רוּחַ תִּגְרֹר גַּג אֶל קִיר אוֹ חוֹמָה
הַשָּׁעוֹת צְפוּפוֹת וּלְמִי יֵשׁ זְמָן
לְהַתִּיק מַבַּט מִן הָאֹכֶל שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן
מִי יִשְׁמַע
אֵיזֶה טרררר אוֹ אָח... אָח
כִּי הָרִצְפָּה הֲרֵי צְפוּיָה לְהֵאָנַח
כְּשֶׁהָרוּחַ תִּגְרֹר גַּגּוֹת אֶל הַקִּיר,
מְדֻיָּק יוֹתֵר לוֹמַר: תִּהְיֶה רָעָה בָּעִיר.
מִחוּץ לִתְחוּם שִׁפּוּטָהּ אִישׁ לֹא יֶחֱרַד
וּמִי שֶׁכְּבָר מֵת, יַחְזִיק מַעֲמָד
אֲבָל עַכְשָׁו אֵין אֲנָשִׁים מֻדְאָגִים
יֵשׁ עוֹפוֹת בַּשָּׁמַיִם, וּבַמַּיִם דָּגִים
מְהוּמָה אֵין בָּעִיר, רַק עָשׁוּק בְּקִרְבָּהּ
אֵין בְּדַל־אֹזֶן לִשְׁמֹעַ אֶת הַגַּג בַּקִּיר בָּא,
וְהַיָּם כְּבָר נִשְׁאָג לְכַסּוֹת אֶת הָאָרֶץ,
כְּבָר בָּהָר הַנִּפְעָר לַתְּהוֹם נֶעְקָר עֵץ
וַאֲנַחְנוּ כְּבָר מֻנָּחִים עַל אֲוִיר
וְצִוְחַת הָרָקִיעַ נִדְמֵית צִפֹּר שִׁיר
קְרֵבָה אֶל הַגַּג שֶׁקָּרֵב אֶל הַקִּיר
עוֹד מְעַט תִּהְיֶה רָעָה בָּעִיר
יְגוֹנְקוֹלוֹ
שָׁמַעְתִּי צְעָקָה.
בְּהֶחְלֵט שָׁמַעְתִּי צְעָקָה.
אֲבָל הָיְתָה זוֹ שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת.
וְלֹא הָיְתָה לִי שְׁהוּת לְפַעְנֵחַ אֶת הַצְּעָקָה.
גַּם לֹא יָדַעְתִּי שֶׁתָּבוֹא,
וּמִשֶּׁבָּאָה — לֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן בָּאָה.
אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁהַסֵּבֶל גָּדוֹל מֵהַסּוֹבֵל.
וְלֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ אִם הוּא חַף
מִיְּדִיעַת כֹּחַ הַכְּבִידָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ.
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לָמָּה
נָעַצְתִּי אֶת עֵינַי בַּמָּקוֹם בּוֹ נָפְלָה הַצְּעָקָה,
לָמָּה נָתַתִּי יָד לַהֲקִימָהּ
בְּנַפְשִׁי.
היסוד הנפשי
כָּל זֶה קָרָה. אוֹ אוּלַי אֲנִי טוֹעֶה?
אֲבָל שִׁכְנַעְתִּי: זוֹ הַתִּקְרָה שֶׁבִּגְלָלָהּ אֱלֹהִים לֹא רוֹאֶה.
