בהודעה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמה השבוע על מדד המחירים בספטמבר נכתב: "על פי נתוני המגמה, לתקופה שבין יוני 2023 לספטמבר 2023, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל־1.5%".
במילים פחות סטטיסטיות, מתחילת הקיץ האינפלציה הבסיסית בארץ ירדה לקצב שנתי של 1.5%. תזכורת: בהודעת הלמ"ס באוקטובר אשתקד דווח על קצב אינפלציה שנתי (שוב ללא דיור וללא ירקות ופירות) של 4.3%. כיפוף האינפלציה צלח אם כן בגדול, והקצב הבסיסי שלה נחתך בשני שלישים.
1 צפייה בגלריה
yk13640067
yk13640067
בכל מקרה יהיה נחוץ סיוע נדיב של המדינה. המלחמה בעזה
(צילום: עמית שאבי)
התודה מגיעה אך ורק לבנק ישראל ולנגידו פרופ' אמיר ירון. הממשלה לא רק שלא הזיזה אצבע כדי לעצור את הסחרור האינפלציוני, היא הזיזה הרבה אצבעות כדי להאיץ אותו. אלמלא הפיחות הפוליטי של השקל מול הדולר הייתה הלשכה לסטטיסטיקה מבשרת השבוע על מגמת אינפלציה בסיסית נושקת לאפס.
ומה צפוי החודש? מצב המלחמה מקשה מאוד על איסוף הנתונים והשוואתם למחירי ספטמבר. עם זאת, התמונה ברורה: אם מדד אוקטובר יהיה אפס עד 0.2%, כתחזיות באוצר, מגמת האינפלציה הבסיסית תרד לקצב שנתי של 1% (האינפלציה השנתית הכוללת תרד ל־3.2% עד 3.4%).
יש הסבורים שהחודש, כאשר חלקים לא מבוטלים מהמשק מושבתים ומאות אלפי עובדים מגויסים למילואים, צריך בנק ישראל להוריד את הריבית לפחות בחצי אחוז. זו עצה בעייתית. בחודשים הקרובים לא יהיה מנוס מעלייה חדה בגירעון התקציבי לכדי 4% עד 5% מהתוצר המקומי, הן בשל המפולת במסים והן בשל הזינוק בהוצאות. בתרחיש המרכזי חזוי ל־2024 גירעון ממשלתי עמוק יותר, בסדר גודל של 8%־9% מהתוצר, מתקרב לגודל הגירעון בשנות מגפת הקורונה. מימונו ייעשה בחלקו באמצעות מענקים מארה"ב (לפחות 10 מיליארד דולר) ובחלקו ממכירת איגרות חוב ממשלתיות, שהריבית עליהן עלולה לכן לקפוץ מדרגה. נכון אפוא יעשה הנגיד אם יודיע בשבוע הבא על תוכנית חדשה לקניית אג"ח ממשלתיות, בדומה לתוכנית שהפעיל בקורונה. תהה זו "הרחבה כמותית" של הכסף לציבור והיא מתבקשת גם כמהלך מאזן לספיגת השקלים שעושה בנק ישראל כאשר מוכר לנו דולרים מהרזרבות. האינפלציה, לעומת זאת, צונחת מטה־מטה במדרג כאבי הראש הכלכליים.
הערכות הצמיחה של המשק מותנות קריטית בהערכות המלחמה – עצימותה, היקפה והתמשכותה. בקצה אחד של התחרישים, שהוכנו בנשיאות המגזר העסקי בראשות דב אמיתי, מניחים שהלחימה תסתיים אחרי 7 שבועות ותהיה מוגבלת לרצועת עזה בלבד. בקצה השני היא כוללת גם את הגליל ואת מרכז הארץ ונמשכת מספר חודשים. ניתן לצפות שהתרחיש המתון יחסית יגרע מהצמיחה של המשק 1.5% עד 1.75% והתרחיש הקיצון ידחוף את הכלכלה למיתון משמעותי, לאבטלה גבוהה מאוד ולאובדן תוצר של עד 5%. בכל תרחיש צפויה ירידה ברמת החיים הפרטית, מחסור בתחבורה ובשינוע, חנק כספי של עסקים קטנים, בינוניים ועצמאיים וצורך בסיוע נדיב לנפגעי המלחמה.
נעמוד בכך? כמובן. כלכלת ישראל חזקה, מתקדמת, עשירה ביוזמות וביצירתיות. עברנו בהצטיינות את המשברים של 2001־2003 (האינתיפאדה השנייה), של 2008־2010 (המשבר הפיננסי העולמי), של 2020־2021 (הקורונה והמלחמה באוקראינה) ונעבור גם את זה.

כבוד למקצוע

הופתעתי ונדהמתי החודש מהמחדל המקצועי של אמצעי תקשורת מערביים רציניים, שהגיע לשיאו בכיסוי הפיצוץ בחניון בית החולים בעזה, אך ניכר כבר בגישה המסויגת לזוועות חמאס ביישובי הדרום. מצד אחד בלטו – הן בעיתונות המודפסת והן במשודרת – זהירות מופלגת בתיאור הטבח שביצועו פלוגות המרצחים של ארגון הטרור הרצחני ומצד שני חיפזון וחוסר מקצועיות הזועקים לשמיים באימוץ גרסת חמאס על "הפצצה ישראלית של בית החולים", כולל באתרי אינטרנט מעמיקים הקשורים למכוני מחקר.
עד שהם יתנצלו בגלוי על תת־הכיסוי של זוועות עוטף עזה וחוסר האחריות המינימלי בדיווח על הפיצוץ הטרגי בבית החולים אל־אהלי, אני מפסיק לקרוא אותם, להקשיב להם, לצפות בהם. בניגוד להם, העיתונות הישראלית התגלתה בתפארתה: עצמאית, חודרנית, חושפת, ביקורתית, ערכית, אכפתית, מסייעת, דמוקרטית והכי פטריוטית שיש במובן הטוב של המילה. מקצועית ואמינה, היא המקור בה' הידיעה של מידע אמיתי ומקיף.
כשלעצמי, אני גאה להיות עכשיו עיתונאי ישראלי.

