הסיטואציה האיומה שבה נמצאים כיום הלגיונרים הישראלים באה לידי ביטוי אתמול ברגעים צורמים מאוד בבאיירן מינכן.
השבת השחורה ביותר הציבה את הישראלים המשחקים בחו"ל בחזית ההסברה, והם תומכים ומנסים להשתמש בקול שלהם כדי להסביר ולחשוף את הזוועות. גם דניאל פרץ התגייס לנושא, השתתף בסרטון שפונה לקהל הבינלאומי ועוקב מרחוק בכאב אחרי האירועים. הוא צפוי לחזור להתאמן ולשחק עם סיום פגרת הנבחרות, באווירה שעלולה להיות עוינת בחלק מהמקרים.
אבל ייתכן שגם חדר ההלבשה יהיה מוקש. "אל תחשבו שאלוהים לא רואה את עושי העוולה. יום יבוא והוא יתחשבן איתם" – כך כתב ברשתות החברתיות מגן באיירן נוסייר מזראווי פסוק מהקוראן (ובו, אגב, השתמש גם מונס דאבור במהלך המהומות בהר הבית שקדמו למבצע "שומר החומות"). אמנם שחקן נבחרת מרוקו, אבל יליד הולנד שמסמל את השנאה הגדולה מצד מהגרים מוסלמים באירופה כלפי ישראל. גם בת הזוג של החלוץ הצרפתי קינגסלי קומאן שיתפה בסטורי שלה: "ישראל מכינה את הצעד הבא שלה ברצח העם הפלסטיני. זה יותר גדול מהנכבה ב־1948".
הממשל הגרמני הביע תמיכה מוחלטת בישראל ואף אוסר לקיים הפגנות פרו־פלסטיניות, התקשורת הגרמנית משוכנעת כי מזראווי ייענש (ב"בילד" נכתב: "בזמן שפרץ מתאבל, כוכב באיירן עם פוסטים פרו־פלסטיניים"), אבל בשורה התחתונה קיים חשש לבעיות פנימיות גדולות במועדון.
במציאות אחרת נבחרת ישראל כבר הייתה אחרי שני משחקיה מול שווייץ וקוסובו במוקדמות היורו. אבל במצב הנוכחי הלגיונרים עומדים לפני בעיה במועדוני הענק שלהם – באיירן, שחטאר דונייצק, סלטיק. קפטן הנבחרת אלי דסה, שמשחק בדינמו מוסקבה הרוסית, בכלל משחק במדינה שבה הנשיא ולדימיר פוטין תומך בחמאס, בזמן שהמגן עצמו לא מפסיק להעלות סרטונים של תמיכה בישראל.
"קרע בחדר ההלבשה של שחטאר", דווח באוקראינה בשל פעילות ההסברה האינטנסיבית של הבלם סתיו למקין ברשתות החברתיות, מול פוסטים של החלוץ חוסרב טוירוב מטג'יקיסטן: הראשון, עם דגל פלסטין ואימוג'י של לב, ולאחר מכן גם אדם שסוחב ילד פצוע, ובו נכתב: "אני אללה, מי ייתן ויהיה שלום בכל העולם".
עזיבה על הפרק?
וישנו הסיפור של ליאל עבדה. החלוץ הפצוע של סלטיק לא חשש לפעול נגד ארגון "הבריגדה הירוקה", שהניף דגלי פלסטין וכרזות לשחרורה. הוא ערך מפגש מתוח עם הנהלת המועדון, ובו דרש מהם לגנות את האירוע. זה המשבר החמור ביותר: הנהלת סלטיק, שהרחיקה עצמה מאותם אוהדים, ביקשה מעבדה להוריד פרופיל, וב"דיילי רקורד" העריכו כי לא תהיה לו ברירה אלא לעזוב. אנשי הבריגדה, מצידם, טענו שימשיכו בשלהם.
זירה נוספת היא הפרמייר־ליג. הליגה לא גינתה את מתקפת הטרור, וקריסטל פאלאס היא הקבוצה היחידה שהוציאה הודעת הזדהות עם ישראל. ההתאחדות האנגלית נרתעה מהארת וומבלי בצבעי דגל ישראל וערכה דקת דומייה לזכר קורבנות משני הצדדים. נראה כי באנגליה חוששים מפגיעה במימון שזורם ממדינות ערביות.
אבל הלגיונר הישראלי הבכיר, מנור סולומון מטוטנהאם, ניצב בחוד החנית מול ההתנהלות הזו. מעלה בכל מספר שעות סרטוני תמיכה בישראל ועוסק בהסברה בינלאומית, ונעזר במנהל המקצועי של הנבחרת יוסי בניון, שחקן נערץ באי הבריטי, שהתראיין ל"טלגרף" ואמר: "אלה מעשים שהדעת לא סובלת ואסור לשתוק עליהם. התאחדות הכדורגל האנגלית חייבת לעשות זאת, כפי שידעה לגנות ולהנציח – בצדק – כל אירוע טרור או אסון אחר בעולם. כל פעולה אחרת תתפרש אך ורק כעמידה בצד האפל של ההיסטוריה, וההיסטוריה תשפוט אותם".
המחווה של זובאס
וישנו מצב מסובך אחר, זה שבו מצאו עצמם השחקנים הערבים־ישראלים. בשלב מוקדם של המלחמה אוהדים רבים דרשו שכדורגלנים אלה יגנו בפומבי את החמאס, ומי שהתעכב ספג ביקורות. מוחמד אבו־פאני מפרנצווארוש פירסם פוסט שבו כתב: "בכל פעם כשיש אירוע כזה או אחר ומבקשים מערבים לגנות את האירוע כאילו אנחנו אחראים על האירוע, זה לא מקובל".
בינתיים, שחקנים זרים עם זיקה לישראל תורמים להסברה – כמו מיגל ויטור בפורטוגל, חוסה רודריגס בספרד או אמיליוס זובאס שבחר לעלות עם סרט שחור במשחקה של ליטא מול בולגריה. יוני סטויאנוב, המייצג את בולגריה, שיחק עם תחבושת שעליה מספר הנרצחים, 1,300.
המלכוד הזה מסוכן, השחקנים הישראלים מסתכנים בניכור גורמים בקהל קבוצותיהם – למשל שון וייסמן שהעלה ציוצים התומכים בצה"ל, ואוהדי קבוצתו גרנדה הגישו נגדו תלונה בשל "פשע שנאה" – אבל זה לא מפחיד אותם. הם נרתמו למאמץ, ועושים הכל כדי לנצל את כוחם ולפעול למען המדינה. הכדורגל יכול לחכות.
