אחד המשברים הקשים מפרוץ המלחמה הוא המחסור החמור בידיים עובדות. חיילי המילואים שגוייסו בצו 8 חסרים במפעלים, העובדים התאילנדים שהיו בין ההרוגים בדרום ופונו, נטשו את השדות החקלאים, והעובדים הפלסטינים לא נכנסים לישראל - דבר שמשאיר את ענפי החקלאות, התעשייה, הנדל"ן והסיעוד במצוקה קשה.
נושא המחסור בעובדים והצורך ביבוא עובדים עלה אתמול בדיון מיוחד שזימן שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם ראשי ארגוני המגזר העסקי. בפגישה שבה השתתפו כל בכירי האוצר נכחו מצד המגזר העסקי רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים, ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים, אמיר שני ושחר תורג'מן מלשכות המסחר, מריאן כהן יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, דובי אמיתי נשיא מגזר העסקים והתאחדות האיכרים, רועי כהן מטעם להב - נציג העצמאים וירון גינדס נציג סוכני הביטוח.
בדיון אמרו תומר וסרוגו כי המחסור בעובדים פוגע בתעשייה ומאיים למוטט את ענף הבנייה. הם הדגישו את הצורך ביבוא עובדים זרים כולל פתיחת מדינות נוספות ליבוא עובדים. אחד הנוכחים אמר ל"ממון" כי האוצר לא גילה התלהבות ליבוא עובדים וטען כי ממילא עובדים זרים לא ירצו לבוא כעת לישראל.
נציגי התעשייה, המסחר והבניין פירטו על המחסור בעובדים שנובע מכך שהעובדים הפלסטינים שהמשק מתבסס עליהם לא יחזרו לעבוד בזמן הקרוב, עובדים שלא מגיעים כי הם גרים באזורי לחימה ועובדים שמגויסים למילואים. נציגי המסחר התלוננו שהם מתקשים להביא עובדים כל עוד מערכת החינוך לא פועלת בבתי הספר פיזית וההורים נשארים עם ילדיהם. המחסור בעובדים בחקלאות בתעשייה ובבנייה חושף את התלות בידיים עובדות שאינן ישראליות, כלומר תאילנדים ופלסטינים, ואת הנזק הרב שייגרם הן לביטחון המזון והן לתפוקת התעשייה כתוצאה מגריעתם כעת בעקבות המלחמה, שעלולה להימשך זמן רב.
"חלק משמעותי מהידיים העובדות בתעשייה בנוי על עובדים מהשטחים ומזרח ירושלים. יש עכשיו סגר, ובתעשייה יש מחסור חריף בעובדים. כמו שלרמי לוי אין עובדים בסופר, גם לקרן שלנו יש מפעל ליד ירושלים ש־30% מכוח העבודה שלו ממזרח ירושלים שלא מגיעים כעת", כך אמר ל"ממון" ריצ'י האנטר, שקרן ההשקעות שהוא עומד בראשה, שותפה במפעלי מזון רבים כמו מחלבות גד, גלידות פלדמן, גילרו, מעדני יחיעם ועוד.
המודל של דובאי
ההערכה היא כי בתעשייה עובדים כ־12 אלף פלסטינים שכעת נגרעו ממצבת כוח האדם. האנטר: "המדינה הייתה צריכה מזמן לאמץ את המודל של דובאי שעם מיליון תושבים מחזיקה 8 מיליון עובדים זרים מהודו. העובדים מעזה לא יחזרו גם אחרי המלחמה, וגם מהשטחים סביר שיחמירו את הקריטריונים. במקביל, הישראלים לא רוצים לעבוד בתעשייה. המדינה חייבת לגבש פתרון בנושא ולהרחיב יבוא עובדים".
רון תומר אמר ל"ממון": "אני צריך יבוא של ידיים עובדות. ממשלת ישראל צריכה להתעורר, כי את ה־3,000 עובדים זרים שאישרו לי לפני המלחמה, עד עכשיו המדינה עוד לא סיימה את הבירוקרטיה. עכשיו אני כבר צריך 15 אלף עובדים כדי להחליף גם את הפלסטינים".
בחקלאות מועסקים כ־9,000 פלסטינים. המחסור בידיים עובדות קריטי כעת בעוטף, שהוא אסם הירקות של ישראל ויש קושי לקטוף 70% מגידולי העגבניות. הפינוי של התאילנדים משטחי החקלאות בדרום ובצפון מעמיד את החקלאים במצוקה גדולה בעיקר בקטיף הירקות.
ארז יפרח, חקלאי ממושב אוהד בעוטף: "יש לנו כמויות אדירות של עגבניות בשלות שלא קטפנו בזמן. מדובר בהפסדים גדולים, יש חלקות שפשוט מוותרים עליהם. ארגון השומר החדש מנסה לעזור לנו, אבל יש קושי להגיע ובינתיים כל העוטף בבעיית ידיים עובדות. אם עובדים זרים לא יעבדו בחקלאות הישראלית או יסרבו לבוא לכאן לאחר המלחמה אין לחקלאות בישראל עתיד. אני מאמין שאם יהיה שקט בעוטף נוכל לשגשג".