מהפך פולני

פולין עושה זאת שוב. כמו ב־1989, כאשר המשטר הקומוניסטי נפל בבחירות חשאיות וחופשיות ראשונות בגוש הסובייטי, כך גם השבוע מסמנת פולין את הדרך לדמוקרטיה עם ניצחון מפלגות האופוזיציה הליברליות־דמוקרטיות על הממשלה הסמכותנית־גזענית־פופוליסטית "חוק וצדק". תוצאות הבחירות לשני בתי הפרלמנט בוורשה, ה"סיים" והסנאט, העניקו לאופוזיציה רוב מכריע. דונלד טוסק, בעבר ראש ממשלת פולין ונשיא האיחוד האירופי וכעת ראש מפלגת המרכז הגדולה "הקואליציה האזרחית", פעל כמנהיג כריזמטי, עממי, מאופק ומקרין אמון. סוחף המונים ובמיוחד את המצביעים הצעירים. ועדיין נדרשת אזהרה: מפלגת חוק וצדק, שהתמיכה בה ירדה מ־44% ל־35%, תעשה כל שביכולתה כדי להימנע מהעברת שלטון מסודרת.
במערכת הבחירות ניהלה "חוק וצדק" קמפיין אישי שלילי ומשמיץ, אלים ולאומני. "הקואליציה האזרחית" ניהלה קמפיין פטריוטי וחיובי, שהוכיח את תועלתו. הנושא שנעדר ברובו מהמערכה היה כלכלה, ולא במקרה. שמונה השנים של ממשל חוק וצדק היטיבו עם כלכלת פולין, שצמחה בקצב השני המהיר באיחוד האירופי. שיעורי העוני ירדו, השקעות זרות גדלו והתקציב נוהל באחריות. עד שב־2023 פתחה הממשלה בכלכלת בחירות מטורפת. היא חילקה קצבאות על שמאל וימין, שיחררה את ברזי התקציב תוך הסתרת הגירעון והחובות האמיתיים, לא ויתרה על רפורמה משפטית אנטי־ליברלית שגרמה לאיחוד האירופי להשהות סיוע והשקעות ב־100 מיליארד יורו וניסתה לכבות את תבערת האינפלציה על ידי הקפאת מחירים מלאכותית. לתעמולת הבחירות נרתם גם נגיד הבנק המרכזי הפולני שהוריד את הריבית בצעדי ענק, בניגוד לעמדת קהיליית הכלכלנים. הממשלה הבאה תקבל אם כך ירושה כלכלית כבדה. לא מעט חברות ישראליות מובילות מושקעות במשק הפולני, מסופר־פארם עד טבע, מתעשיות ביטחוניות עד רשתות בתי קפה וחנויות ספרים. חיים כצמן, איש נדל"ן ובעל השליטה בתשלובת הרב־לאומית ג'י סיטי (בעבר גזית גלוב) הוא המשקיע הישראלי הגדול בפולין, במרכזי קניות ובדיור להשכרה. חרדתו לנעשה שם מובנת: כשליש מהנדל"ן המסחרי של קבוצתו מושקע בה. עם היוודע תוצאות הבחירות, הוא נשם לרווחה.
"כינון ממשלה חדשה בהובלת הקואליציה האזרחית", אומר לי כצמן, "ייתן תנופה גדולה לכלכלה הפולנית. קודם כל על ידי שיקום היחסים בינה לבין האיחוד אירופי שיוביל לשחרור סיוע הענק המוקפא ולחידוש השקעות זרות".
עוד אומר כצמן: "מנהלי חברות מובילות באירופה תפסו מרחק מפולין והמתינו לבחירות כדי להראות לאן תפנה המדינה, האם היא תמשיך להיות נשלטת על ידי החבורה של 'חוק וצדק' או שתחזור למשפחת העמים הדמוקרטיים־ליברליים. כעת, כשהפור נפל, צפויה התאוששות משמעותית".
באחרונה, נוכח קשיי נזילות, מכרה הקבוצה של כצמן מרכזים מסחריים בערי השדה והתמקדה בערים הגדולות, אך "היו עסקאות שהמימון שלהן התעכב בציפייה לתוצאות הבחירות", מוסיף כצמן. הוא מעריך שהאיסור לפתוח חנויות בימי ראשון מטעמי הדת הקתולית יבוטל ויבוטלו גם הכבדות המס על ההייטק – עונש קולקטיבי שהטילה הממשלה בשל קרבת ההייטקיסטים לאופוזיציה.
והיחסים עם ישראל, שהיו צוננים בשנים האחרונות? "זה לא תלוי רק בממשלת פולין, אלא גם בממשלת ישראל, בהרכבה ובמעשיה", הוא מסכם. ◼︎