרים למוח יהיו זמינים ותוכלו להפיק מהם את המיטב.
4. כשרמת הסטרס והחרדה גבוהה, הגוף מגן קודם על האיברים החיוניים שלו כמו הלב והשרירים, ולכן האיברים הראשונים להיפגע הם העור, השיער והציפורניים. כיוון שמחקרים הוכיחו כבר שלטקסיות או לחזרה על פעולות מוכרות ישנה גם השפעה מיטיבה במצבי חרדה, הנה ההמלצה שלי שמחברת בין כל העולמות: להדליק מבער עם שמן לבנדר או נר בניחוח דומה ולמצוא משהו שכיף לכן לעשות תוך כדי, החל ממריחת מסכות פנים, דרך טיפול לשיער ועד למריחת מחזק לק.
7. והכי חשוב - אל תשכחו לעצור. עודף המידע, הסרטונים, השמות והזוועות הוא בלתי נתפס. "מאוד חשוב לשבור את הרצף ולייצר מעין פאוזות יזומות בתוך הסיטואציה", מוסיפה גולדמן. "זו יכולה להיות פאוזת הודיה על משהו טוב שיש לי בחיים, על שיחה שעשיתי עם מישהו ואפילו על חיבוק שנתתי או קיבלתי. לאפות עוגה לחיילים, ללכת לעזור, כל מה שיכול להוציא אותנו מהלופ המטורף הזה".