העבודות נעצרו
גם ענף הנדל"ן במשבר קשה בעקבות המחסור בעובדים והחשש הוא שאם ייעצרו לחלוטין העבודות באתרי הבנייה לתקופה ארוכה על רקע אי־הגעת עובדים פלסטינים לאתרי בנייה, שמהווים את רוב העובדים באתרים, הדבר יוביל לקריסה של חברות ביצוע ולעיכובים נוספים בהתחלות הבנייה של דירות חדשות, שגם כך מצויות בירידה.
בחלק מהיישובים החליטו הרשויות המקומיות על עצירת הבנייה, בין היתר בערים הרצליה, רמת־השרון, תל־אביב, פתח־תקווה, רמת־גן, בת־ים, ראשון־לציון, גבעתיים וקריית־גת. בחלק מהיישובים שבהם יש אתרי בנייה פעילים בוצעו בשבוע שעבר מעצרים של שוהים בלתי חוקיים. תושבים בערים העלו ברשתות החברתיות חשש מפני הימצאות שוהים בלתי חוקיים באזור מגוריהם וכן מפני הגעת פועלי בניין.
היזם שייקה נפחא, בעלי חברת הנדל"ן סלעית, אמר בשיחה עם "ממון" כי "המחסור בפועלים פלסטינים הוא משמעותי ביותר, והשלכותיו על שוק הנדל"ן קשות. משך זמן הבנייה יתארך משמעותית, אם לא יגיעו לארץ פועלים מהודו או ממדינות אחרות. כך שאם ראינו ירידה בהתחלות הבנייה בשנה האחרונה, כעת תהיה האטה נוספת בעקבות המחסור בכוח אדם". נפחא הוסיף כי "המדינה צריכה להקים גוף תחת משרד הבינוי והשיכון שיכלול נציג קבלנים, נציג הבנקים ונציג הרשויות המקומיות. חייבים כבר כעת לשבת לשולחן עגול, כי מאוחר יותר יעלה פי כמה".
נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו אמר כי "ענף הבנייה והתשתיות במשבר עמוק. מעל 80 אלף עובדים פלסטינים, שמהווים את כוח האדם המרכזי בענף, נמצאים בסגר. כ־5,000 מתוך 18 אלף עובדים זרים כבר עזבו את ישראל. חלק ניכר מראשי העיריות הורו על סגירת אתרי בנייה בערים שלהם. במצב זה, יתר העובדים הזרים שלא יכולים לעבוד, יעזבו את המדינה תוך מספר ימים, וכתוצאה מכך הענף יאבד את יכולתו לעבוד ויושבת לחלוטין. המשמעות היא קריסה של לא מעט חברות בנייה, אשר אינן מקבלות כספים על דירות שמכרו, וכמובן שלא יכולות למכור דירות חדשות".
יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה, אלדד ניצן, כתב לשרים כי "יש לפעול להגדלה ואף הכפלה של מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה, על מנת להתגבר על הפער שנוצר וייווצר כתוצאה מכך שעובדים פלסטינאים ייגרעו ממצבת העובדים בענף".
ניצן הוסיף כי "לצורך קליטת עובדים זרים בישראל, הן בשל צורכי הענף הקיימים, והן בשל הצורך בשיקום הנזקים של פעילות המלחמה, יש הכרח בקידום והחשת מיונם של עובדים זרים בסין ובמולדובה (ובמדינות אחרות שמהן יוחלט להביא עובדים זרים)".
דיון בכנסת
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים קיימה אתמול דיון מיוחד בכנסת על מצבם של העובדים הזרים בישראל לאור המלחמה, ונמסרו דיווחים על מחסור חמור בעובדים בענף הסיעוד. יו"ר הוועדה ח"כ אליהו רביבו: "עשרות עובדים זרים נרצחו בידי הטרוריסטים, חלקם נחטפו ולצד הסיפורים הקשים האלה אנו רואים גם מחוות מרגשות של עובדים שגם בימים אלה קושרים את חייהם וגורלם בגורל המטופלים". ענבל משש מרשות האוכלוסין וההגירה סקרה את המענים שניתנים לעובדים, בהם פינוי עובדים מאזורי סיכון, הנגשת מידע ופתיחת מוקד סיוע נפשי עם מתורגמנים. עוד דיווחה משש כי מתוך 30 אלף תאילנדים המועסקים בענף החקלאות, כ־6,000 הביעו רצון לעזוב את ישראל בתחילת המלחמה. עם זאת לדבריה, בימים האחרונים רבים מהם שינוי את דעתם, וכיום רק כ־1,000 מעוניינים לעזוב.
המחסור בעובדים זרים בישראל
פלסטינים בענף הבנייה – 80 עד 100 אלף
עובדים פלסטינים בתעשייה – 12 אלף
עובדים פלסטינים בחקלאות – 9 אלפים
עובדים תאילנדים בחקלאות - 30 אלף
