בשבת בבוקר התעוררו פקד עמית גור (26), מפקדת חבל אשכול זרוע יישובי נגב במג"ב, ורס"ר רועי גור, בלש בתחנת משטרת אופקים, לקול אזעקה. בדרך לממ"ד כבר הגיעו הדיווחים על מחבלים. השניים קראו לאביו של רועי, שיגיע לשמור על בתם מיאל, בת עשרה חודשים.
רנ"ג יהודה קאדר הגיע לאסוף את השניים. כעבור שעות אחדות ימצא את מותו בקרבות ביישובי העוטף. "הוא אמר לי: 'שני הילדים שלי התחננו שאני לא אצא מהבית', והוא אמר לילדים 'אני יוצא וזהו'. נסענו להביא נשקים ארוכים מאחד הבסיסים שלנו. בדרך רכבים של צה"ל עוצרים אותנו, אומרים לנו שיש מחבלים, רימונים, מטענים. יהודה יורד ומכוון אותי בין המטענים לרימונים, חייבת להגיע לנשקים ולהתחמש בנשקים ארוכים. ממשיכים לנסוע ורואים באמצע הכביש אישה הרוגה. נתקלים בצרורות ירי לעבר הרכב, פורקים ומשיבים ירי.
"יהודה מוריד מחבל, מעלינו שורקים כדורים, טילי אר־פי־ג'י. מזהים מישהו מהרכב שירה לעברנו רץ לכיוון תחנת דלק. אנחנו רצים לוודא שהוא לא הולך לחסל את עובדי התחנה.
"הגיעו עוד כוחות. נתקלים שוב בירי לעברנו מכיוון השטח הפתוח ומורידים את המחבל מהשטח הפתוח שירה לעברנו. נשארו לי שני כדורים במחסנית. ליהודה נשארו ארבעה כדורים. ביקשתי מחיילי צה"ל שיגיעו איתנו לבסיס בעין הבשור להתחמש בנשק ארוך. "מגיעים לכניסה לעין הבשור. טנדר עומד בכניסה עם מחבלים עליו וגם אופנוע עם מחבלים. מתחילים לירות עלינו. אנחנו משיבים אש. אחרי קרב קשה, 10 דקות של ירי כבד, הצלחנו לחסל את המחבלים שהיו חמושים ביכולת אש מטורפת — טילי כתף, רימוני רסס, קלצ'ניקוב, מחסניות.
"בבסיס אספנו נשקים. יהודה אומר לי: 'יש מלא הרוגים ופצועים ברעים. גם אם זה בגוף שלי אני אגן עליהם'. משפט שעדיין חרוט לי. כל כמה דקות אני מחייגת לבעלי והוא אליי. את בסדר? אתה בסדר? יריות מסביב וכל אחד דואג לשני. נסענו לרעים עם חיילי צה"ל, בדרך מקבלים צרור של ירי. יורים עלינו כמות מטורפת. פתאום הרגשתי חום בגוף כאילו שנשפך עליי תה חם. נפצעתי בשתי הידיים. האצבע של יד ימין מפוצצת וכבר לא יכולה לירות, וכף יד שמאל מחזיקה את הנשק. ואז חייל רץ לעברי, משפריץ דם. לחצתי לו בנקודת לחיצה עם היד הימנית הפצועה והמשכתי לירות ביד שמאל שמתפקדת.
"התקשרתי ליהודה. לא עונה. בינתיים פינו אותי ואת החייל לסורוקה. שכבתי במיטה, ניסיתי לזהות פצועים, מקווה לראות שיהודה בחיים. חולפות כמה שעות. הודיעו לי שיהודה נהרג בהיתקלות שלישית בצומת מגן. אני אמנם פצועה בידיים מכדורים ורסיסים, אבל הלב שלי נשאר בצומת מגן עם יהודה קאדר".
גור וקאדר חיסלו ביחד יותר מעשרה מחבלים בשלוש היתקלויות. "אני עדיין לא מאמינה. לא דמיינו בסיוט הכי גרוע דבר כזה. שוטרים שלי מנהלים קרבות לחימה מול מטולי אר־פי־ג'י. כמו במשחקי מחשב".
רנ"ג יהודה קאדר, בן 50 בנופלו, הותיר אישה, איריס, ושני ילדים בני 16 ו־17.
