קשה לדמיין עד כמה בלתי אפשרית הסיטואציה הבאה: אישה בהיריון מתקדם, ממתינה ללידה בציפייה וזקוקה לעזרה ולתמיכה, ואז פורצת מלחמה ובעלה מגויס למילואים. היא נותרת לבד עם חששות לשלומו ועם תינוק שעומד להגיע. פלג שיר־זוהר, מלווה נשים הרות ויולדות ומטפלת בפרחי באך, לא הייתה שקטה עם המצב ויזמה לבדה פרויקט תמיכה בנשים הרות שנשארו בודדות, וכיום היא עוטפת אותן בחום ואהבה דרך הטלפון ומבהירה להן שיש מישהו שחושב עליהן ויהיה לצידן.
שיר־זוהר: "נשים הריוניות קרובות מאוד לליבי, ואני בעצמי עם תינוק קטן בשם אגם, בן שמונה חודשים. לא הייתי מסוגלת לחשוב מה מרגישה הריונית שצריכה ללדת בקרוב כשבעלה יוצא למילואים. פתחתי קבוצה, והיה לי חשוב שההריוניות שמצטרפות אליה ירגישו בטוחות, ולכן כל אחת עוברת בדיקה ואימות, פתחתי חמ"ל קטן, אני כל הזמן מתעדכנת באופן שוטף מולן. אני משתדלת לדבר איתן כל הזמן, לוודא שיש מי שעוזר להן ושיש להן את כל הדברים שהן זקוקות להם. לחלקן יש עוד ילדים קטנים בבית. אחת מהן ילדה לפני יומיים: שוחחנו עד לערב הלידה, ובעלה הפתיע אותה והצליח לחזור הביתה מהמילואים ללידה. בשעה 04:24 נולד להם תינוק מהמם ומושלם, ומיהרתי לשתף את ההריוניות בקבוצה כדי לתת קצת נחת ושמחה בימים המורכבים האלה. אחת נוספת ילדה השבוע בניתוח קיסרי".
מה היה קורה אם הבעל לא היה חוזר בזמן?
"אם המילואימניק שלה לא היה מצליח להגיע לחדר הלידה, אני הייתי שם, זה בטוח, או אחת מהקולגות שלי. הקמתי בנוסף קבוצה של דולות ומלוות לידה, ועולות שם קריאות ליולדות שזקוקות לליווי כי בן זוגן במילואים. יש היענות מדהימה מצד קהילת הדולות לנושא זה. אני מרגישה אחריות גדולה על ההריוניות שלי, והן יודעות שמבחינתי אף אחת מהן לא תלד לבד! אני אגיע באופן אישי ללוות כל לידה שבה מישהי תהיה זקוקה לי, או שאדאג לחיבור עם דולה מאזור מגוריה. זה המעט שאני יכולה לעשות בימים של מלחמה קשה".
