"תשמעי את הכלב המבוהל הזה. הוא רק אחד מיני רבים ששרדו את המלחמה בעוטף. הוא מפוחד כל כך, מבוהל מההפגזות בשדרות, נובח בלי הפסקה ולא יודע את נפשו. כנראה שהוא גם פיתח מחלת עור מהטראומה שהוא חווה. זה כל כך נורא ואיום לחשוב איך ילדים חיים את זה. זה נורא גם לכלבים. ניסיתי לקרוא לו שיבוא אליי בזמן ירי הרקטות מעלינו. לאט־לאט הוא התקרב אליי, אמרתי לו 'בוא מתוקי, חייבים לשכב על הרצפה, הכל בסדר, תירגע'".
האסון בדרום חייב משפחות רבות להימלט מביתן בלי לדעת מתי יחזרו, וישנן כאלו שכבר אין להן בית. לא כולם יכלו לקחת איתם את חיות המחמד, והשאירו אותן בלב שבור בתקווה שיוכלו להתאחד בקרוב. המציאות הזו אינה משהו ששוקי ללום מבית נחמיה יכול להכיל, והוא החליט לעשות כל מה שביכולתו כדי שגם החיות יטופלו כראוי ולא יוזנחו. מהרגע שפרצה המלחמה באותו בוקר שבת, ללום הציב לעצמו כמשימה לצאת לאזור העוטף כדי להגיע לכמה שיותר הולכים על ארבע, להרגיע אותם ולחלץ אותם מקו האש למקום מבטחים באחד הפנסיונים או העמותות שקולטות אלפי כלבים.
ללום, עובד מבצעים ברשות שדות התעופה: "אני נכנס לאזורי הסכנה כדי להוציא את חיות המחמד משם. אין ברירה, צריך לחשוב גם על החיות שלנו. אני מעמיס אותן בספסל האחורי ברכב שלי. הפנסיון בברור חיל, למשל, עושה עבודת קודש בקליטת חיות מחמד שאני מעביר להם, מלאכים של ממש. הצעד הבא, הלא פחות חשוב, הוא כמובן להעלות את המודעות בקרב הציבור להגיע לאמץ את מי שניצל וממתין שיעטפו אותו בבית חם". הטלפון של שוקי: 054-4759672.
אגב, לא מדובר בפעילות היחידה שמתקיימת למען בעלי חיים בימים אלה, ובין היוזמות המבורכות אפשר למצוא גם התרמות דם לחיות מחמד, איסוף מזון לכלבים וחתולים וטיפולים שונים. אסור לשכוח גם בימים קשים את החברים הטובים ביותר שלנו, שזקוקים גם הם לביטחון ולמי שיטפל בהם, ינחם אותם וימצא להם מקום בטוח.