[נַסֵּה שׁוּב]: יֵשׁ יוֹנָה שֶׁהוֹמָה וְתֻפֵּי מִלְחָמָה
יֵשׁ תּוֹלַעַת וְקִיר: כִּרְסוּמָהּ — קִיר־סוּמָא,
וְאֵיךְ תִּשָּׁמַע
אֶנְקַת יְסוֹדוֹת שֶׁעוֹמְדִים עַל תִּלָּם,
וּמִי קוֹרֵס וְנִרְעָשׁ
בֵּין רַעֲשֵׁי הָעוֹלָם
קינת שאול
אֲנִי שָׁאוּל
לִמְלוּכָה קְצָרָה
אֲבָל אֲנִי שׁוֹמֵר עָלֶיךָ, יְהוֹנָתָן,
עַל הַיָּקָר לִי, שֶׁלֹּא תִּקָּרַע לִי
נִשְׁמָתִי
שֶׁלִּי
וְרֹאשִׁי, מָה עוֹרֵף אֶת רֹאשִׁי
מֵרֹב שֶׁאִבַּדְתִּי
עֶשְׁתּוֹנוֹת, לֹא מָצָאתִי מְנוּחָה;
אֲבָל אֲנִי שׁוֹמֵר עָלֶיךָ, יְהוֹנָתָן,
עַל הַיָּקָר לִי, שֶׁלֹּא תִּקָּרַע
רוּחִי
שֶׁלִּי
וְרֹאשִׁי, רֹאשִׁי, מָה עוֹרֵף אֶת רֹאשִׁי
בְּנִי יְהוֹנָתָן בְּנִי בְנִי
יְהוֹנָתָן,
הַמְּלוּכָה אֵינָהּ
מְתוּקָה, וְהַנְּבִיאִים מָרִים,
אַל תֵּלֵךְ שֶׁבִי
אַחַר מַנְגִּינוֹת הֶבֶל, וְאַל
תֵּחָבֵא אֶל הַכֵּלִים, יְהוֹנָתָן בְּנִי,
לָמָּה אֲנִי חָשׁ דְּקִירוֹת
חֶרֶב בְּבִטְנִי
וְרֹאשִׁי, רֹאשִׁי
מָה עוֹרֵף
אורית פוטשניק
הבוקר הייתי בסופר ובשתי פגישות זום
עִם בֶּן דּוֹדִי עֲדַיִן אֵין שׁוּם קֶשֶׁר.
הָאַחְיָנִים שֶׁלִּי גֻּיְּסוּ כֻּלָּם.
הַבַּת שֶׁל הַשְּׁכֵנָה, הִיא נֶהֶרְגָה שָׁם בַּמְּסִבָּה.
אֲחוֹתִי, עִם הַקְּטַנִּים, עוֹד נְצוּרִים שָׁם.
הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר עוֹד לְפָנֵינוּ.
עוֹד לֹא רָאִינוּ שׁוּם דָּבָר.
זֶה לֹא כְּמוֹ יוֹם כִּפּוּר, זֶה נַיין אִילֵבֵן.
לֹא רַק הַלֵּב, הַכֹּל, הַכֹּל נִשְׁבַּר.
אֲנַחְנוּ קְהִלָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּיַחַד.
חָשׁוּב לַחְלֹק, חָשׁוּב שֶׁנְּדַבֵּר.
גִּישׁוֹת טִפּוּלִיּוֹת אוֹמְרוֹת שֶׁכָּל הַחֹזֶק
נִמְצָא כְּשֶׁעוֹזְרִים לְמִישֶׁהוּ אַחֵר.
חָשׁוּב לוֹמַר אֱמֶת לַיְּלָדִים,
לָתֵת דֻּגְמָה אִישִׁית, לֹא לְפַחֵד מְרַגְּשׁוֹת.
זֶה לֹא הָרֶגַע לְפּוֹלִיטִיקָה עַכְשָׁו,
צָרִיךְ אַחְדוּת בֵּינֵינוּ לֹא מִלִּים קָשׁוֹת.
אִם זֶה הָיָה בְּאַפְרִיקָה כָּל הָעוֹלָם הָיָה מִזְדַּעֲזֵעַ
הֵם אַנְטִישֵׁמִים, לֹא רוֹאִים שֶׁנַּעֲשָׂה כָּאן טֶבַח.
מוּלֵנוּ יֵשׁ חַיּוֹת אָדָם, הוֹרְגִים בְּלִי הַבְחָנָה
אֶת עַזָּה, צָרִיךְ כְּבָר לְשַׁטֵּחַ.
