המשק הישראלי עומד לספוג מכה קשה כתוצאה מהמלחמה הפתאומית שנכפתה על מדינת ישראל בשבת. הצמיחה תצנח, גביית המסים תפחת, הצריכה הפרטית תהיה נמוכה בהרבה מהתחזיות, הגירעון בתקציב יזנק והחשש הוא שהמשק ייכנס להאטה קשה והאזרחים יקבלו פחות שירותים ממשרדי הממשלה בשל קיצוץ גדול בתקציב. הבשורה הטובה תהיה כנראה שבנק ישראל, בנסיבות האלה, יימנע מהעלאה נוספת בריבית בעוד פחות משבועיים.
גורם בכיר במשרד האוצר הודה אתמול בשיחה עם "ממון" כי "במוצאי שבת עדיין חשבנו באוצר, כיוון שלא עידכנו אותנו מחוסר ידיעה על המצב החמור האמיתי בשטח, שמדובר רק בעוד סבב של ירי טילים, כמו שכבר התרגלנו לצערנו בשנים האחרונות. היה עיוורון מוחלט באוצר במוצאי שבת ביחס למצב האמיתי ולכן לא ניתן היה לומר אז שתהיה בישראל פגיעה כלכלית יוצאת דופן".
"התאמות לתקציב"
ב־1 בנובמבר אמור משרד האוצר להגיש לממשלה ולכנסת מסמך כלכלי המכונה "התאמות בתקציב", אולם באוצר יבקשו כעת מהכנסת לאשר דחייה של שבועות אחדים בהגשת נתוני המשק "כי יהיה שינוי עצום בנתונים לעומת מה שחשבנו עד עכשיו". מאחר שהתקציב הנוכחי הוא תקציב דו־שנתי, קבעה הממשלה עם אישורו בחודש מאי השנה שב־1 בנובמבר יוגש מסמך ההתאמות, שיבהיר היכן ובכמה יש לשנות את נתוני התקציב לשנת 2024.
בין השאר חוזים כעת באוצר כי אם תהיה מלחמה שתימשך שבועות אחדים, הפגיעה בתוצר תהיה גבוהה בהרבה מאשר אובדן התוצר במלחמת לבנון השנייה. הסיבה: גיוס מסיבי השבוע של 360 אלף אנשי מילואים שיחסרו במשק, וניהול מלחמה כוללת בהיקף נרחב, הרבה יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה, שארכה חמישה שבועות.
"הפגיעה בתוצר תהיה הפעם גבוהה הרבה יותר. לא ניתן לנקוב עדיין במספרים כיוון שאי־הוודאות רבה מאוד, אולם אין להוציא מכלל אפשרות פגיעה בתוצר בהיקף של 2%-1%".
באוצר ציינו, כי כל התחזיות הכלכליות קשורות ישירות בתרחישים שינבעו מהמדיניות שתנקוט הממשלה, משך המלחמה ומטרותיה.
לא תהיה מגבלה כספית ללחימה
באוצר מעריכים שהמלחמה תעלה מיליארדים רבים ואין להוציא מכלל אפשרות שהעלות תגיע גם לשתי ספרות ולא למיליארדים בודדים. "עדיין לא ניתן לקבוע כמובן מהיכן יבוא התקציב ואיך זה יתנהל. בקורונה יצר האוצר 'קופסאות' מחוץ לתקציב ולא ברור אם יהיה צורך בזה גם הפעם. הכל תלוי בהיקף האירוע וההוצאה הכספית. בכל מקרה שר האוצר הורה לשחרר כסף, כאשר לא תהיה כל מגבלה לצורך ניהול המלחמה".
באוצר יודעים כבר כי לצבא יהיו דרישות תקציביות גבוהות במיוחד במהלך ובסוף המלחמה. ייתכן שיהיה מדובר במיליארדים רבים, מעבר לסיוע האמריקאי הנוכחי.
הגירעון המשוער בתקציב ינוע כנראה סביב לשיעור של 3%, שהם כ־55 מיליארד שקל, כאשר כל אחוז מהתוצר שווה כיום יותר מ־18 מיליארד שקל. עם זאת, אמרו במשרד האוצר, "אם תהיה חלילה דרמה, למשל כניסת החיזבאללה למערכה, המחיר יעלה מאוד".
הריבית לא תעלה
גם החוב של מדינת ישראל צפוי לתפוח בשל המלחמה מעבר ל־60% מהתוצר, אולם באוצר מרגיעים ואומרים שהחוב לא יגדל בשיעור ניכר, כיוון שיימצאו מקורות מימון.
גורמים כלכליים מניחים כעת שבמצב מלחמה והאטה כלכלית צפויה, כאשר הצריכה הפרטית צפויה לקטון מאוד ועסקים ייקלעו לקשיים – הוועדה המוניטארית של בנק ישראל תימנע ב־23 באוקטובר מהעלאת הריבית הבסיסית במשק פעם נוספת וזאת תישאר לפחות עד דצמבר בשיעורה הנוכחי, 4.75%, שהיא ריבית פריים בשיעור שנתי של 6.25%.
גורם בכיר אחר אמר אתמול ל"ממון" כי בשל התרחבות המלחמה קיים חשש שחברת מודי'ס תוריד ביום שישי את תחזית דירוג האשראי של ישראל ותודיע כי היא תשקול בראשית 2024 להוריד את דירוג האשראי לראשונה בתולדות המדינה.
בקורונה יצר האוצר 'קופסאות' מחוץ לתקציב ולא ברור אם יהיה צורך בזה גם הפעם. הכל תלוי בהיקף האירוע וההוצאה הכספית אולם בכל מקרה שר האוצר הורה לשחרר כסף לניהול המלחמה
