המתקפה הרצחנית של חמאס והמלחמה שפרצה בעקבותיה הוכיחו לגרמניה, שוב, כי מתקיימות בה שתי קהילות, שתי תרבויות, שני קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו.
2 צפייה בגלריה
("לעולם לא עוד זה עכשיו". השלט של אוהדי ורדר ברמן | צילום: IMAGO/Beautiful Sports via Reuters)
אם רוב האוכלוסייה הגרמנית הגיב בתדהמה למראה התמונות של יהודים נרצחים וחטופים, תמונות שהדליקו יותר מפלאשבק אחד להיסטוריה הגרמנית, הרי שהמהגרים המוסלמים, גם אלו שחיים בגרמניה שלושה דורות ואלו שנולדו בה, הגיבו במשיכת כתף, בהפגנות תמיכה בחמאס, באיומי אלימות כלפי יהודים וישראלים, יחידים ומוסדות, בגרמניה.
עולם הספורט, במיוחד הכדורגל, לא היה שונה. בעוד מספר שחקני בונדסליגה לא היססו להביע את תמיכתם בפלסטינים, ההתאחדות הגרמנית והקבוצות הגיבו במהירות והזדהו עם הקורבנות הישראלים ללא סייג.
קשה לא להתרגש ממפגני התמיכה בגרמניה בימים האחרונים. אוהדי קבוצת הנשים של ורדר ברמן הראו את ההזדהות היפה והנוגעת ביותר ללב עם שלט בן שלוש שורות ביציעים, שהשורה התחתונה בו היא "לעולם לא עוד זה עכשיו", התייחסות להבטחה של העולם שהשואה לא תתרחש שוב.
אחרי שבעל חומוסייה ישראלי בלייפציג הודיע כי המסעדה שלו תישאר סגורה בגלל איומים לתקוף ולפגוע במוסדות ישראליים ויהודיים, יצרו איתו קשר עשרות מהאולטראס של כמי לייפציג המקומית (ליגה רביעית) ואיינטרכט פרנקפורט מהבונדסליגה, הבטיחו לספק לו אבטחה וביקשו ממנו לפתוח את המקום.
ממינכן עד מיינץ
לבאיירן מינכן נפלה פגרת הנבחרות בדיוק בזמן. נוסייר מזראווי היה באגאדיר במשחק של נבחרת מרוקו, מה שנתן לבווארים עוד כמה ימים כדי להגיע לפתרון המשבר שיצר המגן הימני שלה. הפוסט שלו, שקרא לניצחונם של הפלסטינים, היה גרוע משתי בחינות: הוא הראה חוסר התחשבות בחברו לקבוצה דניאל פרץ, שמשפחתו חיה בישראל, ולא השכיל להבדיל, גם בפוסט ההתנצלות שפירסם בהמשך, בין חמאס לבין אזרחים פלסטינים.
מזראווי חזר אתמול למינכן והתייצב לשיחה עם ההנהלה, שם יתברר אם הוא מביע חרטה אמיתית. רוב הסיכויים שייזרק מהקבוצה. יש לו זכות לחופש ביטוי, אבל ברור שדבריו הרעילו את חדר ההלבשה של אחת הקבוצות הגדולות בעולם, גם בגלל נוכחותו של פרץ וגם בגלל הלך הדברים במועדון עצמו, ההלם וההתנגדות של השחקנים, המאמנים וההנהלה לטבח בעוטף עזה. להשאיר את מזראווי בקבוצה יהיה מנוגד לכל הקוד המוסרי של באיירן, שאמורה לרענן ולהרחיב אותו בשנה הבאה כך שיכלול גם סעיף אנטישמיות כסיבה להרחיק שחקנים מהקבוצה.
מי שנתנה רוח גבית להחלטה העתידית של באיירן הייתה מיינץ, שהשעתה את שחקנה ההולנדי אנואר אל־גאזי וצפויה לשחררו, אחרי שפירסם פוסט אנטי־ישראלי בחשבון האינסטגרם. "מהים עד הירדן, פלסטין תהיה חופשייה", כתב אל־גאזי וסיפר עוד סיפור עליו ועל בנו מאליק רואים מטוס "וכמה טוב שהוא רואה מטוס ולא פצצות שאף מדינה לא עוצרת את ישראל מלזרוק על הפלסטינים". בהמשך מחק את הפוסט, אבל זה לא עזר לו. "השחקן הביע דעות לגבי הקונפליקט במזרח התיכון בצורה שהמועדון לא יכול לקבל", הבהירה מיינץ בהודעה שבישרה על השעייתו.
המצב בבאיירן מסובך יותר. לא רק בגלל מעמדה, אלא גם מאחר שלעניין מזראווי נוסף פוסט של חברתו של קינגסלי קומאן, שבו טענה כי "ישראל מתכננת כבר את הצעד הבא ברצח העם הפלסטיני". באיירן יכולה להעניש את מזראווי, אבל מה היא אמורה לעשות עם אמירות דומות וחמורות יותר מצד חברות והמעגל המשפחתי?
בבקשת ה"סליחה" שלו, מזראווי ציטט פסוק מהקוראן לפיו היהודים "קיבלו את מה שמגיע להם" על דרכם ועל חוסר האמונה שלהם. גם כפוסט רגיל מדובר בגישה לא אנושית, אבל אם זו התנצלות – מדובר בקריאת תיגר עבור המועדון. באיירן העלתה מיד לאחר הטבח פוסטים של תמיכה בישראל, כמעט במקביל לאלו של דניאל פרץ. עכשיו המועדון צריך להחליט אם היכולת של מזראווי על הדשא שווה את חוסר ההומניות הבסיסית שלו.
החשש של היהודים
ועדיין, את החששות המובנים מאליהם אי־אפשר להסתיר. מכבי ברלין ומכבי מינכן, שני המועדונים היהודיים, חזרו לשחק אחרי הפסקה של שבוע, תחת השגחה משטרתית כבדה. המשחק של מכבי מינכן בוטל בגלל איומים על מאמני הקבוצה היריבה שלא להופיע למשחק מול המועדון היהודי. בשני המועדונים הביעו חשש כבד להמשך קיומן של מחלקות הכדורגל בגלל ההשבתות, מאחר שהילדים ירצו לעבור למועדון שבו מתקיימים אימונים ומשחקים באופן סדיר.
