רגע לפני שהוא נסע מכאן, אחרי נאום החמלה והאמפתיה שלו, כל מה שרציתי לעשות זה ליפול לרגליו של ביידן, לחבק אותן חזק, ולהגיד לו בקול שקט, מלא תחינה: בבקשה, אל תעזוב אותנו. כמו ילד שמבין שהוא נשאר עכשיו לבד עם מישהו שאינו כשיר לשמור עליו. כמו נוסע שיודע שמי שנוהג אותו הוא אדם שרישיונו היה צריך להישלל ממנו. לרגעים היה נדמה שאפילו נתניהו היה רוצה לבקש מג'ו שאולי יישאר עוד קצת. שהחיבוק שנתן לו יימשך יותר. ואולי, אם אפשר, להישאר ככה, ראשו נח על כתפו של נשיא ארה"ב לנצח.
אבל ביידן נסע, ואיתו העדינות, מילות הניחומים, החיבוק המנחם. כל הדברים שאנחנו כל כך זקוקים להם, דברים שאף נושאת מטוסים משוכללת לא תוכל לתת לנו, ושנשיא ארה"ב הצליח להעניק לנו בכמה שעות של שהותו כאן.
נדמה לי שהתחושה הזאת משותפת לרוב גדול של הציבור הישראלי. התחושה שמי שמנהל אותנו אינו כשיר. שידיו, אלה שגרמו לתאונה הכי גדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הן הידיים שממשיכות להחזיק בהגה. שהאיש שכל מה שמדריך אותו עכשיו זה איך לצאת בשלום מוועדת החקירה ולהמשיך לשלוט פה הוא זה שיכניס אותנו לעזה, למלחמה רבת ימים, רבת דמים.
אנחנו לא צריכים את התנצלותו של נתניהו. גם לא שייקח אחריות על המחדל הכי גדול שהיה כאן. הוא הרי בכלל לא רואה בזה מחדל, ואם מחדל, בטח לא שלו. הוא גם לא מכנה את זה כך. הוא קורא לזה אסון. כאילו מדובר באסון טבע. רעידת אדמה. התפרצות הר געש. אבל זה לא אסון, זה מחדל. ואפילו המילה הזאת, ככל שמספר הנרצחים וההרוגים עולה - נראית קטנה.
אנחנו לא צריכים התנצלויות מאדם שאנחנו יודעים שכל מילה שיוצאת מפיו היא פוליטית ואינטרסנטית. כל מה שאנחנו צריכים זה שהוא ילך. שהוא יתפטר. לא בתום המלחמה. לא אחרי ועדות חקירה. עכשיו. אם היה מתנצל, הרי היינו שואלים את עצמנו מה יוצא לו מזה. למה עכשיו ולא קודם. מה נותנת לו ההתנצלות בעיתוי הזה. שאלות שאסור שיישאלו כשמנהיג מדבר אל בני עמו בשעה כזאת, אבל הן בלתי נמנעות כשמדובר בנתניהו.
נתניהו צריך ללכת, ואת זה יודעים ביידן וראשי מדינות אחרים. את זה יודע הציבור הישראלי. את זה יודעים במערכת הביטחון. את זה יודעים בתוך מפלגתו של נתניהו ואת זה יודעים בימין. האיש שהיה מר ביטחון, שהבטיח לנו כל כך הרבה פעמים שהוא ימוטט את חמאס, שהוא ישמור על ביטחוננו - איבד את אמון העם. מה יכול להעיד על כך יותר מפוסט שכתבו פעילי ליכוד השבוע: "נתניהו מונע מישראל לנצח. החיילים לא סומכים עליו, האזרחים לא סומכים עליו, האמריקאים לא סומכים עליו, אף אחד לא מאמין לו". מי היה מאמין שארגוני ימין שתמיד תמכו בו, יוצאים נגדו עכשיו. אם בגלל המחדל שהיה ואם בגלל המחדל שיהיה, לדעתם, אם נתניהו יהסס בעניין עזה. כמו המודעה של "אם תרצו", שאומרת: "ביבי, תגמור אותם או לך הביתה!"
בליכוד בשלים, אמר לי השבוע אחד מבכירי הליכוד, מתחילים להתייחס שם אל נתניהו כאל תם עידן. כשאתה יושב היום עם ח"כים מהליכוד, הם מדברים על הצורך להיערך לרגע שזה נגמר כדי להעיף אותו. ההונאה שלו נמשכת, אמר אותו בכיר, כך שגם בימין קמים עליו. התחושה שם היא שנתניהו ממשיך לדבר גבוהה על מיטוט וחיסול - אבל לא באמת נערך למערך כזה. הוא כמו מוכר רהיטים שמוכר לך כורסה אחת ונותן לך הרגשה שהוא מוכר לך את כל הסלון, אומר אותו בכיר. הוא משאיר חלקים רבים שהוא לא נוגע בהם. לא פותר אותם. בליכוד טוענים שבפורומים הסגורים האלה נמצאים גם שרים כמו יואב קיש ומיקי זוהר, שחוץ מהאחריות הפומבית שהם לקחו - הם מעיזים להביע עמדות.
