“הפעם האחרונה ששמענו משני הייתה בשבת ההיא, ברבע לשבע בבוקר. היא נשמעה לחוצה, בגלל האזעקות, ורצה לחפש מחסה בשטח הפתוח. מאז לא שמענו ממנה.
רגעים לפני זה היא עוד רקדה עד אור הבוקר עם חבריה בפסטיבל נובה, במקום שהיה אמור להיות סמל של שלום ואחווה. זה מה ששני אוהבת לעשות: היא ילדת חופש, צוחקת, רוקדת ומשמחת את כולם. כל חייה היא עשתה הכל אחרת. היא סירבה בעקשנות ללכת בתלם, ומילאה את החיים שלה באמנות. מגיל צעיר היא לימדה את עצמה לתפור, ועיצבה לעצמה בגדים, אבל ציירה ופיסלה, ובשנים האחרונות הוסיפה לזה עיסוק בקיעקוע אומנותי ובעיצוב גרפי. הכישרון שלה, הכישרון המיוחד שלה, ניכר בכל ציור, בכל בגד, בכל קעקוע.
יש לה מראה ייחודי, לשני. היא בת לאמא גרמנייה ואבא, והיא אוהבת לבקר את משפחתה בגרמניה ולבלות עם הסבא והסבתא ובני הדודים בראבנסבורג. היא לא מאמינה בגבולות בין מדינות, בין אנשים או בין עמים. היא מאמינה באהבת אמת, תמיד מוקפת בחברות ובחברים. בן הזוג המקסיקני שלה, אוריון, מארגן פסטיבלים ומסיבות טבע. ונכון לעכשיו הוא נעדר, ככל הנראה נחטף בידי חמאס. יחד הם נדדו בעולם, הפיקו מסיבות וקידמו את המוזיקה האלקטרונית, החופש והאהבה.
כבר בשבת ראינו את שני בסרטוני הזוועה של המחבלים. היא נראתה מוטלת ללא תזוזה, מוקפת ברוצחי חמאס, מובלת לתוך עזה. מאוחר יותר נאמר לנו שיש מידע לפיו היא חיהף אבל סובלת מפגיעת ראש חמורה. מאז אנחנו פועלים ללא הפסקה לגיוס מנהיגי העולם לדרישה להכניס מייד טיפול רפואי מציל חיים לחטופים.
הפנים של שני הפכו לעדות לזוועות החמאס, ולשתיקת העולם לנוכח מעשיהם”.
שני־ניקול לוק, אזרחית גרמנייה־ישראלית, בת 22. הבת השנייה לריקרדה וניסים, אחות לעדי (25), עמית (18) ואור (15).
משפחות חטופים ונעדרים המעוניינות להשתתף בפרויקט: yediot.oct@gmail.com