הדעה בקרב חברי כנסת מהליכוד היא שנתניהו בטוח שבעוד חודש, חודשיים, כולם יהיו מותשים, וגם אם תהיה התמרמרות עליו, היא תתפוגג. הם מתייחסים למחדל, שהיה אבל גם מוטרדים מהמחדלים שהוא מייצר כרגע, תוך כדי תנועה. וכל זה בעודו הוא מכין את התירוצים: לא אמרו לי; זה הצבא; זו הקונספציה; זו הממשלה הקודמת. לא ייקח זמן, וכולם יתחילו להאשים את כולם. החשש עכשיו הוא ממחדל על מחדל. קודם שיעשה את הדבר הנכון, אומרים בליכוד. מי שרואה עצמו כתלמידו של צ'רצ'יל, שהיה מתהלך בכנסת עם ספרים שלו ושתמונה של המנהיג הבריטי תלויה במשרדו - שיגלה רגע של מנהיגות.
אבל אף אחד לא מצפה מנתניהו למנהיגות. האיש שפיתח כשיטת הישרדות את זריקת האחריות ממנו והלאה על כל העולם ואשתו - חוץ מאשתו שלו כמובן - לא יכול להתעלות על גודל הרגע ועוצמתו. כל מנהיג שהיה נחשף לממדי המוות והחורבן ב־7 באוקטובר היה מניח את המפתחות. לא נתניהו. אותו יצטרכו להוציא מכסא ראש הממשלה רק בסיוע רתך.
יכול להיות שהדרישה צריכה לבוא מהעם. דרישה פשוטה והגיונית, שהאחראי העליון יתפטר. הרי כל מי שיבוא במקומו יהיה טוב ממנו, בתנאי שישכיל לזרוק את בן גביר וסמוטריץ' מהממשלה שתקום. ואולי צריך להזכיר פה ש"ראש הממשלה והממשלה מכהנים מכוח אמון הכנסת" שניתן להם בבחירות. האמון הזה התרסק בשבת לפני שבועיים. ברור שכיוון שאין לנתניהו ואין לממשלה את האמון הזה - חובתם של חברי הכנסת לשקף את זה, אחרת הם מועלים בשבועת האמונים שלהם. אולי צריך לדרוש מהם, בשם הנאמנות למדינה, להקים ממשלה כזו בעזרת הצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבי כבר בכנסת הזאת. במקרה זה מדובר גם באינטרס שלהם: בבחירות כלליות רובם לא ייבחרו. באי־אמון קונסטרוקטיבי הם יישארו - רק הממשלה תתחלף.
ניסיתי לבדוק את האפשרות הזאת אצל מביני דבר. התשובה, למרבה הצער, שאין לזה היתכנות. בליכוד אין אף אחד שיכול לגבש מחנה משמעותי. כל מי שהיו לו תעצומות נפש עזב. נשארו שם רק מי שבונים על נתניהו או לא מעזים לצאת נגדו. אין שום מנגנון הדחה שלו מתוך הליכוד. הדרך היחידה להעיף אותו היא בהתפלגות של הליכוד, ואין 11 ח"כים, שזה מה שנחוץ, שמסוגלים להתאחד ולחבור למישהו אחר. וגם אם 11 ח"כים יפרשו מהליכוד, קשה לראות את המפלגות הערביות מצביעות אמון לראש ממשלה אחר, שגם הוא יוביל את הצבא לתוך עזה, וגם אותם 11 פורשים לא יסכימו לקבל את השלטון מהקולות של טיבי ועודה.
דבר אחד כבר עכשיו ברור: המלחמה הזאת לא תגמר טוב. לא כי האויב ישמיד את ישראל. זה כנראה לא יקרה. אבל יכולים לקרות תסריטים מטרידים. שניכנס לעזה לאיזה תמרון שיהיו בו לא מעט אבדות ושלא יביא לחיסול חמאס; שחיזבאללה יפתח חזית בצפון ונצטרך לצאת מהר מעזה כדי להפנות את הצבא למלחמה לא פשוטה, בעוד שחמאס יתפאר שהוא הבריח אותנו; שההסכמה של ישראל לדרישת ביידן לסיוע הומניטרי לאורך כל המלחמה תעכב את הלחימה ותתיש גם אותנו, בעוד שחמאס יהיה זה שישלוט בחלוקת הסיוע. גם מצבם של החטופים לא ייפתר, אם הכנסת הסיוע ההומניטרי לא תותנה בשחרורם.
ועם כל זה, קשה למצוא מנגנון פוליטי אמיתי כדי להחליף את הממשלה כרגע, תוך כדי לחימה. מה שנותר כנראה זה לחכות לסיום המלחמה - ואז לדרוש מיידית ועדת חקירה ממלכתית עם מסקנות ביניים, כמו שהיה בוועדת וינוגרד בעקבות מלחמת לבנון השנייה. ועדה שבה אמר נתניהו את המשפטים האלה: "האחריות לביטחון המדינה היא בידי ראש הממשלה. אתה מקבל את הפיקדון. הפיקדון הוא המדינה ורווחתה, אבל בסופו של דבר, לפני כל דבר אחר, ביטחונה".
אנחנו קונים כל מילה שלך נתניהו. אז לך, אדוני ראש הממשלה. איבדת את הפיקדון שקיבלת לידייך. תתפטר עכשיו. אם אתה חושב שהציבור יהיה עייף מדי, חלש מדי, עסוק בכאב ובאבל מכדי לדרוש את פיטוריך - אתה טועה.
המחאה שהייתה פה לפני המלחמה תהיה גן ילדים לעומת מה שיקרה רגע אחרי המלחמה.
נתניהו צריך ללכת, ואת זה יודעים ביידן וראשי מדינות אחרים. את זה יודע הציבור הישראלי. את זה יודעים במערכת הביטחון. את זה יודעים בתוך מפלגתו של נתניהו ואת זה יודעים בימין
